הסוציולוג הנורווגי הנודע יוהאן גאלטונג, המכונה “אבי לימודי השלום", התבטא באופן אנטישמי ואנטי-ישראלי בהרצאה שנשא באוניברסיטת אוסלו, במאמר שפירסם לאחר מכן בכתב עת נורווגי ובראיון עם "הארץ" בעקבותיהם.
בין היתר, הוא אמר כי אין לפסול אפשרות לקשר בין המוסד לאנדרס ברינג ברייוויק, שרצח עשרות בני אדם בפיגועים בנורווגיה בקיץ האחרון; הסביר כי "היהודים שולטים בתקשורת העולמית, ומטים אותה לטובת ישראל"; וציין כי אחד הגורמים לאנטישמיות שהובילה לאושוויץ, הוא עמדות המפתח של יהודים בגרמניה. לצד זאת, המליץ לקרוא את "הפרוטוקולים של זקני ציון" – אחד המסמכים האנטישמיים הנפוצים בעולם.
הפרופסור גאלטונג, בן 82, הוא מייסד דיציפלינת "לימודי השלום וניהול סכסוכים” ואחד ממקימי המכון הבינלאומי לחקר השלום באוסלו. הוא נחשב לחוקר מוערך בסוציולוגיה, זכה בפרסים רבים, וכתב יותר מאלף מאמרים ומאה ספרים. אחד מספריו, “להתיר את הפלונטר – יצירתיות בהתמרת סכסוכים", תורגם לעברית לפני שנתיים.
אתר האינטרנט של כתב-העת הנורווגי "הומניסט" חשף בשבוע שעבר סדרת התבטאויות שנויות במחלוקת של גאלטונג. חלקן נאמרו על ידו בהרצאה שנשא באוניברסיטת אוסלו בקיץ האחרון וחלקן נכתבו בתגובה למאמר שפורסם נגדו בכתב העת.
בין היתר, התייחס גאלטונג לקשר אפשרי בין ברייוויק לבין גורמים יהודיים וישראליים. הקשר ליהודים הוא בכך שהרוצח משתייך לארגון "הבונים החופשיים”, "אשר מקורותיו הם יהודיים”, לפי גאלטונג. הקשר לישראל הוא באמצעות המוסד – וההשערות, הלגיטימיות בעיניו, לפיהן הוא זה שהפעיל את ברייוויק.
באותה נשימה, הזכיר גאלטונג תיאוריית קונספירציה, לפיה יש קשר בין הפיגוע במלון המלך דוד, אשר בוצע ב-1946 בידי האצ"ל, לבין הטבח בנורווגיה, שכן שניהם בוצעו באותו תאריך – 22 ביולי. את דבריו סיכם במשפט התמוה: “יהיה מענין לקרוא את דו"ח המשטרה (הנורווגית, ע"א) על ישראל, במהלך המשפט".
עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם
בהתכתבות דואר אלקטרוני עם "הארץ", אתמול, התבקש גאלטונג להסביר את דבריו. הוא כתב: “כשאיננו יודעים דבר על מי שעמד מאחורי ברייוויק – כולל אם יש בכלל מישהו מאחוריו – כל השערה היא לגיטימית.... אני חושב שמאוד לא סביר שהמוסד מעורב בכך, אבל זה לא לגיטימי להסיר את ההשערה הזו בלי שיש לכך הוכחות". כשנשאל למה התכוון בהתייחסו לדו"ח על ישראל, אמר: “בדיוק למה שאמרתי. אני יוצא מנקודת הנחה שהם פתוחים לכל השערה".
על חלקם של יהודים בפוגרומים נגדם
בהתכתבות עם “הארץ” התייחס גאלטונג גם למה שכינה: "הדו-משמעות של כל דבר אנושי". כדוגמה לכך הביא מקרים מימי הביניים ומהעת החדשה. "לפוגרומים נוראיים”, לדבריו, שאירעו ליהודים, היה גם צד אחר, “בעייתי", כהגדרתו: "יהודים מילאו תפקיד בדרישות תשלום מאיכרים בעלי חובות".
גם ל"אושוויץ הנורא", כדבריו, היו צדדים נוספים. “לא בלתי-בעייתי, שליהודים היתה נישת מפתח בחברה שהושפלה בתבוסת ורסאי", בהתייחסו לגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה. “בשום מקרה, לחלוטין בשום מקרה, זה לא מצדיק את הזוועות. אבל זה יצר אנטישמיות שניתן היה לחזות".
טענה אחרת שהציג במאמר בכתב העת הנורווגי, היתה כי היהודים שולטים בתקשורת האמריקאית. “שש חברות יהודיות שולטות על 96% מהמדיה", כתב, ופירט את שמותיהם של העיתונים, המו"לים, תחנות הטלויזיה ואולפני הסרטים שנשלטים, לטענתו, בידי יהודים. גם שמו של איל המדיה רופרט מרדוק מוזכר ברשימתו. “הוא אינו יהודי, אבל הרבה מבכיריו הם יהודים", כתב. “רבים הם פרו-ישראלים באופן קיצוני", ציין. באותה נשימה הוא מציין כי “70% מהפרופסורים ב-20 האוניברסיטאות החשובות באמריקה הם יהודים".
את משנתו מבסס גאלטונג על מאמר פרי עטו של ויליאם פירס, מנהיג תנועת "הברית הלאומית" הגזענית האמריקאית, אשר שימש השראה לטימותי מקווי, מבצע הפיגוע באוקלוהומה סיטי, בו נרצחו 168 איש ב-1995.
כשנשאל בידי "הארץ", מה המסקנה שעולה מנתוניו על השליטה היהודית בתקשורת, השיב: “זה יכול להיות דבר טוב – איכות אינטלקטואלית, אבל גם בעייתי: צמצום של השיח של כל דבר בו ישראל מעורבת”. כדוגמה לכך ציין את "התקשורת המיינסטרימית האמריקאית, שמדווחת על איראן רק בהקשר של הגרעין”, ולא עוסקת בהתערבות של ארה"ב בענייניה הפנימיים של איראן באמצע המאה, אותה הוא מכנה "הטראומה של 1953 – ההתקפה של הסי-איי-אי על ראש ממשלה שנבחר כחוק".
דוגמה נוספת, לדידו, היא האביב הערבי, "שמסוקר במונחים של דיקטטורה-דמוקרטיה, אך לא במונחים של התפקיד של ארה"ב וישראל, שעומדות מאחורי הדיקטטורות האלה".
במאמרו, קרא גאלטונג גם לקיים דיון פתוח יותר בתוכן של הספר "הפרוטוקולים של זקני ציון" – אחד המסמכים האנטישמיים המצוטטים ביותר בעולם. “אני תוהה כמה מאלה שיש להם דעות כה מוצקות על הספר – קראו אותו בכלל", כתב. “בלתי אפשרי לעשות את זה היום בלי לחשוב על גולדמן סאקס”, הוסיף. גולדמן סאקס הוא בנק השקעות בינלאומי שנוסד ומנוהל בידי יהודים, ומותקף בתקשורת מעת לעת בגין "קפיטליזם חזירי".
"הפרוטוקולים" הם מסמך מזויף שהכינה המשטרה החשאית שפעלה בשירות הצאר הרוסי, שמתאר את מזימותיהם של יהודים, שהתכנסו באגודת סתרים בשם "זקני ציון" בסוף המאה ה-19, כדי להשתלט על אוצרות העולם והנהגתו. ואולם, גאלטונג סבור אחרת. "קשה להאמין שהמשטרה הרוסית החשאית היתה מסוגלת לכתוב כזה ניתוח", כתב. בראיון ל"הארץ" היה פחות נחרץ, וציין כי "איני יודע מי בדיוק כתב את הפרוטוקולים".
הסוציולוג פרופ' גד יאיר מהאוניברסיטה העברית, אשר היה הראשון בישראל שחשף את התבטאויותיו של גאלטונג בנורווגיה, כתב בבלוג שלו, כי "על פי כל קריטריון ציבורי ואקדמי, פרופ' גאלטונג היה עד עתה איש ראוי ומוערך. אם היה צריך לסמוך על שוחר שלום כלשהו בעולם הזה, היה זה על הסוציולוג הנורווגי יוהאן גאלטונג. רקע זה נותן פשר לתדהמה שאחזה את האקדמיה הנורווגית למשמע דבריו. זו אותה תדהמה שחולל הרוצח ברייוויק באוסלו – המסמלת עבור רבים בעולם את עיר השלום. כיצד יכול להיות, שואלים כעת אנשי אקדמיה בנורווגיה, שהאיש שוחר השלום הזה סומך דבריו על פרסומים ניאו-נאציים ומפיץ את רעיונותיהם בהרצאות, בראיונות ובכתובים? האם גם הוא, כמו בריוויק, אומר שלום במועל-יד?”.
Read this article in English: Pioneer of global peace studies hints at link between Norway massacre and Mossad
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
