רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפיגוע בטולוז

מרין וניקולא לה פן גוזרים את הקופון

הפיגוע עשוי להשאיר את הנשיא בארמון האליזה ולהעלות את קרנה של מנהיגת הימין הקיצוני; הוא אף הפריך את התאוריה שהעולם כולו תמיד נגדנו

11.3 ספרדי, 19.3 צרפתי

לספרדים יש את ה‑11.3: ­ פיגוע של איסלאמים ששאבו השראה מאל קאעדה וקבעו את תוצאת מערכת הבחירות של 2004. הצרפתים לא ישכחו מעתה את ה‑19.3, שבו אירע הפיגוע בטולוז, ושגם לו עשויה להיות השפעה מכרעת על הבחירות לנשיאות בסוף החודש הבא.

ב‑11.3 טען ראש ממשלת ספרד, חוסה מריה אסנאר, כי המחתרת הבאסקית היא שעומדת מאחורי הפיגוע בתחנת הרכבת במדריד. 3 ימים לאחר מכן הורו לו הבוחרים לפנות את ארמון המונקלואה בבירה לטובת יריבו הסוציאליסט חוסה לואיס ספאטרו. האם ה‑19.3 יהיה בעבור הצרפתים בגדר חזרה מהופכת על ההיסטוריה של השכנה האיברית? האם העובדה שהמפגע מטולוז הוא איסלאמי ­ ולא ניאו-נאצי כפי שנטען תחילה ­ תשאיר את סרקוזי בארמון האליזה ותפוגג את חלומות המהפך של הסוציאליסט פרנסואה הולנד?

עד לפני כמה ימים עוד הרעיל הנשיא את האווירה הפוליטית כשבחר להשתמש ברטוריקה
לאומנית ודמגוגית
, שנועדה לזכותו בקולות הימין הקיצוני של מרין לה פן. הוא יצא נגד הזרים ה"רבים מדי", נגד שחיטת החלאל המוסלמית, תפילות הרחוב ההמוניות ועטיית כיסויי הראש וה"סממנים שמבטאים הבדלים תרבותיים". הוא קרא להדק את הפיקוח על ההגירה, לצמצם את מספר המתאזרחים, ואיים להוציא את צרפת מאמנת שנגן - ­ אבן יסוד של האינטגרציה האירופית - שקבעה ב‑1985 את ביטול הגבולות הפנימיים ביבשת. שר הפנים שלו, קלוד גאן, נשמע כאילו לה פן בוקעת מגרונו כשהצהיר לאחרונה: "עלינו להגן על הציווליזציה שלנו, שהרי לא לכל הציווילזציות יש ערך שווה".

סרקוזי באזכרה לחיילים שנרצחו, היוםרויטרס

עד אתמול עוד היה מי שטען שההתלהמות הנשיאותית העניקה לרוצח כר והשראה לשפיכת הדם. "ניקולא לה פן" ­ כך כונה הנשיא במאמר מערכת ב"וול סטריט ג'ורנל". עכשיו הוא כבר יכול לעטות על עצמו ממלכתיות, לקרוא לאחדות העם, להזהיר מסטיגמטיזציה ופעולות נקם, ולהפגין את נצחונו הגדול במאבק הכפול ­ בטרור ובאנטישמיות.

האמנם כולם נגדנו?

191 הרוגים ו‑1,800 פצועים: ­ זהו מניין הקרבנות של ה‑11.3 במדריד. מותם של רב ושלושה ילדים יהודים בטולוז עשוי להיחרת בזיכרון הקולקטיבי הצרפתי באותה המידה: צרפת יצאה ל"מבצע ביטחון הפנים הגדול ביותר שידעה מעודה". פוליטיקאים התחרו ביניהם בהצהרות לוחמניות ­ מי ימגר מהר יותר את האנטישמיות והטרור; מי ישעה את קמפיין הבחירות שלו לטובת הבעת תנחומים, מי ייזום דקת דומייה בבתי הספר, מי יהיה הראשון שיבקר בבית הכנסת, ומי ייפגש קודם עם ראשי הקהילה היהודית. שערי העיתונים לבשו שחור, ערוצי הטלוויזיה שלחו גדודי כתבים לסיקור האירוע המתגלגל, ואתרי החדשות באינטרנט נראו כאילו התנהלו מחדר מלחמה.

נושאי הבחירות הבוערים, כמו ­ האבטלה, גורל האירו ועתיד האנרגיה הגרעינית ­ הוזזו כולם
הצידה לטובת נושא אחד ויחיד. ימין, שמאל, מוסלמים, נוצרים ויהודים, ­ כולם כאיש אחד שלובי זרועות במפגן סולידריות נדיר שחורג הרחק מעבר לגבולות צרפת.

האם כך נראה העולם כשהוא כולו נגדנו?

צרפתים או ישראלים

ביולי 2004 גרם ראש הממשלה אריאל שרון לסערה בצרפת כשקרא ליהודיה "לעלות לישראל מהר ככל האפשר כדי להימלט מהאנטישמיות המתפשטת שם". "ישראל היא המקום היחיד שבו יהודים יכולים לחיות חיים יהודיים במלוא מובן המילה", הצהיר במה שנתפס כסטירת לחי לנשיא שיראק ולממשלתו. מי שניהל באותה תקופה את משרד הפנים, והציב לו כיעד מרכזי להיאבק בגזענות ובאנטישמיות, היה אחד ­ ניקולא סרקוזי.

שרון עמד מאוחר יותר על טעותו ופעל לפייס את הצרפתים. ואולם, מתברר שהלקח ההוא לא נלמד. "היום יש לנו הזדמנות לומר ליהודי צרפת כי אם יבחרו לחזור לארץ אבותיהם, הם ימצאו בה בית חם", הכריז שלשום המשנה לראש הממשלה סילבן שלום.

דברים מסוג זה הם כשמן בגלגלי האנטישמים ושוללי הקיום היהודי בצרפת. כך גם העובדה שמשפחת הקורבנות בחרה להביאם למנוחות דווקא במדינת היהודים. סרקוזי, ז'ופה והולנד יכולים להצהיר עד מחר ש"התקפה על יהודים בצרפת היא התקפה על 65 מיליון אזרחי הרפובליקה כולה". את שונאי היהודים סילבן שלום משכנע יותר.

סוד ההצלחה של לה פן

מרין לה פן נשמה אתמול לרווחה. לו היתה תיאוריית הניאו-נאצים מתבררת כנכונה ,היא היתה יכולה להגיד "או רבואר" לקמפיין שלה. מרגע שהתבררה זהות המפגע, היא יכולה שוב להכריז על מות האנטישמיות הקלאסית, ולהכתיר את זו החדשה שמקורה בהגירה האיסלאמית; היא גם יכולה לחזור לברית שמבקש הימין הקיצוני באירופה לכרות עם בני דמותו בישראל. יאללה מלחמה באיסלאם. וכן, גם ב"נבלות", ­ יריביה הפוליטיים ש"ניסו לנצל את האירוע הטראגי כדי להכפיש אותה ואת מפלגתה".

היה מי שנזכר אתמול בפיגועים של 1995, בתחנת המטרו סן מישל, בפאריס. פיגועים אלה זיכו את החזית הלאומית בפתקי הצבעה לא צפויים בבחירות הפרלמנטריות החלקיות, שהתקיימו כמה שבועות לאחר מכן.

מרין לה פן (משמאל) בטקס האזכרה לחיילים שנרצחו, היוםרויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

והיה גם מי שנזכר בהצלחה של אבא ­ ז'אן-מרי לה פן ­ שהצליח לעורר סנסציה אדירה, כשהעפיל, ב‑2002, לסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת. הסיבה המרכזית להצלחתו התבטאה בכך שיריביו אימצו את האג'נדה שלו ובראשה את הנושא מספר 1 בעיני הציבור הצרפתי: הפשיעה וחוסר הביטחון, המזוהים אוטומטית עם ההגירה.

מאחר שנושא הבחירות המרכזי היה "שלו", התמקם לה פן בעמדת המומחה; הוא ניצל עד תום את טקטיקת ה"אמרתי לכם", וקרא לציבור להצביע ל"בעל הפטנט המקורי ולא לחקייניו העלובים".

מתחילת האירוע בטולוז, מתנהלת מרין לה פן היטב. תגובתה ­ - השעיית הקמפיין שלה והבעת ההזדהות עם הקהילה היהודית - ­ כמו נלקחה ממרכז הקונסנזוס הרפובליקאי של צרפת. הצלחתה תלויה ביכולתה לשלב בין טקטיקת ה"דה-דמוניזציה" שלה, לבין הטקטיקות הישנות של אבא; ביכולתה לשכנע שבין ניקולא למרין, עדיף לבחור בלה פן המקורי.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות