המלחות באזור מישור החוף והערבה הן מצורות הנוף הייחודיות ביותר בישראל, ולפי דו"ח חדש של החברה להגנת הטבע, הן נתונות בסכנת היעלמות ממשית עקב פעולות פיתוח. הארגון הסביבתי קורא לנקוט שורת פעולות לשימור שטחים אלו.

הדו"ח החדש מגדיר את המלחות "סביבת חיים קיצונית ומיוחדת". הוא נכתב על ידי הד"ר גיל בן נתן, ממרכז מידע ים מלח וערבה, ואלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע. בדו"ח מצוין שחלק גדול מהמלחות כבר נעלמו בעקבות פעולות בנייה, עיבוד שטחים חקלאיים ועבודות ניקוז. אם לא יינקטו פעולת להגנת השטחים שנותרו, צפויה סכנה לעתיד המלחות הספורות שנותרו, באזורים כמו נחל הקישון, סדום ועברונה בערבה.

מלחה הוא שטח שיש בו ריכוז גבוה של מלחים בקרקע ובמי התהום. כתוצאה מכך התפתחה בשטחים אלה מערכת אקולוגית ייחודית של צמחים, שהתאימו עצמם לתנאי המליחות, ובעלי חיים שמצאו שם מקלט. בשטחים אלו, ריכוז המלח עשוי להיות כזה שאינו מאפשר כלל קיום צמחים, או עשוי להגיע לרמות נמוכות יותר עקב שטיפת המלחים לאחר זרימת נחלים ומעיינות. הצמחים באתרים אלו מתפתחים ברצועות מעגליות, שכל אחת מהן בעלת רמת סבילות מיוחדת למליחות השטח.

במלחות ניתן למצוא בין השאר צמחים ייחודיים כמו בן מלח מכחיל, שניחן בעמידות גבוהה במיוחד למלח. צמח בולט נוסף הוא אוכם חד-ביתי, הנמצא בסכנת הכחדה, והוא מותאם לרמות מליחות נמוכות יותר. במלחת עברונה בערבה ניתן למצוא עצים מהמין דקל הדום. זהו האזור הצפוני ביותר בעולם שבו ניתן למצוא עצים אלו.

לדעת מדענים, מלחות יכולות לשמש מעבדות חיות להבנת תהליכים כמו יכולת של גידולי חקלאות להתמודד עם מליחות, בעיה הקיימת היום בשטחים חקלאיים רבים בעולם.

במלחת סדום נמצא אתר הקינון היחידי של התחמס הנובי, עוף לילה המצוי בסכנת הכחדה חמורה. היום נותרו בישראל רק 15 זוגות מקננים ממין זה. באזור זה, שיש בו 16 מיני עטלפים, גם התפתחה אוכלוסייה ייחודית של חזירי בר, שגודל גופם קטן יותר, המנותקת לגמרי מחזירי בר באזורים אחרים.

על מרבית המלחות ששרדו מרחפת סכנה חמורה. במלחת נחל נעמן אין זרימת מים טבעיים, לאחר שנוקזו לנחל, ובסקרי צומח שנערכו בשנים האחרונות כבר לא נמצאו מרבית הצמחים הייחודיים לאזור. מלחת סדום איבדה כבר 70% משטחה. היא נתונה בסכנה נוספת בשל תוכניות לפיתוח חקלאי. באזור מתוכננות פעולות לפינוי מוקשים ויש חשש שחלק מהשטח ינוצל לאחר מכן לעיבוד חקלאי.

שאיבת מים להשקיה פגעה קשות במלחות עברונה ואילת. זו של אילת כבר נהרסה כליל. גם במלחה הייחודית של נחל קישון, שבה מגוון עשיר של צומח וחי, נותר רק שטח קטן ביותר, עקב פעולות פיתוח. רשות הנחל חוששת שעבודות נוספות, לפיתוח אזורי אחסנת מכולות, יגרמו פגיעה נוספת.

בדו"ח החדש מומלץ לנקוט שורת פעולות להגנת שטחי המלחות שנותרו. הוא מציע להכריז על שטחים אלו כמיועדים לשימור ולעצור תוכניות בנייה והרחבת שטחים חקלאיים. המלצה חשובה נוספת היא להקצות מים טבעיים שיוכלו להציף את המלחות ולשמור על מאזן מתאים של מליחות. עוד מוצע לרכז מאמצים מיוחדים בהגנה על מינים בסכנה, כמו התחמס ועצי דקל הדום.