בשבוע שעבר הושק בישראל מיזם "יום שני ללא בשר" (Meatless Monday), שנועד לעודד הימנעות מאכילת בשר במשך יום אחד בשבוע. שורה של מסעדות ומפעלים הודיעו שיצטרפו למאמץ ויציעו ארוחות עם תפריט בלא בשר. מארגני המיזם מקווים לצרף גם רשויות מקומיות, באמצעות מוסדות חינוך ומבנים ציבוריים שהן מפעילות. בשבוע שעבר הודיעה עיריית לוס אנג'לס שהיא מצטרפת ליוזמה, ובכך הלכה בעקבות ערים נוספות בעולם.

את המיזם החדש מקדמות בישראל שדרנית החדשות לשעבר מיקי חיימוביץ וחברת "הקליניקה", המייעצת בשיווק מותגים סביבתיים. לא במקרה חבר למיזם גם ארגון הגג של הירוקים "חיים וסביבה", מאחר שהמיזם החדש מתמקד לא רק בהשפעות הבריאותיות שיש לצריכת מזון מן החי, אלא גם בהשלכות הסביבתיות המרחיקות לכת.

המודעות להשלכות הסביבתיות של גידול חיות משק לייצור בשר וחלב צברה תאוצה לפני שש שנים, לאחר פרסום דו"ח נרחב בעניין על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח קבע, בין היתר, שענף גידול חיות המשק גורם לפליטת 18% מכלל גזי החממה בעולם. כל זאת כתוצאה של פליטות גזים ממערכת העיכול של בעלי החיים, שימוש בדשנים ודלק להובלה, וכריתת יערות על מנת לפנות שטחים לגידול מזון לבעלי החיים.

גזי חממה הם רק חלק מהסיפור הסביבתי. מדובר בענף הגורם לזיהום נרחב של מקורות מים וקרקע בעקבות ההפרשות של בעלי החיים ושימוש בהורמונים ובתרופות. כריתת יערות כדי לפנות שטחים לגידול המזון לבעלי החיים גורמת נזק נרחב למגוון הביולוגי ברחבי העולם. מגמות אלו צפויות להחריף מאחר שעל פי התחזית, ייצור הבשר העולמי צפוי לגדול מ-230 מיליון טונות לפני עשור עד ל-465 מיליון טונות בתוך ארבעה עשורים.

צריכת הבשר משתנה מאזור לאזור. ארצות הברית מובילה, בצריכה יומית לנפש של 322 גרם; הצריכה באירופה היא 200 גרם. באסיה צריכת הבשר נמוכה בהרבה, אבל בסין יש עלייה מסחררת בעקבות הצמיחה הכלכלית. צריכת הבשר בהודו היא 12 גרם ליום.

לפני שנה פירסמה קבוצת מומחים מאמר מקיף בכתב העת "Nature", שבו ניתחה את בעיות אספקת המזון בעולם. על פי המאמר, אם מביאים בחשבון לא רק את השטחים המשמשים לגידול מזון לבעלי חיים אלא גם את שטחי המרעה - שלושה רבעים מהשטחים החקלאיים בעולם משמשים כיום לגידול חיות משק.

תעשיית הבשר ניסתה מצדה לטעון, שבשנים האחרונות יש תהליך מתמיד של התייעלות בגידול בעלי חיים, והדבר הקטין את ההשפעה הסביבתית וגם צימצם את היקף פליטת גזי החממה. אולם רוב המומחים מסכימים, שענף זה מוסיף לסכן את הסביבה באופן קריטי.

ברחבי העולם יש עדיין אזורים שבהם נשמרה מסורת חקלאית, ובה בעלי החיים ניזונים משטחים ומדשנים את השטח בהפרשותיהם. באזורים אלה גידול בעלי החיים הוא מקור חשוב לפרנסה, למזון ולאנרגיה המיוצרת משריפת הפרשות של בעלי החיים. ההשלכות הסביבתיות של פעילות זו קטנות בהרבה, אולם ברוב האזורים בעולם עברו לגידול בהיקף תעשייתי, שבו בעלי החיים מקבלים מזון מעובד. כדי לגדל מזון זה נעשה עיבוד חקלאי לשטחים נרחבים, שהתקיימו בהם בעבר מערכות אקולוגיות עשירות.

בשנים האחרונות גברה המעורבות של ארגונים סביבתיים בפעילות שנועדה לעודד הפחתת צריכת בשר מתוך שיקולים סביבתיים. הארגון האמריקאי Environmental Working Group פירסם דו"ח מקיף, בשם "מדריך לאוכלי בשר". הארגון קרא לצרכנים לאכול פחות בשר ומוצרי חלב ובכך לשפר את בריאותם וגם להגן על הסביבה. למי שאינו יכול לוותר על בשר וגבינות המליץ הארגון לצרוך מוצרים ירוקים יותר. למשל, לאכול בשר ומוצרי חלב שמקורם בבעלי חיים שניזונו מעשב ולא ממזון מעובד.

מיזם "יום שני ללא בשר", המגיע עכשיו לישראל, פועל כבר כמה שנים, ולא ברור עדיין עד כמה הוא מביא להפחתה ממשית של צריכת הבשר. חשיבותו העיקרית עשויה להיות בפיתוח מודעות ציבורית רחבה להשלכות רחבות ההיקף של צריכת הבשר על משאבי העולם. מארגני המיזם בישראל מדווחים, שעל פי סקר שערכו, כמחצית מהנשאלים מוכנים לשקול בחיוב הימנעות מאכילת בשר במשך יום אחד בשבוע. לטענתם, בארצות הברית היתה בשנים האחרונות ירידה משמעותית של צריכת בשר, הקשורה בין היתר ליוזמות כמו "יום שני ללא בשר". אבל ייתכן שמרבית הירידה נובעת מסיבות כלכליות, ובראשן עלייה במחירי המזון.

הדרישה לשנות את הרגלי התזונה העולמית מגיעה כיום גם מצד ארגונים בינלאומיים ומכוני מחקר העוסקים בבעיות סביבתיות. הסוכנות להגנת הסביבה של האו"ם ערכה באחרונה ניתוח מקיף של מערכות ייצור המזון בעולם. אחת ההמלצות של ניתוח זה היא: לעודד מעבר ל"תזונה בת קיימא". "יש הסכמה רחבה, שבמדינות המפותחות צריך להפחית את צריכת הבשר ומוצרי החלב ולהגדיל את צריכת הירקות והפירות", מציין הדו"ח.

פרסום נוסף הוא של מכון המים הבינלאומי של שטוקהולם, שהשלים באחרונה דו"ח העוסק בקשר שבין מקורות מים לייצור המזון בעולם. המכון השוודי בחן, בין היתר, תרחישים שונים של ייצור מזון. אחד התרחישים הוא המשך אופן התזונה העולמית הנוכחית, המבוססת על קבלת 20% מהקלוריות באמצעות חלבונים מן החי. תרחיש נוסף היה מעבר לתזונה המתבססת על 5% קלוריות שמקורן בחלבונים מן החי. מסקנת המומחים היתה, שבתרחיש התזונה הנוכחי, הרווי בבשר, לא יהיו די מים על מנת לספק את המזון הנדרש לאוכלוסיית העולם בעוד ארבעה עשורים.