ביום שני הקרוב יחגוג עבדאללה מלך ירדן את יום הולדתו ה-50, ובחודש הבא הוא יציין 13 שנים לכהונתו. הזמן עובר מהר כשנהנים. הוא כבר לא זקוק לזקנקן שעיטר את לחייו בשנות כהונתו הראשונות, כאשר נראה עדיין צעיר מדי למלוכה. שערו החל להאפיר, הערבית שבפיו, שנשמעה כחצץ גרוס בתקופה הראשונה של כהונתו, השתכללה מאוד ועמה גם ההכרה שייתכן כי מלכות בית האשם לא תעמוד לנצח.

סערת המהפכות בעולם הערבי לא היכתה בחוזקה בממלכה. קצת הפגנות וביקורת פומבית רפה יחסית; איש עדיין לא קורא ברחובות לסלק את המלך או לשנות את שיטת המשטר. אולם מתחת לפני השטח, ואף מעליו, מתגברים הסימנים שהמלך לא יוכל להסתפק עוד רק בתחזוקה, כפי שעשה עד עתה. הוא יצטרך להתחיל לנהל, ובנחישות, את ענייני המדינה.

בשבוע שעבר ביקר עבדאללה בוושינגטון, ונפגש עם הנשיא אובמה לפגישה מתסכלת. בראיון ל"וושינגטון פוסט" הוא הודה ש"עדיין לא הגיעה העת להתערבות אמריקאית בתהליך המדיני, קודם צריך שתהיה חבילה מגובשת יותר בין ישראל לפלסטינים". מקורות דיפלומטיים מוסרים שהמלך הבין מאובמה, שממשלו אינו מתכוון להתערב בתקופה הקרובה בתהליך המדיני, וכי היוזמה לארח את המפגש הישראלי-הפלסטיני איננה, בעיני אובמה, יותר מהפחת רוח בגחל כבוי.

גם ניסיונו של עבדאללה לשדל את הנשיא ליזום פעולה נגד סוריה לא צלח. אובמה הבהיר לו מפורשות, שארה"ב לא תתערב בנעשה בסוריה ללא גיבוי בינלאומי, וכי הגיבוי הזה לא יושג ללא פנייה של הליגה הערבית. עבדאללה, שהיה המנהיג הערבי הראשון שקרא לנשיא סוריה להתפטר (ודי מהר תיקן את הנוסח), היה גם המנהיג הערבי היחיד שביקש פטור מן הסנקציות הערביות על סוריה, בשל הנזקים הכלכליים הכבדים שייגרמו לארצו בגללן.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

היקף הסחר בין סוריה לירדן עומד על כ-550 מיליון דולר בשנה - סכום משמעותי בשביל ירדן שרק בעבור הנפט והגז שהיא רוכשת היא משלמת קרוב לארבעה מיליארד דולר. בשבוע שעבר היא השיגה עוד הלוואה, של 250 מיליון דולר, מן הבנק העולמי, כדי להתגבר על הקשיים הכלכליים העצומים שנערמו על פתחה בעקבות המהפכות מסביב.

הקשיים הללו מצטרפים לבריחה של הון עתק, שמוערך במיליארד דולר, לכיסיהם של מקורבים ופוליטיקאים בכירים המואשמים עכשיו בשחיתות. חלקם, כמו ראש המודיעין לשעבר, נאדר אל-דהבי, עומדים למשפט, ואחרים - כמו ראש לשכת המלך לשעבר, באסם עוודאללה - נתונים תחת חקירה.

מלחמה בשחיתות, בחירות חופשיות והוגנות ורפורמה כלכלית הם הנושאים שממלאים עכשיו את אתרי האופוזיציה והבלוגים בירדן; מי שזוכר כיצד לפני שש-שבע שנים החלה המחאה במצרים, אינו יכול להימנע מהשוואות. באחת הקריקטורות שפורסמה באתר אופוזיציוני מצויר צעיר ירדני שבידו פח דלק והוא עומד להצית את עצמו. "אחי האזרח, אל תהרהר בכך", מציע הכיתוב, "במקום זאת תיהנה מהחום והניחוח של השחיתות".

אבל לא רק באתרי אופוזיציה מופיעה הביקורת. חבר הפרלמנט לשעבר, חליל עטיה (ב-2008 שרף את דגל ישראל בבניין הפרלמנט הירדני), פירסם מכתב גלוי למלך שבו הוא קובע כי אי אפשר עוד לתאר את המצב כמשבר: "אנחנו בדרך אל השבר ואל המבוי הסתום במציאת פתרונות או המצאת תרופות". ביום שישי יצאה ממסגד אל-חוסייני בעמאן הפגנה של כ-1,500 איש, שהובילו האחים המוסלמים הירדניים בדרישה "לפתוח את תיקי השחיתות ולחקור אותם". "יש לנו מיליון שאלות; לאן הלכו כל הכספים האלה", קראו המפגינים. הם אינם מסתפקים בהעברת חקירת השחיתות לידי הרשות ללוחמה בשחיתות, בעיניהם זו רק עוד דרך לקבור את החקירה. הם דורשים חקירה פלילית.

גם המלך רוצה להילחם בשחיתות, וגם הוא רוצה רפורמות כלכליות. למעשה, במשך כל שנות כהונתו הוא מדבר על רפורמות מסוג כלשהו: כלכליות, פוליטיות, חינוכיות, אבל רק מעט מאוד הצליח באמת להגשים. הביורוקרטיה המסורבלת, ההכרח לרצות את ראשי השבטים ומקורבים אחרים, ובעיקר מחסור כרוני בכסף הותירו אחריהם הרבה ניירות עבודה והצהרות מושכות לב ומעט מאוד שינוי.

עכשיו מציע המלך עוד תרופה ישנה: בחירות לפרלמנט בסוף השנה, שהפעם יהיו חופשיות ונקיות, עם חוק בחירות חדש שיקדים אותן ושיעניק ייצוג הולם לכל חלקי החברה. אבל את הפטנט הזה הירדנים כבר מכירים, ואינם סומכים עוד עליו. תנועת "ירדן ביתנו", שחבריה הם צעירים מן העיר הדרומית כרך ויש מי שמשווה אותה לתנועת ה-6 באפריל במצרים, פירסמה ביום חמישי קול קורא שבו דרשה מן המלך לקיים דיאלוג לאומי עם כל התנועות והמפלגות, כדי להגיע להסכמה על אופי חוק הבחירות ועל הרפורמות הנדרשות. זוהי תנועה שתומכת במלך ומתנגדת לכל שינוי במעמדו, אבל בה בעת רוצה ב"ירדן נקיית כפיים ומייצגת", כפי שאומרת דוברת התנועה, מונתהא אל-מג'אלי.

לירדנים מכל הזרמים ותנועות נמאס מהעדר האופק הכלכלי ומן ההתחזות לדמוקרטיה, ונמאס להם מכך שהם צריכים לארח כ-700 אלף פליטים עיראקים שמעלים את מחיר הדירות. למלך יש עכשיו בעיה אמיתית, והוא לא יוכל לפטור את אוהביו בעוד פרלמנט ובעוד סובסידיה.