המהומות בתחריר

מה נותר מהמהפכה במצרים?

על רקע התגברות המחלוקת בין האחים המוסלמים, התנועות החילוניות והשלטון הצבאי סביב ניסוח החוקה, נראה כי הבחירות שתוכננו לשבוע הבא יידחו

"המסכות נושרות האחת אחרי השנייה וחושפות כיצד עדיין שולט בנו משטרו של מובארק", כך ניסחה אתמול תנועת "ה-6 באפריל" את לב המחאה החדשה, שניצתה בהיקף ענק ובאלימות בכיכר תחריר ביום שישי. "מה שאנחנו רואים עכשיו הוא פלאשבק למה שראינו בתחילת המחאה בינואר", קונן העיתון העצמאי "אל-מסרי אל-יום". האם באמת המהפכה התפוררה בסוף השבוע ומצרים פונה לנתיב אלים?

לכאורה, המראות אתמול ושלשום אכן מזכירים את האירועים האלימים של ינואר, בהם הרגה המשטרה מפגינים רבים. גם הקריאות נגד ה"מושיר", הגנרל חוסין טנטאווי שעומד בראש המועצה הצבאית העליונה, מזכירות את הקריאות שהשמיעו המפגינים נגד מובארק. תנועת ה-6 באפריל אף מיהרה לנסח חמש תביעות שאותן על הצבא למלא כתנאי לפינוי כיכר תחריר, ביניהן פיטורי שר הפנים וראש הממשלה עיסאם שרף, ונראה כי התסכול העמוק מן האופן שבו המועצה הצבאית העליונה מנהלת את עניני המדינה הוא הציר המרכזי שסביבו התלכדו ההפגנות. אך בניגוד להפגנות האדירות שהחלו את המהפכה במצרים והציגו אחדות שורות חוצת מפלגות נגד משטר מובארק, הפעם אלו המחלוקות הפנימיות בין התנועות הפוליטיות שמזינות את הלהבות בכיכר.

כיכר א-תחריר, אתמולאי-פי

העילה המיידית ל"הפגנת המיליון" שהתקיימה ביום שישי היא מסמך העקרונות שניסח סגן ראש הממשלה, עלי אל-סילמי, שנועד לקבוע את היסודות שעליהם תושתת החוקה החדשה. המסמך שהסיר מעל הצבא כל ביקורת פרלנטרית והעניק לו את הסמכות להגדיר את האיומים הביטחוניים (בהם איומים פוליטיים), עורר את זעמם של האחים המוסלמים, שחששו שסעיף זה עלול להגדירם מחדש כאיום לאומי. סעיף אחר קבע את אופן בחירת ועדת ניסוח החוקה, לפיו שני שלישים מחברי הפרלמנט צריכים לאשר את הרכבה. סעיף זה, חשדו האחים המוסלמים והתנועות החילוניות, נועד לעכב את ניסוח החוקה לזמן ארוך שכן להערכתם יתקשה הפרלמנט לגבש רוב גדול כל כך שיתמוך בהרכב הוועדה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הפרשנויות של הארץ ישירות אליכם

אולם ההתנגדות למסמך העקרונות, שעבר בינתיים כמה תיקונים חשובים, מסווה מחלוקת קשה בין התנועות הפוליטיות לבין עצמן, ובעיקר בין האחים המוסלמים לבין התנועות החילוניות. התחושה היא שהאחים המוסלמים אינם רק הזוכים הגדולים של המהפכה בכך שהפכו מתנועה אסורה על פי החוק לתנועה לגיטימית שיכולה להקים ואף הקימה מפלגות פוליטיות, היא גם עלולה להיות המנצחת הגדולה בבחירות. חלק מן התנועות הליברליות דורשות לפיכך לעכב את עריכת הבחירות לפרלמנט, שצפויות להתקיים בעוד שמונה ימים, במטרה לזכות בזמן נוסף כדי להתארגן. האחים המוסלמים מצידם תובעים לקיים את הבחירות במועדן ומאשימים את התנועות החילוניות ביזימת הפרות הסדר כדי להוכיח בכך שהמצב הביטחוני במדינה אינו יציב ואינו מאפשר קיום בחירות.

 

אבל גם בין התנועות החילוניות השורות אינן מאוחדות. חלק מהן דורשות שהצבא יקבע לוח זמנים קרוב, עד סוף אפריל, להעברת השלטון לידי נשיא נבחר, ואילו חלק אחר דורש לנסח תחילה חוקה חדשה ועל פיה לקיים את הבחירות. הצבא והממשלה מצידם עדיין עומדים על כך שהבחירות יתקיימו במועדן. חברי המועצה הצבאית העליונה קבעו אתמול כי להפגנות האחרונות אחראיות "קבוצות קטנות של מפירי סדר", וכי לכוחות הביטחון אין בעיה להשתלט עליהן. אולם לאור האירועים האחרונים, התרבו אתמול ההערכות שהצבא ידחה את הבחירות, מה שעלול לגרור את המדינה לתקופת אי שקט ארוכה ואף להתכתשות מתמשכת בין כוחות הביטחון למפגינים.

נראה כי בינתיים, על אף ההאשמות נגד הצבא, מבקשים כל הצדדים לשמור על מעמדו של הצבא כמגן המהפכה, עד שהשלטון יעבור להנהגה אזרחית. אם עמדה זו תישמר, תגיע מצרים לבחירות הפרלמנט במועד ובשקט יחסי, ותוכל להתכונן למאבק הבא על הנשיאות.

Read this article in English: Grim future for Arab Spring as violence erupts in Egypt



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות