"יש תחושה של פחד ואי ודאות"

הסטודנטים הדרוזים חוזרים לישראל ומספרים על דמשק

המשפחות שהמתינו אתמול ליקיריהן במעבר קוניטרה היו מודאגות מהרגיל, אולם רוב הסטודנטים טענו שהחיים מתנהלים כסדרם

שמונה סטודנטים מרמת הגולן חזרו אתמול לבתיהם לאחר סיום לימודיהם בסוריה. מדובר בהליך שגרתי למדי שהתנהל במשך הרבה שנים. מצדו האחד של מעבר הגבול בקוניטרה, הורים מודאגים שממתינים לילדיהם בדרכם חזרה הביתה. ואילו בצד הסורי של קו הפסקת האש, משפחות ממתינות לקרוביהם שיגיעו מהכפרים שבגולן.

אתמול האווירה במעבר הגבול היתה שונה. הורים המתינו שבניהם יחצו את קו הגבול לגולן, ומשפחות המתינו במעבר הסורי של קוניטרה לשש נשים מהגולן שאיבדו בן משפחה בסוריה ועשו את דרכן חזרה לחיק המשפחה לתנחומים. ואולם, מעבר לכאב האישי או הגעגועים, הייתה תחושה של חוסר רגיעה ואי ודאות נוכח התמונות והדיווחים הקשים שזורמים מדי יום על מדינה שמסתבכת במלחמת אזרחים.

אחד ההורים שביקש להישאר בעילום שם הסביר בשיחה ל"הארץ" את התחושה הזו: "אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה, כולם מודים שסוריה נמצאת במשבר הכי עמוק שפקד אותה בחצי המאה האחרונה. אנחנו לא יודעים אם הדברים ידרדרו למלחמת אזרחים וכאוס או לקראת הכרעה צבאית או מדינית", אמר. "כל הורה צריך להיות מודאג מכך שילדיו שוהים הרחק מהבית במצב כזה של חוסר ודאות".

סטודנטים דרוזים ששבו מסוריה מתאחדים עם בני משפחותיהם במעבר קוניטרהירון קמינסקי

קרובי המשפחה ממתינים על הגבעה המשקיפה על מעבר הגבול, כוחות הביטחון בצד הישראלי מנעו את הגישה למעבר, ולכן הגבעה היא הנקודה הכי קרובה שאליה יכולים ההורים לגשת. עיניהם עוקבות אחרי האוטובוס הלבן החונה במעבר שאיתו יגיעו בניהם.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

שלוש שעות המתינו ההורים והמשפחות עד שהאוטובוס הלבן שבו היו קרוביהם התחיל בנסיעה אטית בליווי כלי רכב של יוניפי"ל. ברגע המפגש כמעט ולא נשמעו דיבורים, אלא בעיקר חיבוקים, נשיקות והרבה דמעות. השאלות על המצב בסוריה הופנו רק מצד העיתונאים שהתנפלו עליהם. חלק מהנוכחים נבהלו מההתנפלות התקשורתית. "אנחנו לא עיתונאים ולא פקחים", אמרה אחת הסטודנטיות בציניות. "אין מה לספר", הוסיפה ונבלעה ברכב המשפחתי. נאג'י מוסטפא היה היחיד שרמז שהמצב לא רגוע, אולם נמנע מלפרט. "המצב טוב ולא טוב, תלוי את מי שואלים. יש תחושה של פחד והרבה מתח, אבל גם מצב של חוסר ודאות. הרוב פשוט ממתין בדריכות למה שיקרה".

נאדר חלבי, סטודנט לספרות ערבית היה דווקא די נחרץ בעמדתו. "יש תחושה של חוסר ודאות, האנשים מאוד מבולבלים. אני בעצמי יצאתי לרחוב כששמעתי שיש הפגנה, אבל לא ראיתי אף אחד", אמר חלבי. לדבריו, "חלק גדול מהתמונות והדיווחים מסוריה הם לא אמינים, לפחות כך אנחנו התרשמנו". רימא אלעקבאני, אימא לארבעה ילדים היתה מבין הנשים שיוצאות לסוריה. "לפני כחודש איבדתי את אבי ולא הותר לי לצאת ללוויה. הגשנו בקשה ועכשיו הסכימו. מאוד כואב לי שאני יכולה לבקר את המשפחה רק במקרי אבל", אמרה אלעקבאני. לדבריה, "אפילו כשבן משפחה מתחתן אנחנו לא יכולים לבקר ולשמוח, עבורי זה מאוד קשה".

סטודנטים סורים ששבו מסוריה. "אנחנו מאוד מבולבלים", אמר אחד מהם" ירון קמינסקי
הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות