ארגוני סביבה, מתכננים ואדריכלי נוף מגלים בשנים האחרונות את החשיבות של שימור הטבע באזורים עירוניים. הנושא יתפוס מקום מרכזי בכנס השנתי העשירי של האיגוד הישראלי לאדריכלי נוף, שיתקיים בשבוע הבא במרכז מורשת בגין בירושלים.

אין עיר בישראל המתאימה יותר מהבירה לעיסוק בחשיבות הטבע העירונית. זו העיר הראשונה שראשיה התייחסו לעניין ברצינות רבה ודאגו למיפוי מקיף ומקצועי של אתרי טבע בתחומה. בכנס בשבוע הבא יוצגו פרויקטים בירושלים הכוללים שימור אתרי טבע, ובהם הקמת רצועה ירוקה מסביב לעיר, המבוססת על שני פארקים מטרופוליניים גדולים.

לפני שנה הגישה העיריית ירושלים בקשה להצטרף לרשת ערים עולמית, שבה נעשות פעולות לשימור המגוון הביולוגי. כמו כן היא משתפת פעולה עם תחנת מחקר של החברה להגנת הטבע, המקדישה את פעילותה לשימור הטבע המקומי. האדריכלית יעל המרמן-סולר - העומדת בראש המחלקה לתכנון ופיתוח בר קיימא שהוקמה לפני שנים אחדות בעירייה ‑תדבר בכנס על הקשר בין טבע עירוני, חברה וקהילה.

הטבע העירוני הוא פסיפס מורכב של עולם החי והצומח, שחלקו מתקיים ממש בתוך השטחים הבנויים, או בריאות ירוקות בלב העיר. חלקו האחר מורכב משטחים הנמצאים בתחום השיפוט של העיר, אך בשולי השטח הבנוי. התפתחות עירונית מוחקת בתי גידול טבעיים לטובת בנייה למגורים ותשתיות. על פי דו"ח חדש על השפעת הערים שפירסם האו"ם באחרונה, ב– 29 אזורים רבי חשיבות מבחינה אקולוגית על פני כדור הארץ ( Ecoregions), שליש מהשטח כבר נוצל לבנייה עירונית. באזורים אלה מתקיימים 12% ממיני בעלי החיים היבשתיים בעולם.

כותבי הדו"ח מציגים תחזית מעוררת דאגה, ולפיה בשני העשורים הבאים ייבנו בכל יום נתון ברחבי העולם שטחים עירוניים בהיקף של 42 אלף מגרשי כדורגל. בישראל יש כמה ערים הנמצאות בסמוך לאזורים בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה, והתפשטותן תפגע קשה באזורים אלה.

חיפה שוכנת ליד הכרמל, אשדוד ליד אזור חולות, וירושלים ליד שטחי חורש ויער חשובים. אך הטבע לא נעלם לגמרי באזורים עירוניים. העיר יוצרת מקומות מסתור חדשים ומקורות מזון מגוונים לחיות בר, כמו ציפורי שיר, למשל. בירושלים, למשל, מקננים בזים אדומים נדירים בעליות גג בשכונת מוסררה ומוצאים את מזונם בשטחים פתוחים מחוץ לעיר. לפעמים חיות הבר נלכדות בתוך השטח העירוני. הדוגמה המפורסמת בירושלים היא עמק הצבאים, שבו חיה אוכלוסיית צבאים קטנה.

במקרים מסוימים ריאות ירוקות מאפשרות חיבור בין השטחים הפתוחים המקיפים ערים ובין לב האזור העירוני. כך הדבר בפרויקט פארק המסילה, שהוקם בעיר בשנים האחרונות ויוצג בכנס על ידי אדריכלי הנוף שלומי זאבי ויאיר אביגדור. הפארק מחבר את לב העיר עם האזור הפתוח והטבעי יחסית של נחל רפאים בדרום.

ברקע הפעילות הרבה בירושלים למען השימור מתקיימת מציאות מורכבת. עקב הגידול המתמיד של אוכלוסיית העיר יש צורך בהקמת עשרות אלפי יחידות דיור ואזורי תעסוקה חדשים בשנים הבאות. הדבר מחייב את העירייה להתפשר ולוותר על שטחים ירוקים לא מעטים, לפעמים תוך כדי סתירה בולטת למדיניות השימור הרשמית.

בשנים האחרונות הצליחו ארגוני סביבה להבטיח את שימור השטחים הפתוחים הנושקים לעיר ממערב. העירייה סייעה בידם, אך בתמורה נאלצה להסכים לוותר על שטחים אחרים בתוך העיר ולאשר בהם תוכניות בנייה. אחת הדוגמאות הבולטות לוויתור כזה היא גבעת מצפה נפתוח ליד שכונת רמות. מדובר באחד האתרים החשובים ביותר של טבע עירוני, גם על פי הסקר שערכה העירייה. יש בו מגוון עשיר במיוחד של צמחי בר ובעלי חיים, בהם צבאים, שועלים וצבועים. העירייה הסכימה

לבניית 1,700 יחידות דיור על גבעה זו. מאבק של תושבי שכונת רמות נגד הבנייה לא הביא בינתיים לשינוי בעמדתה. יש אזורים נוספים בירושלים, כמו מלחה ומשואה, שבהם הוקרבו שטחים פתוחים לטובת בנייה, וגם בשכונת עין כרם שטחים פתוחים עם ריכוז מרשים של צמחי בר נתונים תחת איומי בנייה.

אחד האתגרים החשובים בכל הנוגע לשימור הטבע העירוני בבירה הוא במזרח העיר, בעיקר באגן נחל קדרון, שאליו זורמים שפכים לא מטוהרים. העירייה הצליחה להקצות אלפי דונמים במזרח העיר לבניית שכונות יהודיות, אולם עד היום לא פתרה עדיין את בעיות הזיהום הסביבתי הקשה באזור הקדרון.

למרות הכשלים והפשרות, אין ספק שעיריית ירושלים צעדה כברת דרך משמעותית מאז הימים שבהם היתה תשומת לבה נתונה בעיקר לתוכניות בנייה, כמעט בלא התייחסות לשימור. בחלק מהמקרים אפשר להבין מדוע התפשרה על שטחים בתוך העיר לטובת שימור רצף חשוב של חורש ויער בגבול המערבי של ירושלים. אבל בגלל ייחודם של שטחים כמו מצפה נפתוח ונחל קדרון, נראה שדרושה חשיבה מחודשת על הדרך שבה ניתן להציל חלק לפחות מהשטחים הטבעיים באזורים אלה.

במקרה של נחל קדרון מדובר בעיקר ביישום מהיר של תוכנית להפסקת זרימת הביוב וניקוי אתרי הפסולת הפיראטיים באזור. אשר למצפה נפתוח, חשוב לזכור שהשטח נהפך לבעל חשיבות אקולוגית רבה עוד יותר לאחר בניית גדר ההפרדה באזור והקמת תשתיות כמו כביש מהיר ומסילת רכבת בשטחים סמוכים. פגיעת הגדר ברצף השטחים הפתוחים הפכה את מצפה נפתוח למוקד חיוני לשימור ערכי הטבע הרבים שהצליחו להתקיים בצל העיר המתפשטת.