מהו חוק ועדות הקבלה?

בג"ץ דן בשבוע שעבר בעתירות נגד תיקון החוק לפקודת האגודות השיתופיות (מס' 8) המוכר בשם חוק ועדות הקבלה. התיקון, שהתקבל במארס 2011, מאפשר לוועדות הקבלה ביישובים קהילתיים לסנן מועמדים למגורים באמצעות קריטריונים שייקבעו בתקנון היישוב.

העותרים נגד החוק טוענים שהוא מפלה וסותר הן את המשפט הבינלאומי והן את המשפט הישראלי, האוסרים על אפליית אדם בגלל שונותו מהקבוצות הדומיננטיות בחברה. על אף שלשון החוק אוסרת אפליה של חברי קבוצות חברתיות שונות, הוא מתיר לדחות מועמדים מחמת "חוסר התאמה לחיי חברה בקהילה... ולמרקם החברתי-התרבותי של היישוב הקהילתי". 

אז מהי ועדת קבלה?

ועדת הקבלה דנה בבקשות של אזרחים המבקשים להתגורר ביישוב קהילתי. נציגיה נמנים עם תושבי היישוב וממונים או נבחרים על פי תקנון היישוב. עד השנה שעברה, הוועדות לא היו מוגדרות ולא עוגנו בחוק. עם זאת, לאחר תיקון החוק לפקודות האגודות השיתופיות, הוועדות פועלות כיום על פי החוק.

למה הוקמו ועדות הקבלה?

בשנת 2000, במה שמוכר כתקדים קעדאן, אסר בג"ץ אפליה בהקצעת קרקעות על רקע לאום. בג"ץ קיבל אז את עתירתם של אימאן ועאדל קעדאן, בני זוג מבקה אל-גרבייה שביקשו לרכוש חלקת אדמה ביישוב הקהילתי קציר ולבנות בה את ביתם. בארגוני זכויות האדם טוענים כי ועדות הקבלה הוקמו בעקבות פסיקה זו, במטרה לעקוף את החלטת בג"ץ.

בפברואר 2007 פורסם ב"הארץ" סיפורם של בני הזוג פאתנה ואחמד זבידאת שביקשו לגור ביישוב הקהילתי רקפת שבתחום המועצה האזורית משגב. ועדת הקבלה של היישוב החליטה לדחות את בקשת בני זוג. בהחלטה נקבע כי אחמד זבידאת "חסר מידה מספקת של תחכום בין-אישי", ואילו לגבי פאתנה נקבע שהיא "אינדיבידואליסטית מדי".

בני הזוג עתרו לבג"ץ בטענה לאפליה פסולה מטעמי לאום ודת. העתירה התבססה בין היתר על תקדים קעדאן. בעתירה נטען כי נימוקי הוועדה לפסילת בני הזוג פוגעים בזכויות היסוד שלהם לכבוד, חירות ושוויון. "לא ניתן להגביל אזרח ישראלי לבנות ביתו על קרקע ציבורית, שכללי המשפט הציבוריים מחייבים את חלוקתה באופן שוויוני ועל פי קוד הצדק החלוקתי. זו אפליה מנימוקים הקשורים בתכונות אישיות, מעמד חברתי ואישי, השקפות פוליטיות, צבע עור ומוצא עדתי או לאומי", נכתב בעתירה.

איך עוגן מעמדן של ועדות הקבלה בחוק?

בתום כמעט שש שנים של מאבק ארוך ומתיש, קיבל בג"ץ את עתירת בני הזוג זבידאת בספטמבר 2011. הרכב השופטים, בראשות הנשיאה לשעבר דורית ביניש והשופטים אליקים רובינשטיין ועדנה ארבל, הורה למדינה למסור לבני הזוג מגרש למגורים. במקביל להליך המשפטי, ביישובי המועצה האזורית משגב יזמו תיקון לתקנוני היישובים, שחלקם נחשפו ב"הארץ". על פי התקנונים, חברי הקהילה (המאוגדים באגודה שיתופית) יתקבלו ליישוב לפי ערכי מדינת ישראל, התנועה הציונית ומורשת ישראל.

