טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כלי המתכת הקדום ביותר במזרח התיכון נמצא בעמק בית שאן

מחקר תיארך מרצע נחושת שנמצא בחפירות בגדת הירדן לשלהי האלף ה-6 לפנה"ס. הממצא הארכיאולוגי שופך אור על ההיררכיה החברתית של התקופה

תגובות

מחקר חדש שניתח את התרכובת של מרצע מהתקופה הכלקוליתית התיכונה (5200-4600 שנים לפני הספירה) מעלה כי זהו פריט המתכת הקדום ביותר שנמצא במזרח התיכון. המרצע, יתד מתכת דק וחד, עשוי מנחושת. הוא נמצא בחפירות תל-צף שבגדת הירדן, סמוך לקיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן.

ממצאי המחקר שבחן את המרצע פורסמו לאחרונה במגזין PLOS one על ידי חוקרי החוג לארכיאולוגיה ומכון זינמן באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהמכון הארכיאולוגי בברלין. על פי הממצאים, המרצע מתוארך לשלהי האלף ה-6 או ראשית האלף ה-5 לפני הספירה, ולדברי ד"ר דני רוזנברג מאוניברסיטת חיפה, "בכך הוא מקדים למעשה במאות שנים את התאריך שהיה מקובל עד כה לחשוב שבו החלו עמי האזור להשתמש במתכות".

המרצע
יוסי גרפינקל

האתר הארכיאולוגי תל-צף תועד לראשונה כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונחפר החל מסוף שנות ה-70. החל בעונות החפירות הראשונות ועד לפרוייקט המחקרי הנוכחי סיפק האתר מידע רב לחוקרים.

במהלך השנים התגלה עושרו הגדול של היישוב וקשרי מסחר ארוכי טווח שהיו לו. במקום נמצאו מבנים גדולים במיוחד שהיו עשויים לבני בוץ ומספר גדול של ממגורות בהן אוחסנה תבואה רבה. החוקרים גילו גם תנורי צליה שמעידים על אירועים רבי משתתפים וממצאים נוספים, בהם זכוכית וולקנית שמקורה באנטוליה או ארמניה, קונכייה שמקורה בנהר הנילוס שבמצרים וקונכיות מהים התיכון.

במהלך חפירה בשנת 2007 מצא הפרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, קבר חתום של אשה כבת 40. הקבר נכרה בתוך ממגורה שיצאה מכלל שימוש, וסביב מותני האשה נמצאה חגורה המורכבת מ-1,668 חרוזים עשויים ביצי בת-יענה. בקבר נמצא גם המרצע העתיק שאורכו כ-4 סנטימטרים ועובי החוד שלו כמילימטר. הקבר עצמו כוסה על ידי מספר אבנים גדולות ולדברי רוזנברג "הימצאותו בתוך ממגורה מעידה הן על חשיבות הנקברת והן על חשיבות המתקן בו נקברה, לחברי הקהילה".

תל-צף
יוסי גרפינקל

גילוי הקבר, שלד האשה וחגורת החרוזים כבר פורסם בכתבי עת מדעיים, אולם המידע על המרצע פורסם רק לאחרונה, לאחר מחקר מטלורגי שמצא את הרכבו הכימי. את המחקר ערך הפרופ' שריאל שלו מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ואת מיזם החפירות הנוכחי בתל-צף מוביל ד"ר רוזנברג, בשיתוף ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הארכיאולוגי בברלין.

לדברי ד"ר רוזנברג, "העובדה שהמרצע נמצא בקבר חתום מעידה על כך שהוא נקבר יחד עם האשה כמנחת קבורה ואולי היה פריט אישי שלה. חשיבותו הרבה של הפריט היא בכך שעד היום חשבו החוקרים שתושבי האזור החלו להשתמש במתכות רק באמצע האלף החמישי לפני הספירה, כך שגילויו מקדים בכמה מאות שנים את הופעת המתכת באזורנו. הוא הוסיף כי "התגלית היא בעלת השלכות משמעותיות להבנתנו את התפתחות השימוש בטכנולוגיות מורכבות והנסיבות החברתיות הקשורות בכך".

עדיין לא ברור למה בדיוק שימש המרצע, אולם החוקרים סבורים כי המצאותו בקבר מעידה על המעמד החברתי הגבוה של האשה ועל החשיבות של המבנה בו נמצאה. "הופעתו של הפריט בקברה של אשה שמייצגת את אחת הקבורות העשירות המוכרות באזורנו מפרק זמן זה מעידה הן על חשיבותו של המרצע והן על חשיבותה של האשה ויתכן שיש לראות כאן את ניצניהן של מורכבות והיררכיה חברתית", אמר רוזנברג.

עוד עלה מהבדיקה הכימית של המתכת כי המקור הסביר ביותר שלה הוא הרי הקווקז. לדברי רוזנברג "בעוד שקשרי מסחר ארוכי טווח של ישובים באזורנו ידועים אף מתקופות קדומות יותר, השילוב של יבוא טכנולוגיה חדשה הקשורה בעיבוד של חומר גלם חדש, ממקורות רחוקים כל כך - הינו ייחודי לתל-צף ומצטרף לעדויות רבות נוספות המצביעות על חשיבותו של האתר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות