ג'נרל סנטוס, הפיליפינים. אחרי שבמשך יום שלם גילח וסיפר לקוחות במספרה, יצא רודולפו גרגוריו כמנהגו למועדון הקריוקי השכונתי. הוא הניח בביטחון את כוס הבירה שלו, תפס בביטחון את המיקרופון ושר את "My Prayer" של הפלטרס. בהמשך גרגוריו שר בקול חזק גם שירים של אהובי הקהל, הזמרים טום ג'ונס ואנגלברט המפרדינק. אולם יש שיר אחד שגרגוריו בן ה-63 - שראה בחייו כבר קטטות רבות ומקרי דקירות בגלל הקריוקי, לא העז לשיר - "בדרכי שלי" (My Way), הקלאסיקה האהובה של פרנק סינטרה. "בעבר אהבתי את השיר, אולם אחרי הצרות, הפסקתי לשיר אותו", אמר, "אפשר למות מזה".

לרשויות אין נתונים מדויקים על מספר האנשים שנהרגו לאורך השנים לאחר ששרו את "בדרכי שלי" במועדוני קריוקי, או על מספר הקטטות הקטלניות שעורר השיר. עם זאת, ערוצי החדשות תיעדו בעשור האחרון שישה מקרי מוות לפחות, והם מסווגים מקרים אלה בתת-קטגוריה שאותה הם מכנים "בדרכי שלי אל המוות".

מקרי המוות יצרו אגדות עירוניות סביב השיר, והותירו פיליפינים רבים נבוכים בחיפושם אחר תשובות לשאלות אם המוות הוא תוצר של התרבות האלימה במדינה או שמא מדובר בדבר מה מבשר רעות הטבוע בשיר?

תהא הסיבה אשר תהא, מועדונים רבים בחרו להוציא את השיר מרשימת ההשמעה, ומעריצי סינטרה רבים, דוגמת גרגוריו, מצנזרים עצמם מפחד מפני המוות.

מוות הקשור לקריוקי אינו נחלת הפיליפינים בלבד. בשנתיים האחרונות, אזרח מלזיה נדקר לאחר ריב על המיקרופון בבר, ואזרח תאילנד הרג שמונה משכניו במתקפת זעם לאחר ששרו את שירו של ג'ון דנוור, "Take Me Home, Country Roads". מקרי תקיפה בגלל קריוקי אירעו גם בארה"ב: בבר בסיאטל חבטה אשה בגבר ששר את "Yellow" של להקת קולדפליי בביצוע שלא היה לטעמה.

עם זאת, הסיכוי למות בערב קריוקי גבוה יותר בפיליפינים, ולו רק בשל הפופולריות העצומה שלה זוכה הקריוקי כתחביב לשעות הפנאי. הקריוקי תופס מקום נכבד כמעט בכל מפגש חברתי, ואף ניתן להיתקל במכונות קריוקי במקומות הלא סבירים ביותר, כמו בשטחים פתוחים באזורים כפריים, שבהם ניתן לעתים לראות גברים שרים בשעות הבוקר המוקדמות.

הפיליפינים גאים מאד בזמרתם, ועלולים לא להיות סובלניים במיוחד כלפי זייפנים. ואכן, מרבית הדיווחים על מקרי מוות המיוחסים לשירת "בדרכי שלי" הגיעו לאחר שאחד הזמרים זייף, ואחרים צחקו או לגלגו עליו. "הבעיה עם 'בדרכי שלי'", אומר גרגוריו, "היא שכולם מכירים אותו, ולכל אחד יש דעה".

אחרים מציינים ששירים פופולריים אחרים לא הביאו לרציחות, ותולים את האשמה בשיר עצמו. בוץ' אלברסין, הבעלים של "מרכז הפופ", בית ספר לשירה במנילה, נוטה לאמץ את מה שהוא מכנה "ההסבר הקיומי". "לומר ?עשיתי זאת בדרכי שלי' זה כל כך יהיר", אומר אלברסין. "מילות השיר מעוררות בזמר רגשות גאווה ויהירות כאילו שהוא אדם חשוב, בעוד שהוא סתם אדם רגיל. המלים מכסות על הכישלונות שלך. זאת הסיבה שהשיר גורם לקטטות".

מכונת קריוקי במזללה ליד מנילה. מרבית מקרי המוות המיוחסים לשיר קרו לאחר שאחד הזמרים זייף, ואחרים צחקו או לגלגו עליו


פרנק סינטרה