טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפס הייצור ועד לפח האשפה: השפעות מוצר על הסביבה

שיטה חדשה שמעריכה השפעות מוצר במשך מחזור חייו יכולה לחסוך כסף ליצרן, אבל גם לשמש כתירוץ להסרת אחריות

תגובות

ארגז הכלים להגנת הסביבה כלל בימיו הראשונים כלי פשוט ובסיסי, שנקרא בשם “טיפול בקצה הצינור”. הגורם המזהם נדרש לטפל בזיהום קודם שהוא יוצא מארובת מפעלו או מצינור השפכים שלו, ובכך נמנעה פגיעה בסביבה. בהדרגה נוספו כלים לארגז, ויצרנים ומשווקים נדרשו לקבל אחריות למוצריהם או אריזותיהם לאחר שאלה נהפכו לפסולת. הארגז הוסיף להתרחב, ונוסף אליו בשנים האחרונות כלי חדש ששמו “ניתוח מחזור חיים”. מטרתו להעריך את ההשפעות שיש לתהליכי הייצור על הסביבה, משלב חומר הגלם ועד שהמוצר המוגמר נהפך לפסולת.

הכלי הזה נתפש בתחילה כמסובך מדי בעיני תעשיינים, גורמים ממשלתיים ואפילו מומחים סביבתיים שכן הוא דורש ניתוח מדוקדק של פעולות שונות ועיבוד מסובך של נתונים, שחלקם לא תמיד זמינים ליצרנים. ובכל זאת, בשנים האחרונות השימוש בו קונה לו אחיזה במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל. לפני עשור אימצה אותו הסוכנות להגנת הסביבה של האו"ם. בשיתוף עם ארגון מדענים היא הקימה את "יוזמת ניתוח מחזור חיים", שנועדה לעודד את השימוש בשיטה ולהפיץ מידע הקשור אליה; כל זאת כחלק מתפישה כוללת של כלכלה ירוקה, ולפיה יש צורך בתכנון מחודש של תהליכי הייצור כדי להפחית את הפגיעה בסביבה.

בישראל הכלי החדש נמצא בשימוש בידי חוקרים באקדמיה, והמשרד להגנת הסביבה תומך ביישום נרחב שלו. באחרונה הוא הגיע גם לתעשייה, ובין היתר נערכו בדיקות על פי השיטה הזאת לכמה מוצרים בענף הבנייה. הבדיקה הראשונה, שהושלמה לפני כשנה, נעשתה במפעל של חברת “תרמוקיר” על ידי חברת "שר ייעוץ והדרכה", העוסקת בבדיקות של איכות ובטיחות מוצרים ובייעוץ לניהול סביבתי של עסקים. “שר” רכשה תוכנה הולנדית לניתוח מחזור החיים של מוצרים, אחת משתיים שבהן משתמשים כיום בעולם.

אתר בנייה בתל אביב. אילו נזקים סביבתיים נגרמים?
דניאל בר און

ב“תרמוקיר” שבקיבוץ חורשים מפתחים מוצרים לתעשיית הבנייה, תוך כדי דגש על פיתוח מוצרים המתאימים לבניינים שקיבלו תו תקן ירוק. מנכ"ל החברה, אלי כהן, ביקש לערוך ניתוח מחזור חיים של אחד המוצרים, טיח תרמי, המשמש לבידוד מבנים מחום וקור. הבדיקה כללה הערכה של חמישה מדדים סביבתיים בשלבים שונים של המוצר. בין היתר נבדקה צריכת האנרגיה, משלב ייצור חומרי הגלם ועד שלב שינוע המוצר הסופי והשימוש שנעשה בו במבנה. מדדים אחרים שנבדקו היו פליטת גזי חממה, השפעה אפשרית של חומרים חומציים על הסביבה הטבעית, ויצירת זיהום אוויר. מסקנת הבדיקה היתה, שהטיח הרגיל משפיע פחות על הסביבה בשלב הייצור משום שהטיח התרמי מכיל חומרי בידוד, שיש להם השפעות גדולות יותר על הסביבה. אבל יתרונות החיסכון באנרגיה שיש לטיח התרמי בשלב השימוש - בגלל היותו מבודד יעיל - מפצים על ההשפעות בשלב הייצור ומקטינים את סך השפעתו הסביבתית.

אנשי "שר” מדגישים, ששיטת הניתוח מחייבת התמודדות עם קשיים מתודולוגיים כמו פערי ידע: יש חומרים שאין עליהם די מידע, ולכן נדרש להיעזר בחומר בעל תכונות דומות, שעליו קיים מידע רב יותר. כמו כן היה צריך לעשות התאמות למידע הגולמי בתוכנה ההולנדית כדי להתאים אותה למציאות הישראלית, השונה בתנאיה הפיסיים ובשיטות ייצור האנרגיה. עם זאת ב”שר” משוכנעים, שהשיטה יכולה לחולל שינוי של ממש. בעקבות ניתוח מחזור החיים יכול מפעל לשנות, למשל, את סוג האריזה שבה הוא משתמש, או להחליף חומרי גלם כדי להקטין את השפעתו על הסביבה, ואף לייעל תהליכי ייצור ולחסוך כסף. תמריצים מתאימים, כמו מתן עדיפות במכרז ממשלתי למי שערך ניתוח חיים של מוצרים, עשויים לעודד תעשיינים לאמץ את השיטה. בנקים יכולים לעודד את התהליך על ידי מדיניות הלוואות הנותנת עדיפות לארגונים המשתמשים באמצעי זה.

חברות גדולות ברחבי העולם משתמשות בשיטה באופן נרחב. חברת הענק “יוניליוור”, יצרנית מזון וחומרי ניקוי, ציינה, שהדבר סייע לה לחסוך כסף על ידי צמצום צריכת האנרגיה והקטנת ההשקעה באריזות. יתרון נוסף וחשוב מבחינת תאגידים הוא, שצרכנים רבים רוצים לרכוש מוצרים שפותחו על בסיס שיטת הניתוח הסביבתי. גם ערים נהפכות בהדרגה לשותפות בתהליך. לפני שנה היתה טקומה, במדינת וושינגטון בארצות הברית, לעיר הראשונה בעולם שהחליטה להשתמש בשיטת ניתוח מחזור החיים כאמצעי שוטף בניהול ענייניה. בין היתר העירייה מתכוונת לרכוש מוצרים ושירותים שעברו ניתוח מחזור חיים ויישום של המסקנות, שהובילו לצמצום הפגיעה בסביבה. העיר גם התחייבה לערוך ניתוח מחזור חיים למתקנים שהיא מפעילה.

לצד יתרונות השיטה כדאי לזכור, שאפשר לנצל אותה לרעה. תאגידים יכולים להשתמש בה כדי להסיר אחריות מעצמם ולהטיל אותה על גורמים אחרים בשרשרת הייצור. הם יכולים לפרסם כהישג את עצם עריכת הניתוח ולפזר הבטחות מעורפלות ביחס ליישומו. מומחי השיווק של תאגידים אלה יודעים היטב, ששיווק מוצלח של תדמית ירוקה אינו מזיק כלל, בהתחשב במספר ההולך וגדל של צרכנים בעלי מודעות סביבתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות