הוויכוח על אפליה מתקנת באקדמיה מגיע לבית המשפט העליון בארה"ב

צעירה לבנה טוענת שלא התקבלה לאוניברסיטת טקסס בגלל צבע עורה, ועוררה מחדש את הדיון על גזענות

כל מי שהגיש פעם מסמכים לאוניברסיטה בארה"ב, בוודאי זוכר את הסעיף המציע לציין "האם לדעתך מגיע לך להתקבל גם מטעמי 'גיוון' של ציבור הסטודנטים?". במשך שנים, השמרנים בארה"ב התנגדו לאפליה המתקנת באוניברסיטאות בארה"ב - שגרמה לכך שהאוניברסיטאות יכלו להתייחס לגזע המועמד כשיקול לגיטימי בעת קבלתו ללימודים. אחרי שבמשך שלושה עשורים מדיניות האוניברסיטאות אפשרה את האפליה המתקנת, שלשום הודיע בית המשפט העליון של ארה"ב שהוא מוכן לדון בתיק של סטודנטית לבנה מטקסס, שטוענת שהופלתה לרעה לאחר לא התקבלה לאוניברסיטת טקסס - לדבריה משום שאינה שחורה או היספאנית.

ההחלטה הראשונה לאפשר אפליה מתקנת התקבלה על ידי בית המשפט העליון ב-1978, ואושרה מחדש ב-2003, כשהשופטת סנדרה דיי אוקונור טענה אז שבעוד דור - 25 שנה - עם הדעיכה הצפויה של הגזענות, כבר לא יהיה צורך במדיניות זו. במסגרת המדיניות, המוסד להשכלה הגבוהה רשאי להתייחס לגזע המועמד במספר מקרים מוגבל, כדי לגוון את אוכלוסיית הסטודנטים בקמפוס. במקום להתייחס לגזע המועמד, חלק מהאוניברסיטאות עיגנו את האפליה המתקנת במצב הכלכלי של המועמדים - שבמקרים רבים בארה"ב חופף עדיין לגזע.

באוניברסיטת טקסס שבאוסטין, ההנהלה השתמשה בין השנים 1997-2003 בשיטת האפליה המתקנת על רקע המצב הכלכלי של המועמדים. לאחר מכן, הם החלו לשלב את שתי הגישות - כולל התחשבות בגזע המועמד, עד שבשנת 2007, מעל רבע מהסטודנטים בקמפוס היו שחורים או היספאנים.

יכריע בסוגיה, בית המשפט העליון בוושינגטון
יכריע בסוגיה, בית המשפט העליון בוושינגטון. צילום: אי–פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

שנה לאחר מכן הגישה אביגייל פישר, בחורה לבנה משוגר לנד שבטקסס, מועמדות לאוניברסיטה - ונדחתה. הציונים שלה מיקמו אותה בעשירון העליון של המצטיינים בכיתתה, והיא טענה שהציונים שלה היו טובים יותר מאלה של הסטודנטים מקהילות המיעוט, ולכן החליטה לתבוע את האוניברסיטה. לאחר שתביעתה לבית המשפט המחוזי נדחתה היא ערערה על הפסיקה, וכך התגלגל התיק לפתחו של בית המשפט העליון. ב-2003, ההחלטה כי אפליה מתקנת מוגבלת היא חוקתית התקבלה על חודו של קול (חמישה שופטים נגד ארבעה). כיום, הרכב השופטים בעליון נחשב לשמרן יותר מבעבר בעניין זה - חמישה מתוך תשעה שופטי בית המשפט העליון בארה"ב ידועים בהתנגדותם לאפליה המתקנת.

בית המשפט צפוי לערוך שימועים בתיק רק באמצע הסתיו, אך עד אז פישר כבר תסיים את לימודיה באוניברסיטה אחרת. לאחר ששמעה שהעליון הסכים לדון בערעורה, הוציאה פישר הודעה לעיתונות שבה כתבה שהיא ומשפחתה "מודים לבית המשפט העליון על הסכמתו לדון בתיק שלי. אני מקווה שבית המשפט יחליט שעתיד המועמדים ללימודים באוניברסיטת טקסס ייקבע מבלי שהגזע שלהם ישמש גורם בהחלטה".

ארגוני השמרנים שיבחו את החלטת העליון לדון בתיק, בטענה שהמדיניות הנוכחית רק מקבעת סטריאוטיפים, וכי צבע עור שונה לא בהכרח מבטיח "גיוון" בקמפוסים. לעומתם, תומכי מדיניות האפליה המתקנת הזהירו שביטולה יביא ל"אסון להשכלה הגבוהה ואולי אף אסון לחברה כולה".

בעבר התייחס גם הנשיא ברק אובמה לעניין, ואמר שלדעתו היה צורך במדיניות כדי לפצות על שנים ארוכות של אפליה, אך הוסיף שלדעתו יש להגביל את המדיניות לסטודנטים שבאמת זקוקים לסיוע נוסף, והציע להתחשב גם במצב הכלכלי של המועמדים הלבנים.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מי שיש לו ציונים טובים שיתקבל ומי שלא לא .....  (לת) מה הבעיה??
  • 09:25
  • 23.02.12

02 תומכי האבולוציה פועלים נגדה בכל הכוח-קבלת הטובים ביותר למוסד לימודי-היא דבר הגיוני המתבקש מאליו.אבל הם ייעדיפו לתקוע מקלות בגלגלי הקידמה ולדלל איכויות שהיו מושגות בשיטה הרגילה-קרי,קבלת וקידום המצויינים לפני הבינוניים. אין בימינו מקום לAffirmative action המכוער והמפלה הזה.כמו שלא נרצה שיפלו שחורים ואחרים-כך אין להפלות לבנים ואחרים על רקע גזעם נטו.והדבר המפליא הוא שבני המיעוט הסיני בארה"ב נחשבים למצטיינים שבתלמידים כמו היהודים,וגם הם מופלים לרעה כמו הלבנים למרות היותם מיעוט.  (לת) סמי מפ"ת
  • 09:27
  • 23.02.12

  •   כמה הנחות מוטעות סמי היקר ובלבול אבולוציוני קל פשוט מאוד
    • 11:24
    • 23.02.12

    ראשית אני מציעה ללכת לקרוא על המחקר המאלף שנעשה בארץ בשנות החמישים, ובו גילו על ההטיות התרבותיות של מבחני אינטיליגנציה, כשגילו לבסוף שהם בודקים תאימות חברתית ולא אינטליגנציה. כדי לדעת מי הם הטובים ביותר, צריך לתת תנאים שווים לכולם. בהעדר תנאים שווים או נגישות לתנאים כאלה ברור לי שלא הטובים ביותר מגיעים לעמדות המפתח, אלא אלה שיש להם אמצעים להגיע, וזה חמור ביותר ונוגד את הקידמה (שזה מושג תמוה בעצמו, קדמה על חשבון מי? למי הקדימה הזו טובה? לי? בת מעמד הביניים עם תואר שני בהצטיינות שלא מוצאת עבודה ונותנת לחדל אישים כמו בן דוב לנהל לי את החיים?). כדי להפסיק אפליה מתקנת, יש להפסיק להפלות. מכיוון שאנחנו עוד לא שם, צריך להמשיך עם זה, על כל הצדדים הפחות טובים של זה. הכל תלוי באיזו חברה אנוןשית אתה רוצה לחיות. חברה של אדם לאדם זאב, או אדם לאדם מלאך. יום טוב לך :-)

  •   בשנות החמישים לא נעשה בישראל שום מחקר על הטיות תרבותיות של מבחני IQ לא כל כך פשוט
    • 15:57
    • 23.02.12

    עובדה. בשנות החמישים לא חשבו עדיין על נושא ההטיות התרבותיות במבחני IQ לא במדינת ישראל הצעירה ואפילו לא בארה"ב. Cleary הוא שיצא לראשונה ב-1968 עם התיזה שבחינות IQ הן מוטות תרבותית, מעניקות לבני קבוצות אתניות נחשלות ניקוד נמוך יותר. היום כבר חושבים אחרת, לא ההשתייכות האתנית היא התורמת לניקוד נמוך אלא המצב הסוציו אקונומי. למשל:
    Richard Niolon, Ph.D. 08/05 Are IQ Tests Biased
    http://www.psychpage.com/learning/library/intell/biased.html
    תנאים שווים יש לתת בגן הילדים ובכיתות הנמוכות, לא בקבלה לתפקיד מנכ"ל. מה הטעם לאפלייה מתקנת שתעניק דיפלומה וציונים גבוהים למי שאינו ראוי להם על פי הישגיו? ואנו חוזרים לנקודה. האם תסכימי שרופאה היספנו שחורה שהיא גם מאותגרת ויזואלית (visually challenged), שהתקבלה ללימודים בזכות אפלייה מתקנת למרות שכישוריה בינוניים ומטה תנתח אותך?

03 "הטובים לטיס"...נתאר לנו שבשם האפלייה המתקנת,לא ייקחו את הטובים ביותר-אלא את המתאימים לחתך האתני/עדתי/דתי. סמי מפ"ת
  • 09:33
  • 23.02.12

זוהי האנלוגיה הנכונה.רק ששם בחיה"א זה יבוא לידי ביטוי מיידי .

04 האפליה המתקנת הרסה את ארה"ב והביא גם אסון כאובמה לנשיאות.  (לת) אסון
  • 10:30
  • 23.02.12

05 קשיש בן 80 יידחה בכניסה למועדון של בני 20 אריה ב.
  • 12:10
  • 23.02.12

בכתבה אחרת היום ב"הארץ",בעניין התבטאויות עו"ד שפטל,צוין במפורש שרק התייחסות לצבע עור ומוצא גזעי הן פליליות,בארץ,אך מן הסתם גם בארה"ב.אכן קשיש בן 80 שיסורב כניסה למועדון (בארץ מועדונים הם סלע המחלוקת) לא יתלונן על קיפוח,כי זכות הקיפוח היא רק לאנשים על פי קריטריונים אתניים,אף שקיפוח בן 80 במועדון של בני 20 זה אותו הדבר כמו קיפוח של גבר אשכנזי במועדון של מזרחים או להפך,גבר מזרחי במועדון של לבנים או אשכנזים או אני לא יודע מה.כמובן,מועדון בארץ,אוניברסיטה בארה"ב,כל סלע מחלוקת של הבחנה בין בני-אדם הוא מבוסס על אהבה קודמת למקופח לכאורה - בישראל האהבה היא לעמים אתניים אקזוטיים לפי ספרים וסרטים רומנטיים שמשפיעים במיוחד על צעירים מהשמאל- וטיעון האפלייה הוא טיעון מזדמן בדיעבד.אין ספרים רומנטים על קשיש וקשישה בני 80 ואיש לא יגן על זכותם לרקוד במועדון של בני 20.שלא יספרו לנו סיפורים אתניים על קיפוח בעניינים של אוניברסיטה ומועדונים ושאר עניינים שאינם קשורים לצרכי הבסיס של המקופח לכאורה.רק בעניין צרכיים בסיסיים טיעון האפלייה חייב להיבדק ולהיות מטופל.

06 איזון ערן
  • 12:23
  • 23.02.12

אפליה מתקנת היא אולי נחוצה במקרים מסוימים, אבל צריך להשתמש בה כמה שפחות ורק כשמחויב, אם בכלל.
האפליה המתקנת גורמת לזה שבדיוק אלה החלשים לא צריכים להתאמץ בשביל להצליח ומנציחה את המצב שהביא אותם להיות חלשים מלכתחילה במקרים רבים.
במקום לטפח את המצוינות שלהם, מטפחים את תחושת המסכנות שלהם.
אפשר לראות בארץ שתי דוגמאות לכך:
אחת עם ערביי ישראל שלגביהם קיימת אפליה מתקנת ורבים מהם לומדים באוניברסיטה אפילו בלי לדעת עברית ברמה סבירה, אבל לא דורשים מהם.
שניה, כל הטרנד של לקויי למידה, שבמקום ללמד ילדים להתמודד עם המצב שלהם, נותנים להם מיליון ואחד הקלות במבחנים ולמעשה מאפשרים להם לקבל ציונים גבוהים שלא משקפים את ההישגים שלהם.

הבעיה היא שכשהם ירצו להגיע לשוק העבודה, המעסיק לא ייתן להם הארכת זמן, בחינה בע"פ או פטור מעברית, ולמעשה האפליה המתקנת, שלא דרשה מהם להתאמץ מספיק, תמצא בעוכריהם.

07 האפשרות להתקבל לאוניברסיטה טובה בארה"ב, מבוססת בעיקר על הציונים מהתיכון לכן, שלמה
  • 13:18
  • 23.02.12

תלמיד תיכון אשר יודע שהוא יקבל קדימות רק בגלל צבע עורו, ייטה להתאמץ פחות. אם התלמיד השחור מוכשר, אבל לומד בתיכון חלש יחסית אשר באזור מגוריו החלש, הוא לא יפסיד את יתרונו כבעל ציונים טובים מול תלמיד לבן שלמד בתיכון יוקרתי.
לפיכך, רצוי לבטל את ההפליה המתקנת שאינה נחוצה עוד.

08 תגובות לערן ולגזען (אתה יודע מי אתה. קראת לעצמך ככה) נעמי
  • 13:50
  • 23.02.12

שניכם לחלוטין מספפסים את הכוונה של הפליה מתקנת.
הרעיון בבסיס ההפליה המתקנת הוא לא לוותר על דרישות אלא להבין שמי שהגיע להישגים מסויימים למרות אי השיוויון שלתוכו הוא גדל זהה לזה שהיגע להישגים גבוהים יותר אבל הגיע מבית עשיר וחזק יותר.
קחו לדוגמה ילד שחור שגדל בגטו עירוני בעיר אמריקאית. 40% מבני כיתתו כלל לא סיימו חטיבה כי הם עברו לסחור בסמים ברחוב, המורים שלו היו רובם מרמה נמוכה ביותר, הוא עזר לפרנסת הבית לכל אורך לימודיו בעבודה חוקית ולהוריו לא היה את היכולת לעזור לו עם שיעורי הבית שלא לדבר על לממן לו מורים פרטיים. הילד הזה השיג ציון ממוצע של 80 במבחני הכניסה לאוניברסיטה.
עכשיו מולו עומד ילד לבן מבית מבוסס שלמד בתיכון מעולה עם מורים שלכולם תואר ראשון לפחות ובנוסף קיבל שיעורים פרטיים במתמטיקה וכימיה כי הוא היה קצת חלש בהם. הוא סיים את התיכון בציון ממוצע של 90.
מי יותר חכם ומוכשר?
לטענת תומכי ההפליה המתקנת- כנראה שהילד מהרקע הקשה יותר.
אף אחד לו וויתר לו ולא אמר לו שזה בסדר להיות זרקן. המערכת מצדיעה לו על כך שכנגד כל הסיכויים הוא הצליח לסיים תיכון בהצלחה ולכן ראוי להעדיף אותו על פני מועמד אחר.
ולשאלתך גזען - אני אשמח שהוא יהיה הרופא שלי ולא הילד השני. אני משוכנעת שהוא יהיה רופא מעולה.
ולערן- אני לא מאחלת לך שיהיה לך ילד עם הפרעת קשב כדי שתוכל להעריך כמה עבודה נדרשת לו לעשות משהו שלך הוא מובן מאליו.

09 I am with Ms Fisher.Lots of GREAT white students did not make into the school of their choice someone
  • 17:34
  • 23.02.12

Because someone with less grade is a minority.I have seen such thing in ALL the universities that I attended

פעילות
המלצות
הפופולריות בבעולם
פרסומת