בתום ספירת 95% מפתקי הצבעה בשלב השני והאחרון של המשאל לאישור החוקה המצרית החדשה, שנערך אתמול (שבת) מסתמן כי היא עברה ברוב גדול. בחוקה, הכוללת מבוא בן 11 חלקים ו-236 סעיפים, יש כמה חלקים המעוררים מחלוקת עזה במצרים. אלה הם הנושאים העיקריים שבמוקד הדיון הציבורי.

עקרונות השריעה

כמו החוקה הקודמת, טיוטת החוקה החדשה קובעת כי "עקרונות השריעה הם המקור הראשי לחקיקה". ואולם, זו הפעם הראשונה שהטיוטה מפרטת את העקרונות האלה ומעגנת אותם "בהוכחות כלליות, בכללים בסיסיים" ובכללים הנובעים מהמסורת הארוכה של תורת המשפט האיסלאמית. גם מתנגדי החוקה וגם תומכיה השמרנים אומרים שהיא פותחת פתח לאכיפת החוק האיסלאמי בצורה נוקשה יותר מאשר בעבר.

סמכויות האימאמים

הטיוטה מעניקה לכוהני הדת המוסלמיים סמכויות ללא תקדים, בסעיף הקובע כי "בכל נושא המתייחס לחוק האיסלאמי יש להתייעץ במלומדים הבכירים של אל-אזהאר", האוניברסיטה הנחשבת למקור הפסיקה הבכיר של האיסלאם הסוני.

ערכי המוסר

בחוקה סעיף המחייב את "המדינה והחברה לחזק את ערכי המוסר של המשפחה המצרית האותנטית ולהגן עליהם". מתנגדי החוקה חוששים שהמינוח יאפשר לא רק לממשלה אלא גם לאנשים פרטיים להתערב בזכויות האישיות של הפרט.

שוויון לנשים

טיוטת החוקה מתייחסת לנשים במסגרת המשפחה המוסלמית המסורתית, ומוסיפה: "המדינה תבטיח שירותי בריאות חינם לאימהות ולילדים, ותבטיח התאמה בין חובות האשה למשפחתה ולעבודתה". המבוא מדגיש שוויון "לכל האזרחים, גברים ונשים, ללא אפליה או העדפת קרובי משפחה או יחס מועדף, גם בזכויות וגם בחובות". ואולם, המתנגדים טוענים שהמסמך אינו מגן על נשים מפני אפליה.

זכויות האזרח

הטיוטה מבטיחה את חופש הביטוי, היצירתיות, ההתכנסות וזכויות אחרות. היא גם כוללת איסור ברור על עינויים ומגבילה מעצרים וחיפושים על ידי המשטרה. עם זאת, נאמר בה כי "יש להשתמש בזכויות בצורה שלא תתנגש" בעקרונות השריעה או בערכי המשפחה. יש גם איסור על העלבת "שליחים דתיים ונביאים" ובכך נפתחת הדלת למעצר בלוגרים ופעילים אחרים.

חופש העיתונות

עיתונים עצמאיים נסגרו ליום אחד במחאה על היעדר סעיף בחוקה האוסר לעצור עיתונאים בגלל מה שהם כותבים. בטיוטה כתוב: "חופש העיתונות, ההדפסה, ההוצאה לאור והתקשורת ההמונית יובטח. התקשורת תהיה חופשיה ועצמאית".

מיעוטים דתיים

הטיוטה מבטיחה ליהודים ולנוצרים את החופש לחיות בהתאם לצווי דתותיהם, בתחומי המנהגים הדתיים, הנישואים, הירושה, המעמד האישי ומקומות התפילה. ואולם, היא מגבילה את הזכויות האלה בתנאי שהם "לא יפגעו בסדר הציבורי" ושהם יהיו "מוסדרים על פי החוק". בעבר הוגבלה בניית כנסיות על ידי החוק בגלל הטענה שהפריעה לסדר הציבורי. הטיוטה מבטיחה את הזכויות האלה "לדתות האלוהיות", כלומר לנצרות וליהדות, אך לא לאחרות ובכך מעוררת חששות מפני רדיפת חברים בכתות קטנות יותר.

מעמד הצבא

החוקה מבטיחה מעמד עצמאי לצבא המצרי רב העוצמה. הנשיא הוא ראש מועצת הביטחון הלאומי, אך שר ההגנה הוא המפקד הראשי של הכוחות החמושים והוא "מתמנה מבין קציני הצבא". הפיקוח על תקציב הצבא אינו מוזכר. החוקה גם מאפשרת להעמיד לדין אזרחים בבתי משפט צבאיים במקרים מסוימים.