פסיקת בג"ץ וחשיפת התקנונים עוררו ויכוח ציבורי בנושא, שהוביל להגשת הצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8). החוק, שהתקבל במארס 2011, מסדיר את הרכבן וסמכויותיהן של ועדות הקבלה הפועלות ביישובים הקהילתיים והחקלאיים בנגב ובגליל, ומאפשר ליישובים לסנן מועמדים למגורים באמצעות הוועדות.

אז באיזו עתירה דן בג"ץ בימים אלו?

בניגוד לפסק הדין בפרשת זבידאת, שדן בסוגיה הקונקרטית של בני הזוג, ארגונים חברתיים הגישו בשנה שעברה עתירות עקרוניות נגד החוק. באמצעות המרכז המשפטי עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, עתרו ארגונים הן בשם קבוצות אוכלוסייה שנפגעו בעבר והן בשם קבוצות שעלולות להיפגע מהחוק בעתיד, בכך שלא יוכלו להשתלב ביישובים הקהילתיים, המהווים כ-42 אחוזים מהיישובים בישראל.

לעתירה צורפו תצהירים של תושבים ביישובים שבהם מונהגות ועדות קבלה, לפיהם מטרתן המרכזית של ועדות הקבלה היא למנוע מכירת נכסים ביישוב לערבים ולחרדים, כלומר, עקיפת פסיקת בג"ץ שאסרה על אפליה. אליהו שטרן, תושב היישוב הקהילתי יעד, ואחד העותרים נגד החוק, אמר בהודעה שפרסם כי "כיוון שגם ישבתי בוועדות קבלה לא מעטות, אני יכול להעיד ממקור ראשון שבמקרים רבים הן משמשות לאפליה בלתי מוצדקת. היישובים הקהילתיים והרחבות הקיבוצים מספיק חזקים בשביל לקבל אליהם את כולם, ללא סלקציה. לא היישובים נפגעים כאן, אלא כל אותן משפחות שנדחו. עבורן זו סטירת לחי שקשה להתאושש ממנה".

בנוסף לעתירה העקרונית, בפברואר השנה עתרו לבג"ץ נגד החוק גם בני הזוג אופיר ודנה לי כלפה משדרות. הזוג ביקש לגור בהרחבה של הקיבוץ גבים, הסמוך לרצועת עזה. ועדת הקבלה של הקיבוץ החליטה לדחות את מועמדותם בטענה שהם לא מתאימים לחיים הקהילתיים. בעקבות העתירה, הוחלט כי הזוג יגיש ערעור על החלטת הקיבוץ לוועדת ערר. בסיום הדיון החליטה הוועדה לקבל את ערעורם. מינהל מקרקעי ישראל החליט לאמץ את ההמלצה.

מהי עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין החוק?

בתגובה שהגיש לבג"ץ, דרש היועץ המשפטי יהודה וינשטיין לדחות את העתירה העקרונית, בנימוק שהיא מוקדמת ותיאורטית. לדבריו, לא הובאו תיקים קונקרטיים נגד החוק. בנוסף לכך טען כי ועדות הקבלה רשאיות להחליט אם לקבל מועמדים או לדחות אותם על בסיס "פסיכולוגי-חברתי" ועל בסיס התאמתם למרקם החברתי של היישוב, מבלי להדירם על בסיס גזע, דת, מגדר או לאומיות.

וינשטיין סבר כי החוק מידתי ואין עילה לפסול אותו. לדעתו, הוא מאזן בין צורכי ההתפתחות של יישובים קטנים בפריפריה באמצעות קליטת מתיישבים חדשים שיתאימו לחיי הקהילה ויתרמו ללכידותה החברתית, לבין החובה להבטיח הקצאת קרקעות באופן בלתי מפלה.

מהם הצעדים שנקט בג"ץ עד היום?

הרכב השופטים, בראשות הנשיאה דורית ביניש והשופטים עדנה ארבל ויורם דנציגר, הוציא ביוני 2011 צו על תנאי נגד חוקתיות חוק ועדות הקבלה, ולפיו על המדינה לנמק בתוך 60 ימים מדוע לא לבטל את החוק. עוד קבעו השופטים כי התיק יועבר להמשך דיון בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. בשבוע שעבר התקיים הדיון בהרכב המורחב בראשות הנשיא אשר גרוניס. השופטים אמורים למסור את פסק הדין במועד שטרם נקבע.