אביב ערבי, סתיו עיתונאי

כתבת ווג: אסמה רימתה אותי

ג'ון ג'ולייט באק, שפרסמה כתבה מחמיאה על הגברת הראשונה של סוריה, מאשימה את כל העולם במפלתה: עורכי המגזין, חברת יחסי הציבור והנסיבות

ב-25 בפברואר 2011, כשהאביב הערבי הרעיד את המזרח התיכון, הפיל את מובארק, בן עלי ואת קדאפי והחל גם לדגדג באפו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד, מגזין האופנה "ווג" האמריקאי פירסם באתר האינטרנט שלו כתבת פרופיל על אסמה אל-אסד. הכותרת הכתירה את הגברת הראשונה של סוריה כ"שושנת המדבר", והכתבה דיברה בשבחי הזוג המודרני, המשפחתי, הדמוקרטי. באותה שעה כבר החל אסד לפעול נגד אזרחים סורים, בהם ילדים - ועד מהרה החלו לזרום הדיווחים על עינויים וטבח.

ווג והכתבת, ג'ון ג'ולייט באק, ספגו ביקורת קשה על פרסום כתבת תדמית לגברת אסד בשעה כזו, שמלבינה את פשעי המשטר בשיחות על אופנה ועתיקות. בכירי המגזין, שבהתחלה עמדו מאחורי המאמר, הסירו אותו מאתר האינטרנט כעבור כמה שבועות, כמו גם מכל פינה ברשת שהצליחו עורכיו להגיע אליה. בסוף השנה המגזין לא חידש את החוזה עם באק, שכתבה עבורו שנים ארוכות.

עכשיו באק מספרת ב"ניוזוויק" את הסיפור שמאחורי הכתבה המביכה שעלתה לה במוניטין ובמשרה. היא מאשימה את אסמה ובעלה, אבל בעיקר את עורכי "ווג", את חברת יחסי הציבור בראון לויד ג'יימס, שקיבלה מהזוג אסד 5,000 דולר בחודש כדי לקדם את תדמיתם בעולם - וגם את דעת הקהל, שמיצבה את סוריה כמקום החם הבא, והתהפכה במהלך החודשיים שחלפו בין תחילת העבודה על הסיפור ועד לפירסומו.

בני הזוג אסדאי–פי

ניסיונותיה בדצמבר 2010 לברר מה המצב בסוריה בזמן הקצר ש"ווג" נתן לה להתכונן העלו רק רסיסי מידע, שלא היו חזקים מספיק לדבריה כדי להניא אותה מהמשימה העיתונאית: "ב-2010 המעמד של סוריה נע בין זה של מדינה מפוקפקת ומקום חדש ומגניב. ב-2008 מאמר ארוך ב'קונדה נסט טראוולר' תיאר את הקוליות הגוברת של דמשק, שילוב של ברית המועצות עם חומוס", הסבירה באק, "מנקודת המבט של עיתוני האופנה, סוריה נראתה כממלכה אסורה, שופעת בדי משי, ניחוחות, ארמונות ועתיקות, מנוהלת בידי נשיא מודרני וגברת ראשונה צעירה ומושכת. ננסי פלוסי וג'ון קרי כבר ביקרו שם, כמו גם סטינג, אנג'לינה ג'ולי, בראד פיט ופרנסיס קופולה".

"הסכמתי", כותבת באק, שכתבה באותה שנה (2010) ארבע כתבות שער: שלוש על שחקניות צעירות ורביעית על דוגמנית שהפכה לאמא. "זו היתה משימה. הייתי סקרנית. בשביל זה נהייתי עיתונאית. 'ווג' ביקש תיאור של הגברת הראשונה והיפה של מדינה מפוקפקת; אני רציתי לראות את ערש התרבות. לא ידעתי שאני הולכת לפגוש רוצח. לא היתה דרך לדעת שאסד, רופא העיניים הכנוע והחנון אוהב המחשבים, יהרוג יותר מבני עמו מכפי שהרג אביו ויענה עשרות אלפי אחרים, רבים מהם ילדים".

