פשעי מלחמה בסוריה: עדויות על אונס נשים בידי חיילים ותקיפת בית חולים

היום מתוכננות הפגנות המוניות המכונות "יום ללא כריעת ברך". אתמול נהרגו עוד 14 בני אדם לפחות

שלא בהיחבא, לעיני כל, נמשך גם אתמול הטבח שמבצעים הכוחות הנאמנים לנשיא סוריה בשאר אל-אסד באזרחי סוריה. אתמול נהרגו עוד 14 בני אדם לפחות, רובם בקוסייר, עיירה קטנה באזור חומס. בדומה לשיטת הפעולה של השבועות האחרונים, פשטו כוחות משוריינים של הצבא על העיירה והחלו לירות ללא אבחנה לעבר תושבים שהיו ברחובות. רבים מהם נמלטו לשדות שסביב קוסייר, אחרים נסו לעבר שכונות שבהן בלטה פחות הנוכחות של הצבא.

השיטה הזו מותירה בכל יום יותר מעשרה הרוגים בעריה השונות של סוריה. בשבוע החולף בלבד נהרגו ברחבי המדינה כ-200 אזרחים במהלך פשיטות אכזריות של כוחות הביטחון. מהדיווחים שמגיעים מיעדי המתקפות של הצבא עולות שיטות פעולה מזוויעות: החל מהוצאה להורג של תושבים שהעזו להפגין ברחובות, וכלה בעדויות על אונס של נשים, קרובות משפחה של פעילי אופוזיציה מוכרים.

באחד הסרטים שהועלו אתמול לאינטרנט נראתה אשה שפניה אמנם היו מכוסים כמעט לגמרי, אך ניכר היה שעיניה דומעות והיא נסערת. האשה סיפרה שחמישה חיילים התפרצו לביתה, אנסו אותה וכיבו על גופה סיגריות. הסרטון הזה הוא אחד מני רבים, חלקם קשים לצפייה.

השבוע פרסמה האופוזיציה תמונות של תושבי חאמה משליכים גופות לאחד הנחלים. בתמונות אחרות, מחומס, נראו שלוש גופות של גברים מוטלות ברחוב. עוד דווח כי הצבא הסורי הפציץ את בית החולים בדיר א-זור.

במקביל נשמעים גינויים מצד הקהילה הבינלאומית למעשי הצבא הסורי, לצד איומים בסנקציות. מכיוונה של טורקיה אפילו נשמע אולטימטום, לפיו בכוונתה לפעול - לא ברור באיזו צורה - אם דמשק לא תחדל מהאלימות נגד האזרחים. אך למרות הגינויים והאיומים, הנשיא הסורי ממשיך את הפעולות הצבאיות.

למעשה, הוא אף מאיץ אותן, במה שנראה כהחלטה לצאת למלחמה בבני עמו גם במחיר של אלפי הרוגים. בינתיים נספרו יותר מ-2,000 גופות.

רשימת הערים שהותקפו על ידי הצבא רק הולכת ומתארכת. מלבד אזור חומס וחאמה, גם מחוז אדלב שבצפון מערב המדינה הפך למוקד של מעשי טבח וזוועה בשבועיים האחרונים. אתמול אף הצטרפו למעגל כמה עיירות באזור הגבול עם לבנון, שם דווח על לפחות חמישה הרוגים.

אסד, שמבין כי שלטונו עלול ליפול בכל רגע, אינו מתרשם מההצהרות של מנהיגים בעולם הערבי ובעולם המערבי, ושולח שוב ושוב את צבאו למעשי טבח. הממשל האמריקאי אמנם נשמע אגרסיבי יותר בהצהרותיו כלפי סוריה, וכך גם כמה ממדינות ערב וטורקיה, אך אסד אינו נענה ללחצים. בעבורו זוהי מלחמת הישרדות. ואולם, השתיקה היחסית של הקהילה הבינלאומית אינה מובנת. בשלב זה אסד תוקף ללא רחם אזרחים תמימים באופן שגורם למועמר קדאפי, שליט לוב לשעבר וחלקים ממנה בהווה, להיתפס כמנהיג נאור.

ייתכן שמדובר באקט של אובדן עשתונות מבחינת אסד, ובהבנה כי האופציה היחידה שנותרה בפניו כדי לשרוד היא להרוג פיזית את מתנגדיו: הפעלה של מקסימום כוח כדי להביא להעלמת מעוזי האופוזיציה. ואולם, ייתכן כי מדובר בתפישה המבוססת על קריאת המפה הבינלאומית: אף מדינה או שליט לא קוראים לתקיפת סוריה על אף מעשי הזוועה המתבצעים שם לעיני כל. אף נשיא או ראש ממשלה אירופי אינו מנסה להקים קואליציה נוסח זו שפועלת בלוב, על מנת להביא לסיומו של הטבח הזה. מדוע? ייתכן שההבנה שסוריה זוכה לתמיכה מצד רוסיה, או החשש מפני הסתבכות בעימות צבאי עם איראן, גורמים לגרירת הרגליים. אולי ההתמקדות בבעיות הכלכליות העולמיות. בכל מקרה, הסנקציות שנידונות כעת במועצת הביטחון של האו"ם יגרמו נזק כלכלי לשלטונו של אסד, אך בוודאי לא יביאו לסילוקו.

בינתיים, בעלי בריתו בלבנון מנצלים את המצב כדי להטיל אימה על המחנה היריב, "14 במארס". בדיווחים בעיתונות המזוהה עם חיזבאללה, כמו העיתון אל-אחבאר, נטען כי הסורים העבירו מסרים של אזהרה למחנה "אל-מוסתקבל", כי הוא חוצה את הקווים האדומים בעצם הביקורת שלו על דמשק ומעורבותו בניסיונות להתסיס את הציבור הסורי. בעיתון א-ספיר טען בכיר לבנוני מהמחנה הפרו-סורי ("8 במארס") כי ישנן עדויות בידי דמשק כי משלוחי נשק יצאו מנמל בבעלות סעד חרירי לאופוזיציה בסוריה. אתמול נהרגו שני לבנונים בפיצוץ רימון יד שהושלך לעבר מכוניתו של בן של שופט באזור נוצרי, אולם לא ברור כלל אם יש קשר בין הדברים. הפגנות המוניות צפויות להיערך היום ברחבי המדינה, לקריאת המארגנים המכנים את היום "יום ללא כריעת ברך". קבוצת המחאה "המהפכה הסורית 2011" , העלתה לפיססבוק הודעה בה נאמר, "אנחנו כורעים ברך לפני אלוהים".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות