מדענים מדווחים לראשונה כי מצאו חיידקים החיים בקור ובחשיכה, עמוק מתחת למעטה הקרח של אנטארקטיקה. התגלית מאפשרת הצצה ראשונה למערכת אקולוגית עצומה של חיים מיקרוסקופיים באגמים התת-קרקעיים באנטארקטיקה. רשת של מאות אגמים שוכנת בין שכבת הקרקע של היבשת לבין מעטה הקרח המכסה אותה. לא מכבר סברו המדענים שישנה אפשרות למצוא חיים בשכבה זו, וגילוי זה הוא האישור הראשון לכך. התגלית עשויה לקדם את הידע כיצד אפשר לקיים חיים בפלנטות אחרות. 

"זה משנה את האופן שבו אנחנו מתייחסים ליבשת אנטארקטיקה", אומר ג'ון פריסקו מאוניברסיטת מונטה, אחד מראשי המשלחת המדעית. המדענים קדחו דרך כ-800 מטרים בתוך מעטה הקרח עד שהגיעו אל אגם וילאנס, ששטחו כ-60 קמ"ר ועומקו כמטר וחצי. לאחר מכן הם אספו מים ודגימות משקע, שנמצאו בהם סימנים ברורים של חיים, סיפר פריסקו השבוע מתחנת מקמרדו שבאנטארקטיקה. המדענים ראו תאים במיקרוסקופ, ובדיקות כימיות הראו כי התאים חיים ושיש בהם תהליכים מטבוליים המפיקים אנרגיה.

פריסקו ציין שננקטו כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למנוע זיהום של האגם בבקטריות שמקורן בפני השטח או בקרח. הוא אף הוסיף שריכוזי החיים בתוך האגם היו גדולים מאשר לאורך הקרח, ושנמצאו סימני חיים במשקעי הקרקעית, שאובטחו מפני זיהום.

נדרש מחקר נרחב יותר, הכולל בדיקת דנ"א, כדי לקבוע אילו סוגים של חיידקים נמצאו וכיצד הם חיים. אור השמש אינו מגיע לאגם, לכן תלויים החיידקים בחומר אורגני שהגיע אל האגם ממקורות אחרים, למשל מפירוק מיקרואורגניזמים בקרחונים נמסים, או ממינרלים שבסלעים.

כריס מקיי, מדען בכיר בנאס"א, אמר שבדיקה כזאת עשויה לקבוע אם תהיה לגילוי החיידקים באגם וילאנס השפעה על גילוי אפשרי של חיים מחוץ לכדור הארץ. "אם החיידקים משתמשים במקור אנרגיה מקומי, זה יהיה מעניין. אם הם רק צורכים חומר אורגני שהגיע ממקום אחר, זה הרבה פחות מעניין". לדבריו, הסיבה לכך היא שבמקומות אחרים במערכת השמש, שבהם יש ראיות להימצאות של מים במצב נוזלי מתחת לשכבות עבות של קרח, החיים תלויים אך ורק במינרלים. "לא יימצא חמצן בעולמות אחרים", טוען מקיי.

סלאווק טולאצ'יק מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוס, גם הוא מראשי משלחת המדענים, מסר כי דגימות המשקע נלקחו מעומק של יותר ממטר בקרקעית, ושרמת החמצן ירדה ככל שהדגימה באה ממקור עמוק יותר. למיזם המדעי הזה נדרשו שנים של תכנון, והוא אחד מתוך שלושה החוקרים את האגמים השוכנים מתחת למעטה הקרח באנטארקטיקה.

לפני שנה חדרה משלחת רוסית אל מתחת לפני המים של אגם ווסטוק, השוכן מתחת למעטה של קרח בעובי של יותר משלושה קילומטרים. המדענים הרוסים גילו רמזים לחיים בדגימות שנלקחו מהקידוח, אולם ייתכן שהם נובעים מזיהום מנוזל הקידוח. השנה הם אספו דגימות ממי האגם הקפואים, אולם אלה טרם נבדקו. המאמץ הבריטי להגיע לאגם אלסוורת, השוכן מתחת לקרח בעובי של כ-1.5 ק"מ, בוטל בדצמבר בגלל בעיות בציוד.

המשלחת האמריקאית קיבלה תמיכה של 10 מיליון דולר מהקרן הלאומית למדע וממקורות אחרים, והיא מתמקדת באגם וילאנס, שהוא שונה משני האגמים האחרים. וילאנס שוכן מתחת למעטה קרח שעוביו כ-800 מטרים בלבד, ובכל עשר שנים בערך, המים שבו מתחדשים במים של הפשרת הקרח שמעליו. אגם ווסטוק מבודד יותר מפני השטח וסבורים שיעברו כעשרת אלפים שנה עד שמימיו יתחדשו. מימי אגם אלסוורת עשויים להתחלף בתוך 700 שנים.

יידרשו עוד בדיקות רבות לפני שאפשר יהיה לפרסם את התוצאות המדעיות, ושמדענים אחרים יוכלו לעבור על כל הנתונים. פרסקו אומר שהוא בטוח שהחוקרים הצליחו לקבל הצצה ראשונה על מערכת אקולוגית שהיתה בלתי ידועה לגמרי. "זה האזור הרטוב הגדול ביותר בעולם".