באק ידעה מהרגע הראשון שבכתבה מעורבת חברת יחסי ציבור: מדבריה עולה שהעורכת מווג שהזמינה ממנה את הכתבה הצהירה על כך בפתח השיחה. זה לא גרם לבאק להרים גבה, ומתיאוריה נראה שמסעות מפנקים בחסות חברות יחסי ציבור ולקוחות הן עניין שגרתי בעבודתה. אבל ב"ניוזוויק" היא מלינה על כך שחברת יחסי הציבור הכינה לה מופע. במייל שהודלף מוויקיליקס לאחרונה נמצא שמייק הולצמן, אחד השותפים בחברה, הנחה את המתמחה הצעירה בחברתו שליוותה את באק, שחרזדה ג'עפרי, להראות לבאק "100 אחוז דברים חיוביים". ג'עפרי היא גם בתו של שגריר סוריה באו"ם. לדברי באק, לאחר שראתה אותה משוחחת עם השגריר הצרפתי במהלך ביקורן בסוריה, שחרזדה אמרה לה: "אני לא רוצה שתדברי עם השגריר הצרפתי". במקרה אחר, הולצמן ושחרזדה לקחו אותה למסגד האומיי הענק אחרי שעת התפילה. ברחובות, היא דיווחה, "הרגשתי לא בנוח. גברים משופמים עמדו בדרכנו, בנעליים משנות השמונים ומעילי עור רעי-גזרה מעל סוודרים עבים". היא מדגישה שפעם אחת מצאה אמתלה לצאת בגפה אל השוק בדמשק, לראות דברים נכוחה. 

אבל רוב הזמן, כך נראה, המופע נמשך בהשתתפות פעילה של בני הזוג אסד עצמם: "פגשתי את השטן ורעייתו, עם גישה של מגזין אופנה לדירת האקווריום הדמיונית שלהם, היכן שחיו את חיי היום יום שלהם לעיניי אלפי אנשים, כמו גרסת המזרח התיכון ל'מופע של טרומן'. הם הציגו למעני את החיים שבפנטזיה שלהם". ילדיהם החמודים משחקים בסלון בצעצועים בוהקים, אף לא מטפלת אחת או משרת בנמצא, ובמטבח - אחד המקומות היחידים בבית שאינם חשופים לקירות זכוכית - הנשיא ואשתו מכינים יחד פונדו לעיתונאית האמריקאית. הוא מספר שהיה איש של פי.סי לפני שפגש את אסמה, בזמן שבתו צופה באליס בארץ הפלאות במקינטוש הנייד שלו. באק שואלת מדוע בחר דווקא להיות רופא עיניים, והוא משיב: "כי אף פעם אין מצב חירום. זה מאוד מדויק, ויש מעט מאוד דם".

"משחתי אותה למלוכה"

בפגישתן הראשונה אסמה אל-אסד היתה "בלתי פורמלית ועליזה", סיפרה באק. "היא היתה פעלתנית כבנקאית מושלמת, חברותית כמו מכרה חדשה במסיבת קוקטייל אצל חברים". היא הסיעה אותן ללטקיה, לראות את פרויקט מסאר "להעצמת דור של צעירים והפיכתם לאזרחים פעילים, שיוכלו לקחת חלק בשינוי שעובר על המדינה", לדברי אסמה אל-אסד. באק מתארת נערים מפוחדים משהו עם תחושת מרחב עצמי לקויה, שהציגו בפני הגברת הראשונה והעיתונאית פורום דיון על אודות האיות של המילה "סוריה". אחר כך אסמה אמרה להם שלצערה המרכז צריך להיסגר כדי לפתוח מרכז לילדים בעיר אחרת. אחרי שהביעו אכזבה מעושה משהו, כותבת באק, הגברת הראשונה הודתה שהיא עבדה עליהם.

אבל ההטעייה הושלמה על ידי האנגליוּת של אסד, שנולדה בלונדון לאב קרדיולוג ולאם דיפלומטית והתחנכה שם: "אסמה אל-אסד נשמעה כאנגליה צעירה מהשולחן הסמוך בהארווי ניקולס", כותבת באק. "היא הופיעה ב'היכון', והגישה למגזין אופנה אמריקאי תצוגה מוקפדת ובוהקת של גרסה נינוחה, מודרנית ורגועה של עצמה, משפחתה וארצה. במבטא לונדוני". באק מרגישה מרומה שמאחוריי הבריטית האלגנטית שראתה מסתתרת בעצם ערבייה, כאילו לו דיברה אסד במבטא ערבי, לא היתה שוכחת לעמוד על המשמר ורק בגלל שהסתירה את פניה "האמיתיות-הערביות" נפלה העיתונאית בפח.

הכשל הבא היה של עורכי ווג. באק חזרה לניו יורק ב-21 בדצמבר ב-2010. ב-4 בינואר 2011 מת בתוניסיה מוחמד בועזיזי שהצית את עצמו והמדינה געשה. באק צפתה לדבריה בשידורים מאל-ג'זירה תוך כדי שהיא מתמללת את הראיון עם בני הזוג אסד. "הגשתי את הכתבה לווג ב-14 בינואר, היום שבו הנשיא בן עלי נמלט מתוניסיה. 'האביב הערבי מתפשט', אמרתי לווג ב-21 בינואר. 'תשקלו לחכות עם הכתבה'", אלא שלדברי באק "הם לא חשבו שהאביב הערבי הולך לשום מקום, והכתבה היתה נחוצה ל'גליון הכוח' של חודש מארס.

בינואר ובפברואר האביב הערבי אכן התפשט. מובארק הודח מהשלטון במצרים. באק ביקשה מהעורך המנהל של ווג להיפגש לדבר על הטיפול בכתבה על אסד. הפגישה נערכה, אך לא בנוכחות באק. היא התבקשה שלא לדבר עם העיתונות.

"ב-25 בפברואר, כאשר מפגינים לובים דרשו להפיל את קדאפי, הכתבה שלי על אסמה אל-אסד התפרסמה באתר של ווג. הם נתנו לזה את הכותרת המאולצת 'שושנה במדבר'. ההתקפה החלה מיד אחר כך. איך אני מעיזה לכתוב על אסמה אל-אסד? בכך שתיארתי את הגברת הראשונה של סוריה בווג, משחתי אותה למלוכה. סוריה נותרה שקטה עד אמצע מארס, כאשר תקריות קטנות הציתו את הטבח הנורא שנמשך עכשיו זה 17 חודשים." במאי, עורכי ווג הסירו את הכתבה מהאתר.

"כשהופיעו תמונותיה של אסמה אורזת חבילות צדקה עם בעלה או מצביעה - מצביעה! - במשאל עם, תהיתי אם היא מסוממת, אדישה, או משתפת פעולה", מסכמת באק. "יותר מכל, תהיתי על מסאר והפרויקט שלה להעצים 6 מיליון סורים כדי להיות ל'אזרחים פעילים', 'חלק מהשינוי', כפי שאמרה. האם היתה מודעת לכך שבהעצמת ילדי סוריה לקחת פיקוד על גורלם, היא שלחה אותם הישר לזרועותיהם המענות של חיילי בעלה? מה היא מודעות כשאת הגברת הראשונה של הגיהנום? לעולם לא אדע".

עורכת ווג בארה"ב, אנה ווינטור, אמרה בתגובה ש"כמו רבים בשעתו, קיווינו שמשטר אסד יהיה פתוח לחברה מתקדמת יותר. לאחר הראיון שערכנו, נוכח האירועים הנוראיים שהתרחשו במהלך השנה וחצי האחרונות בסוריה, התבהר כי סדר העדיפויות והערכים שלה עומדים בניגוד גמור לאלה של ווג".  

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות