ארגון OECD נהפך בשנים האחרונות לגורם חשוב בעיצוב המדיניות הסביבתית במדינות המתועשות, שהן צרכניות משאבי טבע ופולטות הזיהום העיקריות. לכן לדו"ח שפירסם בשבוע שעבר - Environmental Outlook to 2050 - שבו ניתוח מקיף של מצב הסביבה הצפוי בעולם בעוד ארבעה עשורים, חשיבות מיוחדת. היום יתקיים בפאריס דיון על הדו"ח בהשתתפות השרים העוסקים באיכות הסביבה במדינות הארגון. מנחה הדיון יהיה גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה של ישראל.

"תרחיש הבסיס" של הניתוח הוא, שעד 2050 לא יחולו שינויים משמעותיים בדפוסי הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסייה בעולם בשנים האחרונות. היקף הפעילות הכלכלית צפוי לגדול פי ארבעה, והביקוש לאנרגיה יגדל ב-80%. המענה לחלק הארי של ביקוש זה יהיה באמצעות דלקים מזהמים, מה שיגדיל את הפגיעה בסביבה ויאיץ את קצב שינויי האקלים.

כותבי הדו"ח מעריכים, שאם לא יינקטו פעולות למניעת ההחרפה בשינויי האקלים, עלות הנזק תהיה ירידה ב-14% ברמת הצריכה הממוצעת לנפש בחישוב עולמי.

המגוון הביולוגי ברחבי העולם ימשיך להצטמצם עקב צריכה מוגברת של משאבים כמו יערות וקרקע פורייה. ההערכה היא, שעוד 13% משטחי היערות הבראשיתיים יאבדו, ואתם גם מוקדי המגוון הביולוגי העשירים ביותר בעולם. העלות של אי נקיטת פעולות לשינוי מגמה זו עשויה להגיע עד ל-5 טריליון דולר בשנה. זאת כתוצאה של פגיעה בשירותים חיוניים שמספק עולם הצומח והחי, ובהם מקורות מזון, ויסות האקלים ופירוק טבעי של מזהמים, חומרי גלם לתרופות, מרחב לתיירות ונופש, ועוד.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

זיהום האוויר, שיגדל עקב העלייה בקצב שריפת דלקים לצורכי אנרגיה, ייהפך לבעיית הבריאות החמורה ביותר שמקורה בפגיעה בסביבה - יותר מאשר מים באיכות ירודה. מספר מקרי המוות כתוצאה של זיהום אוויר יכפיל את עצמו ויגיע ל-3.6 מיליון בשנה, רובם המכריע במדינות המתפתחות. גם מצוקת המים תגבר, וכ-40% מבני האדם יחיו באזורים המוגדרים כסובלים ממחסור במשאב זה.

כותבי הדו"ח מציינים, שמדינות OECD נקטו בשנים האחרונות פעולות רבות להגן על אזרחיהן מזיהום סביבתי, והצליחו לייעל את צריכת משאבי הטבע. אבל קצב גידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית הביאו לכך, שהלחץ על הסביבה לא פחת. המחשה לכך ניתן למצוא בנתונים שפירסמה החודש הסוכנות להגנת הסביבה הפועלת מטעם האיחוד האירופי. תושב אירופה צורך פי ארבעה יותר משאבים סביבתיים מתושב אפריקה. צריכת המשאבים לנפש במדינות האיחוד האירופי עלתה בעשור האחרון בכ-10%. האירופים הגדילו את שטח המגורים לנפש בשני העשורים האחרונים בכ-10%, בעוד מספר הנפשות בכל משק בית ירד מ-2.8 ל-2.4.

"אם לא ישתנה תרחיש הבסיס, תימשך ההידרדרות והשחיקה של משאבי הטבע בעשורים הקרובים ואחריהם", מזהיר הדו"ח. "משמעות הדבר היא התגברות הסיכון להתפתחות שינויים בלתי הפיכים, המאיימים על מה שהושג ב-200 שנות שיפור באיכות החיים ברחבי העולם".

כדי לשנות את תרחיש האימים הזה ממליצים הכותבים על מגוון כלי מדיניות. הבעיה היא, שכולם מבוססים על אותו קו מחשבה כלכלי-סביבתי שהיה מקובל עד היום במדינות ה-OECD: שימוש יעיל יותר באמצעים כלכליים, או הכנסת אמצעים טכנולוגיים נוספים להפחתת זיהום. כך, למשל, בולט מקומן של ההמלצות לביטול הסובסידיות המעודדות צריכת דלקים מזהמים, הגדלת היטלים על זיהום תעשייתי, עידוד מחקר ופיתוח של טכנולוגיות נקיות, וקביעת תשלום בעבור ניצול מערכות אקולוגיות, למשל על קביעת סכרים הידרו-אלקטריים על נהרות.

לכל הצעדים הללו יש אכן חשיבות רבה, והם נחוצים כאמצעי התמודדות מיידי עם בעיות הסביבה, אולם לטווח הארוך יידרשו שינויים משמעותיים יותר, ובראשם הרחבת השימוש במדיניות תכנון המשפחה - הכוללת הפצת אמצעי מניעה ושיפור רמת ההשכלה של נשים - כדי למתן את קצב גידול האוכלוסייה, ושינוי של ממש בתרבות הצריכה של מדינות העולם העשירות, שאותו יהיה צריך להנחיל גם לכלכלות צומחות ההולכות בדרכן, כמו למשל סין, הודו וברזיל. זה כולל בין היתר פיתוח מוצרים המתבססים מראש על חומרים מתכלים, שימוש חוזר במוצרים והטלת הגבלות חמורות על ייצור חומרים רעילים.

חשוב לא פחות: נדרש אתוס חדש של פיתוח וצמיחה, שאינו מתבסס על צריכת עוד חפצים ומכשירים, אלא על יצירת רווחה חברתית בסביבה נקייה, חיזוק חיי קהילה ותרבות, ויצירת מערכת יחסים חדשה עם הטבע, שאינה מבוססת על ניצול בלתי פוסק, אלא בעיקר על ריסון והתאפקות. אין מדובר באוטופיה סביבתית פוסט-תעשייתית, אלא בחברה מתועשת הלומדת לחיות עם הסביבה.