הטלפון הבהול שהיה צריך להתקבל במשרדו של מוחמד ריזה רהימי, הסגן הראשון של נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, לא צלצל. "איש לא ניסה להתנקש בחייו של נשיא איראן", יצאה ההודעה הרשמית אחרי הדיווח הראשון על ניסיון ההתנקשות. וכך, הסעיף בחוקה אשר מעניק את סמכויותיו לסגן הראשון לתקופה של 50 ימים לפחות, לא נאלץ להיכנס לתוקף.

חוקתה של איראן וסדרי השלטון בה מגדירים היטב כיצד יש לפעול במקרה שהנשיא מת או שנבצר ממנו למלא את תפקידו. לצד סגן הנשיא הראשון שממלא מיד את מקומו מתמנית מועצה מיוחדת, שתפקידה להכין את הבחירות לנשיאות. כל אותה עת, כמו בימים רגילים, המנהיג העליון עלי חמינאי הוא הפוסק האחרון בכל הנוגע לענייני המדינה.

וכך, אילו באמת היה אחמדינג'אד חדל להיות נשיא, ספק אם דווקא מנהיגי האופוזיציה, כמו מיר חוסיין מוסאווי או עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, היו זוכים בירושה. אפשר לשער כי חמינאי היה דואג לכך שמישהו ממשמרות המהפכה או ממערכת המשפט השמרנית היה רץ לבחירות וזוכה, בדיוק כפי שטרח לגרום לבחירתו של אחמדינג'אד בשנת 2005 ולפני שנה.

לאחמדינג'אד יש אמנם יריבים פוליטיים רבים, אבל "החשודים הרגילים" הם בעיקר ראשי תנועות בדלניות שכבר ביצעו בעבר פעולות טרור נגד המשטר. ב-2005 למשל, נרשם ניסיון התנקשות בחייו של אחמדינג'אד בידי "מפרי סדר", כפי שנקראים מתנגדים חתרניים, שבאו ממחוז סיסתאן בלוצ'יסטאן שבדרום-מזרח המדינה. במחוז זה, שסובל מהזנחה רבת שנים, פועל גם ארגון סוני בשם "ג'ונד אללה", שככל הנראה מקבל סיוע מפקיסטאן הסמוכה. הארגון, שמנהיגו עבד אלמליכ אלריגי הוצא להורג באיראן בחודש יוני, ביצע את פעולת הטרור בעיר זאהדן בבלוצ'יסטאן, שבה נהרגו לפחות 27 בני אדם.

ג'ונד אללה הוא ארגון מאומן ומצויד היטב יחסית לארגונים אחרים, אבל הוא איננו יחיד. במדינה גדושת המיעוטים האתניים, שיחד מהווים כ-50% מכלל אזרחיה של איראן, יש גורמים נוספים בעלי אינטרס שיכולים להפיק ולהוציא לפועל פעולות נגד המשטר. כך למשל, גם הכורדים שבצפון-מערב המדינה תובעים זכויות ואף הקימו ארגון בדלני, פלג של מפלגת הפועלים הכורדית שנחשבת לארגון טרור.

גם למוג'אהידין חאלק, ארגון איסלאמי שמאלי שסייע בעבר לארה"ב נגד איראן - עד שנוסף לרשימת ארגוני הטרור - יש יכולת מוכחת לפעול נגד המשטר. כאלה הם גם התושבים הערבים של מחוז חוזיסטאן במערב המדינה: רובם מוסלמים סונים שנחשבים גם כן לאזרחים חשודים בשל תביעות בדלניות שכמה מארגוניהם מציגים מדי פעם.

כך או כך, גם אם יצליחו ארגונים אלה או מתנגדים מחוץ למדינה לחסל את אחמדינג'אד, השיטה תישמר והמדיניות האיראנית לא צפויה להשתנות.