ספרי טיולים המזמינים מטיילים לבקר במעיינות ברחבי ישראל נעשו פופולריים ביותר בעת האחרונה. את הצלחתם אפשר להסביר בכוח המשיכה שיש למקורות מים בארץ צחיחה וגם בעובדה, שמעיינות רבים עברו בשנים הארונות שיפוץ ונהפכו לאתרי טיולים מוסדרים. לביקוש יש מחיר סביבתי מאחר שבמהלך השיפוצים נפגעים הנוף וערכי הטבע במקורות המים.

בניסיון להגן על המעיינות פירסמה החודש החברה להגנת הטבע מעין מדריך למבקרים בהם ולגופים הרוצים לפתח אותם. כותרת המסמך החדש היא "מעיינות בישראל - הטבע והאדם", והוא מפרט את הייחודיות האקולוגית של המעיינות וכולל המלצות להגנתם. מטרתו אינה להרחיק מטיילים ממעיינות כדי לשמור עליהם, אלא למצוא דרך למנוע פיתוח הרסני.

במעיינות רבים הנביעה בחלק מעונות השנה אינה מרשימה במיוחד - קילוח דק בלבד - אך גם כך הם מקום מפלט ובית גידול למגוון רחב של מיני צומח וחי. זה כולל דו חיים, מינים שונים של חרקים, ציפורים ואף עטלפי חרקים. סקרים שנערכו באחרונה בחלק העליון של הקישון גילו מגוון מפתיע של מיני חי וצומח במעיינות לאורך הנחל.

חלק גדול מהמעיינות הוטו לפני שנים רבות לטובת צורכי האדם. עם זאת נותרו מעיינות לא מעטים שעדיין זורמים ומשמרים את נכסי הטבע התלויים בהם. למעיינות אלה אורבות סכנות של זיהום, אך נראה שהאיום העיקרי בשנים האחרונות הוא יוזמות פרטיות וציבוריות לשפצם ולהפוך אותם לאתרי טיולים.

מדובר בעבודות שונות הגורמות להטיית מי המעיין, הקמת מבנים ובריכות, לא פעם נגרם בכך שינוי מוחלט והרס של אופיו הקודם של המעיין וסביבתו. "הבעיה חמורה במיוחד באזור הרי ירושלים, שבהם כמעט שלא נותרו מעיינות שיד האדם לא נגעה בהם", מציין המסמך החדש של החברה להגנת הטבע. "בחלק מהמקרים שונתה סביבת המעיין בצורה אגרסיבית כדי להתאימו למטרה חדשה. למשל, עין מוצא הוא מעיין קטן שעבר שיפוץ ונהפך למקווה מאולתר לגברים, הכולל שלוש בריכות טבילה. כמו במקרים אחרים, המעיין הוזנח לאחר שיפוצו והתמלא פסולת".

על פי החברה להגנת הטבע, גם גופים כמו הקרן הקיימת עלולים לגרום נזק אקולוגי במהלך הפעולות להפוך מעיין לאתר לשימוש הציבור. כך, למשל, בפארק עמק התכלת ליד צפת יש כמה מעיינות, אך בהעדר תכנון וליווי אקולוגי מקצועי גרם פיתוח הפארק בידי קק"ל לאובדן חלק מבתי הגידול הטבעי ולהיותם בריכות בטון, מפלים מלאכותיים ואפיקים מוסדרים.

"חשובה לנו העשייה למען הטבע והנגשתו לציבור, ויש לנו הניסיון הרב ביותר בשיקום מעיינות", נמסר בתגובה מהקרן הקיימת. "אנחנו נעזרים במומחים חיצוניים כמו רן מולכו, שלו ניסיון רב בשיקום אקולוגי של מעיינות, והוא שימש כיועץ בשיקום פארק עמק התכלת. הפעולות שנעשו באתר לא שינו את התהליכים הטבעיים בו, אלא להיפך. הגברנו את שפיעת המעיינות באמצעות ניקוי מקורות הנביעה, והצמחייה ובעלי החיים נהנים ממים. שיקמנו בריכות עתיקות והקמנו בריכות נוספות להאטת הזרימה השיטפונית בחורף והעצמת מופע המים בקיץ, אז נביעת המעיינות מתדלדלת. הטענות של החברה להגנת הטבע מעידות על חוסר היכרות עם המקום, לעומת אנשינו המתבססים על מחקרים ותצפיות של שנים".

המטרה של החברה להגנת הטבע אינה להתנגח עם הקרן הקיימת או עם משפצי מעיינות, אלא, כאמור, להציג המלצות לפעולות פיתוח ולציבור הרחב המבקר במעיינות. כל זאת במטרה למנוע נזקים לטבע. לדעת הארגון הסביבתי, פיתוח מעיין צריך להיעשות תוך כדי ליווי אקולוגי מקצועי. במהלך הפיתוח יש להשאיר אזורים טבעיים שאין לגעת בהם לצד אתרים כמו בריכה לשכשוך בעבור המבקרים. יש לשמור על רצף זרימת המים ועל המורכבות הפיסית של האתר. למשל, מצע הבריכה צריך לכלול אבנים בגדלים וצורות שונים, כדי ליצור מגוון נישות ביולוגיות.

המלצה נוספת היא, שבמעיינות בעלי חשיבות אקולוגית רבה שיקולי שמירת הטבע צריכים לקבל עדיפות על נגישות ציבורית, ויש להגביל את מספר המטיילים המגיעים אליהם. לציבור הרחב ממליץ המסמך החדש על "עשרה כללי זהב להתנהגות במעיין". בין היתר מציין המסמך, שאין לבצע עבודות פרטיות של שיפוץ בלא קבלת אישור מגופים בעלי סמכות כמו רשות הטבע והגנים או רשויות ניקוז ובלא מעורבות של אקולוג מומחה. המלצה נוספת היא להימנע מכניסה לאזור נביעת המים עצמו, שהיא רגישה ביותר מבחינה אקולוגית.החברה להגנת הטבע גם מבקשת מהציבור להימנע ככל האפשר מערבול הבוץ המצוי בקרקעית המעיין, על מנת להגן על איברי הנשימה הרגישים של בעלי החיים.