טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החברה להגנת הטבע עתרה לבג"ץ נגד משרד החקלאות: דיג לא מבוקר הורג 100 אלף בעלי חיים מוגנים בשנה

בחוות דעת שצורפה לעתירה נטען כי שלל הדיג בשני העשורים האחרונים ירד בכ-40%. המשרד הודיע כי יגביל את רישיונות הדייגים כדי למנוע את הפגיעה, אך לא עשה זאת בפועל

תגובות

החברה להגנת הטבע עתרה בשבוע שעבר לבג"ץ נגד משרד החקלאות ופיתוח הכפר בבקשה כי בית המשפט יורה למשרד ליישם מדיניות שתעצור את ההתדרדרות החמורה במצב הדגה בים התיכון. על פי העתירה במהלך דיג לא מבוקר נפגעים מדי שנה כמאה אלף בעלי חיים מוגנים לפי החוק להגנת החי והצומח, ובהם אלפי צבי ים.

אל העתירה צורפה חוות דעת של ד"ר מנחם גורן מאוניברסיטת תל אביב המשמש גם כמנהל הצוות האקולוגי בפרויקט הדיג של החברה להגנת הטבע. הוא מציין שעל פי הנתונים הקיימים כיום, היקף שלל הדיג בישראל ירד בשני העשורים האחרונים ב-40%. כמו כן יש ירידה של יותר מ-50% בשלל הדיג ביחס למאמץ שהושקע, המתבטא בשעת גרירת הרשת.

בשני העשורים האחרונים היתה עלייה של כ-25% בשיעור שלל הלוואי הכולל מינים שאין להם ערך מסחרי אבל חלקם מוגנים. למעלה מ-70% משלל דיג המכמורת הוא של פרטים שהם קטנים מדי וכלל לא הספיקו להתרבות. בישראל 23 ספינות מכמורת הלוכדות כמחצית משלל הדגה.

במהלך החודשים האחרונים חידש משרד החקלאות ופיתוח הכפר את רישיונות הדיג בים התיכון. הוא הודיע לדייגים על כוונתו להוסיף מגבלות שונות שאמורות להבטיח את התאוששות הדגה, אולם בפועל לא נכללו מגבלות אלו ברישיונות.

בעקבות מהלך זה החליטה החברה להגנת הטבע להגיש בשבוע שעבר את העתירה לבג"ץ, בה היא טוענת שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר מודע למצב הרע של הדגה בים התיכון כתוצאה מדיג לא מבוקר. תופעה זו מוכרת גם במקומות נוספים בעולם. היא גורמת לכך שיכולת ההתחדשות וההתרבות של אוכלוסיות הדגים נפגעת קשות. תוצאת לוואי נוספת היא, שברשתות נלכדים פעמים רבות בעלי חיים ממינים אחרים.

על פי הערכת החברה להגנת הטבע, מדי שנה מתים ברשתות דיג 100 אלף בעלי חיים ממינים מוגנים ובהם 3,000 צבי ים. בנוסף מתים מיליוני בעלי חיים שאינם מוגנים, אבל יש להם חשיבות רבה למערכת האקולוגית, בין היתר רכיכות, אלמוגים וספוגים. את הנזק העיקרי גורמות רשתות המכמורת הנגררות על פני קרקעית הים וגורפות לתוכן כל מה שנמצא בדרך. ההערכה היא שרשתות אלו גורמות מדי שנה נזק כבד לשטח בהיקף של 2,000 קילומטרים רבועים (עשירית משטחה של ישראל).

אורי שרון, דייג ספינת מכמורת אמר בתגובה כי החברה להגנת הטבע "עושה דמוניזציה של ספינות המכמורת". הוא הוסיף כי 20 הספינות פועלות על שטח גדול, ורק בחלק מהשנה. לדבריו, "גם אם המספר שלהן היה גדל בהרבה, הן לא היו הגורם להתדלדלות הדגה. דווקא בדיג הנעשה ליד החוף יש יעילות הרבה יותר גדולה בלכידת דגים. מה שצריך לעשות לדעתי הוא להשבית את כל פעילות הדיג לכמה חודשים, במהלך עונת הרבייה".  

כיום רק 0.25% משטח המים הטריטוריאליים של ישראל מוגדר כשמורת טבע ואסור לקיים בו פעילות דיג. מנחם גורן מזהיר שאם לא יהיה שינוי במדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ימשיך מצב הדגה להידרדר ובתוך 20 שנה הוא יעמוד על מחצית מכמות השלל כיום. לצד זה תימשך הפגיעה הנרחבת בשאר בעלי החיים בים. לדבריו, יש לקדם רפורמה הכוללת שינוי בשיטות הדיג, הקפדה על מכסות וכן מגבלות בעונת הדיג בשטחים שבהם מותר לקיים פעילות זאת. מדובר במדיניות שבה כבר נעשה שימוש בכמה מדינות בעולם.

ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה: "לעתירה נתייחס לאחר שנלמד אותה. חשוב לציין שהמשרד פועל לתיקון תקנות מעודכנות ובימים אלה מגבש תקנות הכוללות בין השאר הגבלת העומק שבו פועלות ספינות המכמורת, והסדרת הפעילות המסחרית והספורטיבית של הדיג. המשרד אסר על דיג בצלילה בעונת הרבייה של דגי הלוקוס, והוא מגביל את הספינות ואת כוח הגרירה שלהן וכן מגביל את דיג המכמורת עד לעומק של 15 מטרים".

אינפו דיג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות