גילויים חדשים: גרמניה שיתפה פעולה עם הטרוריסטים אחרי הטבח במינכן

"דר שפיגל": הגרמנים התחנפו לבכירי "ספטמבר השחור", מחשש שיבצעו פיגועים נוספים בשטחם והביעו הזדהות עם מאבקם, שכונה "ההתנגדות"

ממשלת גרמניה קיימה בחשאי קשר פסול עם הנהגת ארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור", זמן קצר לאחר שביצע את הטבח ב-11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, בספטמבר 1972. בתחקיר שפירסם היום (ראשון) המגזין הגרמני "דר שפיגל", נחשפו מסמכים ארכיוניים של משרד החוץ הגרמני ושל הארכיון הלאומי הגרמני, מהם עולה קשר הדוק, ישיר ומוערר מחלוקת בין גרמניה לארגון הטרור, שמטרתו למנוע ממנו לבצע פיגועים נוספים בשטח גרמניה. המסמכים נחשפים כעת, לרגל יום השנה ה-40 לטבח, שיצויין בספטמבר.

שגריר גרמניה בביירות, ואלטר נובק, מככב במסמכים האלה. באפריל 1973, חצי שנה בלבד לאחר הטבח, הוא נפגש עם יוסוף א-נג'אר ("אבו יוסוף"), אחד מבכירי "ספטמבר השחור", שהיה מעורב בתכנון הטבח במינכן. בפגישה, שנמשכה שעתיים, נכחו גם אישים נוספים מארגון הטרור. נובק, שייצג את ממשלת גרמניה, הציע להם לכונן "בסיס אמון חדש" בין גרמניה לארגון הטרור. בין היתר, תוכננה גם להתקיים פגישה בין אבו יוסוף לבין שר החוץ הגרמני, ואלטר שיל, בקהיר.

שבוע לאחר מכן חוסל אבו יוסוף במבצע "אביב נעורים" שביצע המוסד. נובק כעס מאוד על כך. במברק ששיגר למנהליו במשרד החוץ הגרמני, הוא כתב כי הוא אינו שולל אפשרות שישראל התנקשה באבו יוסוף כדי לחבל בתהליך השלום במזרח התיכון. "מי שלא רוצה משא ומתן, פוגע במי שניתן להחשיב אותו כפרטנר", כתב.

אחד מהמחבלים עומד על מרפסת הבניין שבו הוחזקו בני הערובהארכיון: אי-פי

לפי "דר שפיגל", אבו יוסוף לא היה המחבל היחיד עמו נפגשו בכירים גרמנים באותה עת. גם עלי חסן סלאמה, מבכירי "ספטמבר השחור" שהיה מעורב בטבח (וחוסל ב-1979) ואמין אל-הינדי, אשר לימים מונה לראש המודיעין הפלסטיני (ומת מסרטן ב-2010), זכו להיפגש עם נציגים גרמניים רשמיים. בפגישות נכחו גם אנשי האף-בי-אי הגרמני - "משרד משטרת הפלילים הפדראלית" - שאמון על לוחמה בטרור ומאבק בפשיעה הבינלאומית.

שיתוף הפעולה בין גרמניה לטרוריסטים נבע מהחשש המוחשי של גרמניה מפיגועים נוספים בשטחה. כדי להבטיח את ביטחון אזרחיה, היא לא היססה לשתף פעולה עם המחבלים. כך, בסוף 1972, כתב הלמוט רדיז, פקיד משרד החוץ שהתמחה במזרח התיכון, כי הוא דרש מאש"ף להוציא את גרמניה ואזרחיה אל מחוץ מיעדי הפיגוע. "החלטנו, שהצד הפלסטיני ישמור על הביטחון הציבורי בגרמניה, ולא יבצע פעולות על אדמתה או נגד אנשים ורכוש גרמני בחו"ל", כתב במזכר פנימי. מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת, החליט להיענות לבקשה, בתמורה לכך שיוצב נציג מטעם הארגון בעיר הבירה בון, בה ישבו אז ממשלת גרמניה והשגרירויות הזרות שבמדינה. ב-1975 מולאה הבקשה. עבדאללה פרנגי מונה ל"שגריר" של אש"ף בבון. ב"דר שפיגל" נטען, כי לאחר הטבח במינכן פרנגי ניסה להשיג בטלפון את בכירי "ספטמבר השחור" וכי רק בנס ניצל מחיסול בידי המוסד. הקשר עם פרנגי השתלם לגרמניה. לקראת משחקי המונדיאל 1974, שהתקיימו בגרמניה המערבית, הוא הבטיח לה כי הפלסטינים לא מתכננים לבצע פיגועים בתחומה. זאת ועוד: הוא התחייב להיות זמין בטלפון לכל שאלה שתצוץ בעניין הזה.

שלוש שנים לאחר מכן, כשהמשטרה הצרפתית עצרה את "אבו דאוד" - בכיר מבוקשי "ספטמבר השחור" שתיכנן את הטבח במינכן, היא פנתה לגרמניה ושאלה אם תהיה מעוניינת לבקש את הסגרתו. אלא שמשרד המשפטים הגרמני סירב בנימוס - מחשש להסתבך עם הפלסטינים ולקלקל את היחסים הטובים עמם.

בסתיו 1977 נפגש נציג מטעם הקאנצלר הלמוט שמידט עם חסן עלי סלאמה, מבכירי המחבלים של "ספטמבר השחור". סלאמה הציע עסקה חדשה לגרמניה: הכרה באש"ף כמייצג של העם הפלסטיני, בתמורה להבטחה שהארגון "יפעל נגד הטרור". ואולם, גרמניה דחתה את ההצעה. הקשר נמשך גם בשנים הבאות. ב-1980 התקיימה פגישה חשאית בין אמין אל-הינדי ונציגים מטעם "משטרת הפלילים הפדראלית". 

הקשר עם המחבלים הפלסטינים לא בוצע רק מטעמים ביטחוניים. לפי "דר שפיגל", הוא נבע גם מאהדה שחשה גרמניה כלפי המאבק הלאומי הפלסטיני. בהתכתבויות פנימיות כונה הטבח במינכן "האירוע המשוגע" או "ההתרחשות במינכן" - ולא "הרצח", "פעולת הטרור" או "הטבח" - כפי שכונה בישראל ובחלק מהעולם המערבי. בהזדמנות אחרת הוא אף כונה "פעולת התנגדות". בולט במיוחד, כאמור, היה השגריר הגרמני בביירות, נובק. באחת ההזדמנויות הוא אמר לעמיתו המחבל אבו יוסוף, כי גרמניה מזדהה עם הסבל הפלסטיני ויכולה להבין אותו, שכן גם חלק מהעם הגרמני חי כפליטים ברחבי העולם.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5