הדיפלומט העדין, שדיבורו הרך לעתים כלפי איראן קומם את שוחרי הפעולה התוקפנית נגדה, המשפטן וחתן פרס נובל לשלום, חשף שלשום שרירים כאשר איים במרי אזרחי במצרים.

מוחמד אל-בראדעי, מזכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, העלה את טון הוויכוח נגד המשטר המצרי לרמה חדשה. "המדינה היא מדינתנו ולא רק שלה (של מפלגת השלטון). מפלגת השלטון הוליכה את המדינה לכישלון ב-40 השנים שחלפו. זהו משטר שאיבד את הלגיטימיות שלו", אמר אל-בראדעי בכינוס של "האגודה המצרית לשינוי" שהקים לפני שנה, שפעילותה מכוונת להכשיר את התנאים לרפורמה חוקתית לשינוי שיטת המשטר. לעיתון אל-שורוק המצרי אמר אל-בראדעי כי "איננו רוצים לצאת לרחובות אלא אם כן ניאלץ לכך", וכי מרי אזרחי הוא צעד אחרון, אבל לא בלתי אפשרי. אל-בראדעי קרא להחרים את הבחירות לפרלמנט שצפויות להתקיים בחודש נובמבר, הן מצד הבוחרים והן מצד המועמדים, כדי "לחשוף שלא נותר הרבה מיראת השלטון בקרב הציבור".

אל-בראדעי פועל כדי לאחד את שורות האופוזיציה ושואף שגם ה"אחים המוסלמים" - שפעילותם הפוליטית אסורה במצרים על פי חוק - יצטרפו אל תנועת השינוי שצוברת תאוצה. התנועה כבר הצליחה להחתים למעלה ממיליון בני אדם על התביעה לשינוי החוקה. אל-בראדעי מציג לשלטון שבע תביעות שלדבריו יבטיחו את טוהר הבחירות ואת יכולתו של כל מועמד להתמודד בבחירות לנשיאות שיתקיימו בשנה הבאה - תביעות שללא הגשמתן לא יתמודד. בין היתר דורש אל-בראדעי לבטל את חוקי החירום שהוטלו ב-1981, להטיל על שופטים את הפיקוח על מהלך הבחירות, לשנות את סעיפי החוקה שמהווים מכשול בלתי עביר על מועמדים עצמאיים ולאפשר לאזרחים מצרים ששוהים מחוץ למדינה לבחור בשגרירויות.

דרישותיו של אל-בראדעי נתמכות על ידי "האחים המוסלמים" ועל ידי תנועות האופוזיציה, אולם ללא תמיכת מפלגת השלטון, שמחזיקה ברוב מוחלט בפרלמנט המצרי, וללא הוראת הנשיא חוסני מובארק, אין סיכוי שתביעות אלה יתגשמו. לטענת אל-בראדעי, השלטון גם מפעיל לחצים נגד תומכיו, ואף פתח ב"מלחמה מלוכלכת" דרך האינטרנט. כך למשל מאשים אל-בראדעי את השלטון בפרסום בפייסבוק של תמונות בתו בבגד ים ובמסיבה שבה נראים לכאורה בקבוקי משקאות חריפים. גם העובדה שבתו נישאה לאזרח בריטי, בנקאי אמיד בשם ניל פיזי, משמשת גורמים במשטר לערער את אמינותו של אל-בראדעי, במיוחד בקרב תומכיו מ"האחים המוסלמים". אולם נציג ה"אחים" הצהיר כי מבחינתם, "הדמוקרטיה במצרים חשובה מן הביקיני".

בה בעת, קשה להעריך בשלב זה מה מידת התמיכה הציבורית שלה יזכה אל-בראדעי אם יחליט להתמודד בבחירות. מיליון חתימות התמיכה ברפורמה חוקתית אין פירושן שכל חותם תומך באל-בראדעי, שעדיין לא מוכר בחלקים רחבים במצרים. מעמדו הבינלאומי וניסיונו המדיני אינם יכולים לקנות את לבם של עניי קהיר או דרום מצרים, שבהם שולטות המסורת והדת. הקריאה שלו להחרמת הבחירות היא אמנם גילוי של אומץ לב ציבורי, אולם האם "האחים המוסלמים", שזכו בבחירות הקודמות לפרלמנט ב-88 מושבים - הישג מרשים ביותר - יסכימו לוותר על הסיכוי להרחיב את הבסיס הפרלמנטרי שלהם בבחירות הקרובות?

גם המשטר עדיין לא מיצה את מלוא כוחו נגד אל-בראדעי. הכינוסים שמקיים אל-בראדעי והאמרות שהוא משמיע עשויים למלא נגדו כתב אישום עבה. נכון שהמשטר יתקשה לכלוא אדם במעמדו של אל-בראדעי, במיוחד לקראת הבחירות ועל רקע היחסים המתהדקים בין מצרים לארה"ב, אבל עד הבחירות לנשיאות יהיו עוד שפע של הזדמנויות לפגוע במועמדותו.

אל-בראדעי בהפגנה באלכסנדריה, ביוני האחרון