טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהפכת הכתיבה הצילה את התיכון מסגירה

בתיכון בניו יורק הבינו כי המכשול העיקרי המונע מתלמידים להצטיין הוא קשיי הכתיבה שלהם - וחזרה ללימוד היסודות הפכה את התיכון למופת חינוכי

תגובות

בתיכון ניו דורפ ניסו כמעט הכל כדי להעלות את רמתם של התלמידים. החליפו מורים, עבדו בקבוצות הוראה קטנות, העדיפו חומרים לימוד מסוימים, אך ללא הועיל. ב-2007 ניו דורפ, תיכון ציבורי בסטאטן איילנד בניו יורק ש-40% מתלמידיו ממשפחות עניות, היה מועמד לסגירה. תלמידיו נכשלו בשיעורים גבוהים בבחינות הבגרות, ורק 63% מתוכם סיימו את לימודיהם.

עברו רק חמש שנים, וניו דורפ כיום הוא מופת במערכת החינוך הציבורית בניו יורק ובארצות הברית כולה. ביוני 2009, רק 67% מתלמידי ניו דורפ עברו את בחינת ריג'נטס, הבגרות של מדינת ניו יורק באנגלית ובהיסטוריה. ב-2011 87% צלחו אותה. ב-2006, רק 142 תלמידים למדו בשיעורים ברמת קולג'. ב-2011, עלה מספרם ל-412. שיעור הבוגרים עלה מ-63% ל-80% שצפויים לסיים את שנת הלימודים הנוכחית. הנס בתיכון, שעומד במרכז כתבה באטלנטיק מאת אשת החינוך פג טייר, התחולל בזכות שינוי אחד ויסודי בתוכנית הלימודים: דגש חזק על פיתוח כישורי הכתיבה של התלמידים כמעט בכל המקצועות.

מהפכת הכתיבה בבית הספר החלה ב-2007, כאשר המנהלת דיידרה דאנג'ליס פתחה בחקירה בשיתוף צוות המורים, שמטרתה להבין מדוע אפילו תלמידים שמשקיעים מאמצים לא מצליחים בלימודיהם. הם הגיעו עד מהרה למסקנה שהמאפיין המשותף לרובם הוא שאינם יודעים לכתוב, אינם יכולים "לתרגם מחשבות למשפטים, פסקאות ומאמרים מגובשים ומנוסחים היטב", כפי שכותבת טייר. 

במשך שנה, בהנחייתה של מומחית ההוראה נל שרף, שגויסה למשימה, המורים ניסו לפענח מה מונע מתלמידים לכתוב כראוי, ואילו כישורים חסרים להם לשם כך. הם שללו את האפשרות שקושי בקריאה הוא המכשול: רוב התלמידים הפגין רמה סבירה של הבנת הנקרא. מורה להיסטוריה הצביע על כך שהתלמידים נוטים לשימוש במשפטים קצרים ומפורקים, ורחרוח מעמיק יותר בכיוון הזה העלה ממצאים מפתיעים: התלמידים לא ידעו איך להשתמש במילות קישור פשוטות כמו "לכן", "עם זאת", "אבל", "או" ו"לפיכך". חסרו להם חלקי הדיבר הנחוצים לאחות מילים לכדי משפטים מנוסחים שמביעים רעיון, ולו פשוט.

המצב הזה אינו יוצא דופן בארצות הברית. טייר מצטטת נתונים, שנאספו ב-2007, לפיהם רק אחוז אחד של תלמידי כיתה י"ב ברחבי ארה"ב מסוגל לחבר "מאמר מתוחכם ובנוי היטב". לפי טייר ואנשי חינוך שמצוטטים בכתבה, להידרדרות תרמה הנטייה בשנים האחרונות לטפח במערכת החינוך כתיבה אישית וחווייתית כאמצעי ללימוד הבעה בכתב.

ההוראה הנוקשה של תחביר ודקדוק שלפני 50 שנה שלטה בבתי הספר האמריקאים פינתה את מקומה ב-25 השנים האחרונות לתפישה החינוכית לפיה כתיבה לא לומדים, אלא מבינים מתוך התנסות. "בקווים כלליים, זה אמור היה לעבוד כך: תן לתלמידים תרגילים מעניינים בכתיבה יוצרת; שים את הכתיבה בהקשר כייפי וחברתי שבו ילדים יכולים לחלוק זה עם זה את עבודתם. ילדים, לפי התיאוריה הזו, כבר יבינו מה דרוש כדי לכתוב בהצלחה".

סטיבן גרהאם, פרופ' לחינוך מאוניברסיטת אריזונה סטייט, מסביר שהנפגעים העיקריים מהתיאוריה הזו הם ילדים עניים, שבבואם לבית הספר חסרה להם ההכנה שדרושה, אחרי הכל, בשביל "להבין לבד". 

ב-2009, דאנג'ליס וצוות המורים שלה החליטו ללמד את התלמידים לכתוב היטב בעזרת ג'ודית הוכמן, אשת חינוך בת 75 ששמה יצא בבתי ספר פרטיים בזכות גישתה הפורמלית והמצליחה להוראת הבעה בכתב. לדברי שרף, ההחלטה להתמקד בכתיבה בניו דרופ לא זכתה לפופולריות בקרב המורים, שרובם "נכנסו לתהליך בגישה שלילית מאוד". רובם טענו שהתלמידים בניו דרופ לא חכמים מספיק בשביל לכתוב ברמת תיכון. פראן סימונס, מורה לאנגלית בשכבת כתות י' בבית הספר, אמרה לאטלנטיק שהיא חשבה שהתלמידים עצלנים ופשוט לא מעוניינים להפעיל את המוח שלהם. 

מהפכת הכתיבה הוכיחה שלא כך. כמעט בכל שיעור למדו התיכוניסטים איך פועל משפט, הכירו את חלקי הדיבר ותפקידיהם ביצירת משמעות, ותרגלו את השימוש בהם. "אנחנו מאושרים ממה שקרה בבית הספר", אמר לאטלנטיק הממונה על בתי ספר בניו יורק, דניס וולקוט. "היכולת לחשוב ביקורתית ולבטא את החשיבה הזו, זה הכיוון שאליו אנחנו הולכים". 

בשנת הלימודים הזו, מהפכת כתיבה דומה, אם כי קטנה יותר, תתחולל במערכת החינוך הציבורי ב-46 מדינות בארה"ב. דייוויד קולמן, האחראי על עיצוב תוכנית הליבה, מוביל שינוי במהלכו "לראשונה, תלמידי בית ספר יסודי - שכיום לומדים לכתוב בעיקר באמצעות חיבור סיפורים אישיים, זיכרונות ויצירות ספרות קטנות - יידרשו לכתוב מאמרים אינפורמטיביים ומשכנעים", כותבת טייר.

לדבריה, השינוי צפוי להביא לדיון סוער בארה"ב - בעיקר נוכח העובדה שהשנה, כשמערכת החינוך בפלורידה דרשה לראשונה מתלמידי כיתה י' לחבר מאמרים לפי הדרישות החדשות - רק 38 אחוז עבר את הבחינה לעומת 80 אחוז ב-2011. 
במערכת החינוך הישראלית, רק שתי שעות שבועיות מוקדשות מכיתה ט' והלאה ללימוד הבעה בעברית. הציון בבגרות בעברית תשע"ב - הכוללת פרקים בהבנה והבעה, אוצר מלים ומשמעים ותחביר ומערכת הצורות - ממוצע הציונים עמד על כ-65 מתוך 100.

במכתב עגום ליו"ר המזכירות הפדגוגית פרופ' עפרה מייזליש, מפמ"ר הוראת העברית מזל שיניאק דיווחה ליו"ר על התוצאות וכתבה: "הציונים אינם לשביעות רצוננו": "אין ספק שהמורים עושים כמיטב יכולתם. גם חומרי הלימוד מצויים בשפע. נראה שפשוט חסר זמן לתרגול ולביסוס. כידוע, מכיתות ט' ואילך מוקצות 2 ש"ש בלבד ל'עברית' (פחות מאשר לכל שפה הנלמדת במערכת) ובמסגרת זמן כזו לא ניתן, כנראה, לבסס כשירות לשונית בשפת-אם ברמה המינימלית הנדרשת לצורך תפקוד יעיל בביה"ס ומחוצה לו, כמקובל בעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות