עליה חדה במספר אירועי תג מחיר בגדה המערבית

114 פלסטינים נפצעו השנה מידי מתנחלים, לעומת 27 מתנחלים שנפצעו מידי פלסטינים. התקריות האלימות הן תמריץ לפעולות נקם גם בת"א

אולי בזכות המחיר השערורייתי שמשלם המסים הישראלי שילם לפולשי מגרון, כדי שיואילו בטובם לעבור לדיור ציבורי חדש, העבריינים הצעירים המכונים "נוער הגבעות" חסו על השכנים הפלסטינים. עד כתיבת שורות אלה לא דווח על פעולות "תג מחיר" באזור. אבל בחודשים האחרונים מניין פעולות הטרור של מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית גדול ממספר פעולות הטרור של פלסטינים נגד ישראלים. ביולי נרשמו בגדה ובירושלים 34 מקרים של השלכת בקבוקי תבערה ושני מטעני צד (נתוני השב"כ). לא נמסר על נפגעים.

על פי הדו"ח האחרון של המשרד לעניינים הומניטריים של האו"ם (אוצ'ה), 114 פלסטינים נפצעו השנה מידי מתנחלים, לעומת 27 מתנחלים שנפצעו בתקריות עם פלסטינים. כל זאת בנוסף ל-2,066 פלסטינים שנפגעו מידי כוחות הביטחון הישראליים (ממוצע שבועי של 61 נפגעים, לעומת 28 אשתקד). בין דפי הדו"ח מסתתר דיווח יבש על הריסת חמש בארות מים, השייכות לשלוש משפחות פלסטיניות (המונות 23 נפשות) בכפרים בית קאד ודיר אבו דעיף שבנפת ג'נין.

הריסת בארות ומתקנים חיוניים אחרים הנמצאים באזור C נהפכה לסיפור של כלב נשך אדם. ואולם שני הכפרים נמצאים באזור B. שם, כידוע, אין למינהל האזרחי סמכויות בתחום התכנון והבנייה. תגובת דובר מתאם הפעולות בשטחים: "מדובר בבארות שאוצ'ה בעצמו מאשר, כי נבנו ללא היתר רשיון מטעם ועדת המים הישראלית-פלסטינית, שבה יושב יו"ר משרד המים הפלסטיני בכבודו ובעצמו". הבעיה היא, שהוועדה לא התכנסה זה יותר מעשר שנים, מאז מבצע חומת מגן. לשאלת סמכות המינהל לפעול באזור B לא התקבלה תגובה.

איור: עמוס בידרמן

הריסת הבארות פוגעת במקור מחייתן של כ-130 משפחות המתפרנסות מחקלאות. אלפי מלים נכתבו על החלוקה המעוותת של אספקת המים בין הפלסטינים למתנחלים. לפי שעה הרשות הפלסטינית ממלאת פיה מים וגורמי הביטחון שלה דואגים לביטחוננו. בניגוד לפיגועי ההתאבדות, מטבע הדברים העדר פעולות מחאה נגד הכיבוש אינו זוכה לתשומת לב יתרה אצלנו. התרגלנו שלכיבוש אין תג מחיר. אולי אי אפשר לקבל שלום בלי לתת שטחים, אבל אם יש ביטחון - מי צריך שלום?

לא כך חושבת יו"ר מרצ, זהבה גלאון. במכתב ששלחה בשבוע שעבר לשר הביטחון, אהוד ברק, ביקשה גלאון לברר, אם יש בידיו נתונים על השפעת משטר הכיבוש על המוטיווציות של מחבלים ועל ההקצנה הדתית בגדה. גלאון צירפה למכתב את הניתוח של יריב מוהר מארגון רבנים לזכויות אדם, המסתמך על מחקר שערכו לפני כמה שנים הפרופסור לפסיכולוגיה שאול קמחי וקצין המודיעין הבכיר בדימוס ד"ר שמואל אבן. ממצאי מחקר מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי מראים, שטרור המתאבדים קשור לגורמים רבים. ניתוח האב-טיפוס של המחבל-המתאבד שנכשל במשימתו מגלה, בין היתר, רצון לנקמה על מוות או פציעה קשה של בן משפחה או של קרוב אחר, השפלה אישית או עדות להשפלה של בן משפחה, או אירוע קשה - פיסי או פסיכולוגי - הקשור לסכסוך.

החוקרים מניחים, שהתקדמות לפתרון מדיני והקטנת החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית (מחסומים, עוצר, חסימת צירים וכו') יביאו בטווח הארוך להקטנת מספר המועמדים להתאבדות מהאב-טיפוס הנוקם. החוקרים מציעים לתכנן צעדים לצמצום של התמיכה הציבורית והכספית במתאבדים.

ואולם כדי שהצעדים הללו יביאו לצמצום משמעותי בפיגועי ההתאבדות החוקרים ממליצים להציג תנאים, שייתנו לפלסטינים תקווה לפתרון מדיני בעתיד. את האמת הפשוטה הזאת מכירים גם ממשיכי דרכו של ברוך גולדשטיין. הטבח שביצע במתפללים במערת המכפלה בתחילת שנת 1994 לא הותיר סיכוי רב לפתרון המדיני. רצח 29 המתפללים שם קץ לוויכוח "ההלכתי" בהנהגת החמאס בסוגיית פיגועי ההתאבדות ושחק את תמיכת הציבור הישראלי בתהליך אוסלו.

איך יתרגמו לערבית את הביטוי המכובס "תג מחיר", כאשר "נערי הגבעות" שלהם יחליטו לנקום ביושבי בתי הקפה בתל אביב על הפגיעה הקשה בנוסעי המונית הפלסטינית ליד בת עין, על הירי על רועי צאן בהר חברון, על סדרת ההתנכלויות לערבים בירושלים, ששיאה היה בלינץ' במרכז העיר, על שריפת מסגדים וכריתת עצי זית בשומרון ועל הריסת בארות ליד ג'נין?

תיקון טעות

בשבוע שעבר החמאתי לאביגדור ליברמן על היותו שר החוץ הראשון שמינה ישראלי דרוזי לשגריר. למרבה הבושה, הסתפקתי בציטוט מאתר של "ישראל ביתנו" על אירוע שהתקיים בכפר מעאר לרגל מינוי של בן המקום, פרופ' נעים עריידי, לשגריר בנורווגיה. נאמר שם, כי עריידי הוא "בן העדה הדרוזית הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שנבחר לתפקיד בכיר זה". ועוד נאמר שם, כי "עריידי הודה לשר באומרו "נדמה לי שבהיסטוריה של עם ישראל לא היה מינוי כזה לעדה הדרוזית, בתפקיד כה בכיר. העדה הדרוזית תדע לגמול לך על זה".

כמה קוראים הפנו את תשומת לבי לכך, שלא פחות משלושה מבני העדה הדרוזית נשאו בתואר שגריר. רדא מנצור מונה כבר ב-2000 לשגריר באקוודור. וליד מנצור שימש לפני יותר מעשור שגריר בפרו. ליברמן עצמו מינה לפני פחות משנה את בהיג' מנצור לשגריר בניגריה. כן ירבו.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות