חשד: הארגון הניאו-נאצי שנחשף בגרמניה אחראי גם לרצח רב בציריך

הרב אברהם גרינבאום, אב ל-11 ילדים וראש ישיבה בבני ברק, נורה לפני עשור בעת מסע גיוס כספים בשווייץ

הרשויות בשווייץ ובגרמניה חוקרות חשד כי ארגון הטרור הניאו-נאצי שנחשף בחודש שעבר בגרמניה אחראי לרציחתו של הרב הישראלי אברהם גרינבאום בציריך לפני עשור. התביעה בעיר קרלסרוהה שבדרום גרמניה אף מינתה חוקר מיוחד לבדיקת הקשר האפשרי בין הארגון הניאו-נאצי הגרמני לרצח שבוצע בשווייץ.

גרינבאום, ניצול שואה בן 71, אב ל-11 ילדים וסב לנכדים, היה ראש ישיבה בבני ברק. ביוני 2001, כמדי שנה, יצא לשווייץ למסע גיוס כספים. כשהיה בדרכו לתפילת ערבית בבית הכנסת ברובע היהודי של ציריך, ליד מסעדה יהודית, נרצח. אלמוני ירה שתי יריות בפלג גופו העליון ממרחק של שני מטרים.

גרינבאום לא נשדד, ולכן ההערכה היתה כי נרצח על רקע לאומני או אנטישמי ולא על רקע פלילי. הרוצח נמלט ומעולם לא נתפס. התיק נותר פתוח עד היום. אדם אחד, תמהוני ומעורער בנפשו, שנראה מסתלק מהמקום בערך בשעת הרצח, נעצר בחשד למעורבות במעשה אך שוחרר לאחר מכן.

הרב אברהם גרינבאום

כעת נחקר חשד שהרצח היה אחד בסדרת מקרי רצח על רקע לאומני שביצע הארגון הניאו-נאצי הגרמני המחתרת הנציונל סוציאליסטית. באותו הקיץ אירעה סדרה של רציחות דומות שבוצעו בידי הארגון. שישה ימים לאחר שנרצח גרינבאום, נרצח מהגר טורקי בנירנברג. שבועיים לאחר מכן נרצח טורקי נוסף בהמבורג. בחודש אוגוסט של אותה השנה נרצח טורקי נוסף במינכן.

בתקשורת השווייצית דווח השבוע כי הרוצחים הניאו-נאצים אף נפגשו עם גורמים שונים בשווייץ, נסעו במכונית עם לוחית זיהוי שווייצית והשתמשו באקדח שנקנה בשווייץ. הארגון הניאו-נאצי הגרמני נחשף בחודש שעבר לאחר ששניים מחבריו התאבדו בעקבות שוד בנק כושל. במקביל, פוצצה הצלע השלישית בחבורה את הדירה שבה התגוררו. החשודה הזו, שנעצרה בידי המשטרה הגרמנית, סיפרה למשטרה על מעורבותו של ארגון הטרור בשורת מקרי רצח שזעזעו את גרמניה בעשור האחרון - רציחתם של תשעה מהגרים ושל שוטרת גרמנייה. בחיפוש בשרידי הדירה נמצאה "רשימת חיסול" שכללה גם חבר פרלמנט יהודי מגרמניה. כעת כאמור נבדק חשד שאותו ארגון ביצע גם את רציחתו של הרב גרינבאום.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

מעצרם של חברי הארגון הניאו-נאצי בקרלסרוהה שבדרום גרמניה בחודש שעבררויטרס

אחרי רציחתו של גרינבאום סירב תחילה הביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע פעולת איבה, בטענה כי הרוצח לא נתפס ולכן מניעיו אינם ידועים. בתקופה שבה אירע הרצח ניתן היה לקבל מעמד של "נפגע פעולות איבה" רק בשל פעולות איבה נגד ישראלים או נגד אינטרסים של מדינת ישראל. אירועים אנטישמיים ופגיעה שמכוונת נגד העם היהודי לא נכללו אז במסגרת הקריטריונים להכרה כנפגע פעולות איבה. ב-2005 תוקן החוק, ומאז גם ישראלי שנפגע מ"פעולת איבה נגד העם היהודי" מוגדר כנפגע פעולות איבה.

בעקבות הערעור שהגישה אלמנתו של גרינבאום, התבקש לבסוף הביטוח הלאומי להכיר בבעלה המנוח כנפגע פעולות איבה. בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כוועדת ערר בנושא נפגעי פעולות איבה, קבע ב-2007 כי "במידה גבוהה של ודאות הרוצח ידע שהוא מתנקש ביהודי. הן מקום האירוע והן חזותו של מר גרינבאום המנוח לא הותירו מקום לספק שמדובר ביהודי". כעת נותר לחכות לתוצאות החקירה שמתנהלת בשווייץ ובגרמניה כדי לדעת אם הארגון הניאו-נאצי אכן היה זה שרצח אותו.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5