משרדי הממשלה ספגו במשך שנים רבות ביקורת ציבורית נוקבת על כך שהזניחו את נחלי ישראל והפכו אותם לתעלות ביוב מצחינות. השבוע מגיעות להם, ובעיקר למשרד להגנת הסביבה, גם מחמאות על כך שהם מצליחים לתקן חלק מהעוול הסביבתי והאקולוגי המתמשך.


ביום שני השבוע נערך על גדות הקישון טקס לציון תחילת העבודות בפרויקט ניקוי קרקעית הנחל, שמרכזת רשות הניקוז של הקישון. בטקס, שהשתתף בו השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, נכח גם יובל תמיר, ממובילי המאבק של צוללי השייטת להכיר בהם כמי שבריאותם נפגעה במהלך אימונים באזור.


השלב הראשון של הפרויקט כולל ייבוש של קטע מהנחל וחפירת קטע ערוץ חדש, שאליו יוזרמו מימיו. אל הקטע שייובש תועבר אדמה מזוהמת שתוצא מהנחל, והיא תטוהר באמצעות תהליכים ביולוגיים. בשלב הסופי יהיה השטח הזה חלק מפארק שיקום לאורך הקישון.


המומחים היו חלוקים בדעתם בקשר לדרך הנכונה לטפל בקרקעית המזוהמת. עם זאת היה ברור לכל, שהוצאתה מהנחל מסלקת גורם אשר עשוי להמשיך לזהם את הנחל בעתיד; באדמה זו הצטברו במשך שנים מזהמים שונים מהשפכים התעשיתיים שהגיעו אל הנחל.


הפרויקט יעלה יותר מ–200 מיליון שקל; הממשלה והרשויות המקומיות ישלמו מחצית מסכום זה, והמפעלים באזור את היתר - השקעה לא מבוטלת בנושא סביבתי, בהתחשב במצב הכלכלי הקשה.


ניקוי הקרקעית הוא חלק ממאמץ מתמשך של המשרד להגנת הסביבה ורשות נחל הקישון להפחתת כמויות הזיהום בקישון, פעילות שבמרכזה חיוב מפעלים באזור לשפר את איכות מי השפכים המטוהרים שהם מזרימים אל הנחל. בעשור האחרון אכן ירדו במידה ניכרת שיעורי הזיהום בקישון, לפעמים בכ–90%. עם זאת, הנחל לא הגיע עדיין לרמת איכות המים הנדרשת כדי להפוך אותו לאתר לפעילויות כמו שיט, למשל. דו”ח רשות נחל הקישון המסכם את שנת 2011 מציין, שהזרמת קולחים ‏(שפכים מטוהרים‏) של מפעלי התעשייה עדיין גורמת לחריגות מהתקן לאיכות מי הנחל שקבעה ועדת מומחים לפני כעשור. בנוסף נפגע הנחל מתקלות חוזרות ונשנות במערכות שפכים של יישובים באזור; רק בשנה שעברה התרחשו קרוב ל–20 תקלות כאלה.


אבל בסך הכל תמונת המצב מעידה על שיפור של ממש. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא חזרתם של חיים לקישון. במורד הנחל ובשפך שלו חיים כיום כ–13 מיני דגים, ובספירה אקראית נצפו 50 מיני ציפורים. רשות הנחל גם החלה להשיב אל הנחל צבים רכים וסייעה להתרבות אוכלוסיית הדגים ממין לבנון ליסנר, מין נדיר ביותר בנחלי החוף בישראל. בסביבות הנחל אף שבה לשגשג אוכלוסיית קורמורנים, המונה כבר יותר מ–3,000 פרטים.


מגמת שיפור נרשמה גם בנחל הירקון, הנחל השני לבד מהקישון המזוהה יותר מנחלים אחרים עם זיהום סביבתי של מקורות המים. בעוד הקישון סבל מבעיית זיהום בשפכים תעשייתיים בעיקר, הירקון סבל בעיקר מזיהום של שפכים עירוניים וחקלאיים שלא עברו תהליכי טיהור מספקים. מאחר שמי המעיינות שזרמו בעבר לירקון מנוצלים כיום לצורכי האדם, שפכים הם מקור המים העיקרי שלו. ככל שהאיכות של שפכים אלה ירודה יותר, כך נפגעת יותר המערכת האקולוגית של הנחל והיכולת לקיים בו פעילויות של נופש וטיולים מצטמצמת מאוד.


בשנה וחצי האחרונות חל שיפור משמעותי בהליכי טיהור השפכים של כפר סבא והוד השרון, ספקיות השפכים העיקריות לנחל. בנוסף החל לפעול ליד הנחל מתקן של אגנים ירוקים, שבו יש צמחייה ומצע אבנים מיוחד המסייעים לספוג ולטהר עוד יותר את שפכי שתי הערים. התוצאה של תהליכים אלה היא שיפור של ממש באיכות המים בחלק המרכזי של הנחל, הנמצא בין הוד השרון לתל אביב. גם כאן האינדיקציה הבולטת לשיפור היא בעלי החיים, ובעיקר דגים כמו אמנונים ושפמנונים, שהופיעו בקטעים של הנחל שבהם לא יכלו להתקיים בעבר.


עם זאת חשוב להדגיש, שעדיין יש מכשולים לא מעטים בדרך להפיכת הקישון והירקון לנחלים בעלי מים באיכות גבוהה ומערכת אקולוגית המצליחה להתקיים לאורך זמן. אחת הבעיות היא האופן שבו אפשר להבטיח, כי שפכים באיכות גבוהה ובכמות מספקת אכן יזרמו לנחלים אלה ולא ינוצלו לצרכים אחרים. לשם כך מוקמת בירקון מערכת שתאפשר להזרים את השפכים עד אזור תל אביב, ושם תשאב אותם בחזרה לצורך שימוש חקלאי.


המצב של נחלים אחרים בישראל ממשיך להיות עגום. נחלים כמו לכיש, חרוד ושורק סובלים עדיין מבעיות זיהום שונות, וכך גם הירדן הדרומי: זרימת המים הטבעית אליו נפסקה כמעט לחלוטין, מים מזוהמים ממקורות שונים מוזרמים אליו, והמערכת האקולוגית שלו נפגעה קשה.


המצב חמור במיוחד בנחל קדרון, היורד מירושלים לכיוון מדבר יהודה. הנחל, העובר בנוף מדברי מרהיב ונושק לאתרי תרבות ודת חשובים, קולט אליו ביוב גולמי מהשכונות המזרחיות של ירושלים ומיישובים פלסטיניים באזור. במקרה זה נראה, שרק שיתוף פעולה פלסטיני־ישראלי יוכל להביא לשיפור המצב, אבל שיתוף פעולה כזה לא מתקיים עדיין.


המשך מגמות השיפור בקישון והירקון עשוי להשפיע גם על נחלים אחרים. הפיכת נחלים לפארקים מושכי קהל, כמו שקורה בשנים האחרונות ליד הירקון, עשויה לשכנע רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה להמשיך להשקיע במאמצי השיקום של נחלים נוספים.