טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשת התעמולה החשאית של המהפכנים הסורים

עיתונים מחתרתיים שמחלקים המורדים בלילות מספקים הדרכות לפינוי פצועים, מידע על מדינות המקלט, ומסר ברור: אל תתייאשו

תגובות

עד לפני חודשים ספורים השתמשו הבלוגרים ובעלי חשבונות הפייסבוק בכפר נאבל שבצפון סוריה בסיסמה “כפר נאבל הכבוש” ככותרת לאתריהם. באחרונה השתנתה הסיסמה ואת מקומה תפסה “כפר נאבל המשוחרר”. הסיסמה התפשטה כאש בשדה קוצים, ובתוך ימים החלו גולשים סורים ברחבי המדינה לתאר את ערי וכפרי מגוריהם לפי אותה חלוקה: “כבושים” או “משוחררים”, בהתאם למעמדם ביחס לכוחות צבא סוריה. 


כשמורדים סורים מדברים עם כלי תקשורת זרים הם מציינים שהם “שולטים” כבר במחצית או יותר משטח סוריה. כאשר הם כותבים את הפוסטים שלהם לתושבי סוריה הם חוזרים לביטוי מעורר ההזדהות “אדמות סוריה המשוחררות”. לאוצר המלים יש משמעות וחשיבות רבה בהבניית המציאות ובעיצוב התודעה, אבל לעומת הבלוגרים כבדי הראש והפוסטים הקודרים שמדווחים על מספר ההרוגים ועל ההרס הרב, החליטו פעילי המרי בכפר נאבל לאמץ ערוץ ביטוי שונה. הם מתמחים בסיסמאות לעגניות, בהומור שחור ובכרזות שבהן מצוירות קריקטורות בצבעים עזים, שמעוטרות בכיתובים ארסיים כנגד אסד ומשטרו. בחשבון הפייסבוק של ציירי הכפר, הנושא את השם “כרזות כפר נאבל הכבוש”, הועלו למעלה מ-320 כרזות מתחילת המרי. באחת מהן, מתחילת השנה, מתואר אסד כשהוא ניצב בין שלוליות דם ולראשו קסקט, ידיו פרושות לצדדים והוא מודיע “המצב רגוע”. 


בכרזה אחרת, מחודש מאי, נכתב “אנו מבקשים לשלוח עוד טנקים לכפר נאבל כדי להקל על חומס ההרוסה”. בכרזה מצוירת מתואר אסד לבוש בגדים מהודרים, פוסע ברחוב ובידו חרב מגאולת בדם ומגן שעליו מצויר סמל חיזבאללה ומגן דוד. נדמה שלא רק אסד צריך להיעלב מהכרזה הזאת. “אנא הטילו עלינו פצצת אטום כדי שכולנו נחוסל והעולם ינוח משמיעת זעקותינו ומצפייה בגופותינו”, מבקשת סיסמה חדשה. אחרי ההתנקשות בחייו של הקולונל ויסאם אל-חסן, ראש מודיעין הפנים הלבנוני, מיהרו האמנים לפרסם כרזה שאומרת “הוי הלבנונים, ברוכים הבאים למולדתכם השנייה, לבנון”. הביטוי “המולדת השנייה” מכוון למי שמבקש מקלט בארץ אחרת, ומכיוון שלבנון חדלה להיות מולדת של ממש מציעים תושבי הכפר הסורים לאזרחי לבנון את מולדתם כמולדת חלופית. 


כ-30 אלף איש מתגוררים בכפר נאבל “המשוחרר”, שנמצא בנפת מעארת נועמאן שבמחוז אידליב. זהו אזור שספג בשבוע שעבר את אחת ההתקפות הקשות ביותר, שבה נהרגו כמה עשרות בני אדם. איש בכפר אינו עוצר את נשימתו לקראת הפסקת האש שאותה שואף להשיג שליח האו”ם אל-אחדר אל-אברהימי. גם על המאמצים הדיפלומטיים של אל-אברהימי יש לציירי הכרזות מה לומר. בכרזה באנגלית, שבה מצוירת ילדה עם צמות שמוציאה את ראשה מבעד להריסות, בידה המונפת אל על, בפוזה של פסל החירות, היא אוחזת בשלט שבו נכתב “לעולם לא נכרע ברך”. 


נערכים לקרב ארוך


הכרזות שיוצאות ממחשבי האמנים של הכפר מתפשטות ברשת ומגיעות לכל חלקי סוריה. לחשבונות יש אלפי צפיות ביום והתגובות נלהבות. אולם במדינה שבה על פי ההערכה יש כ-4.5 מיליון משתמשי אינטרנט קיימות מובלעות גדולות שבהן אין גישה לרשת, וגם אלה שרשומים כמשתמשים מתקשים לגלוש באופן סדיר בימי המלחמה, אם משום שרשתות החשמל והטלפון קורסות או בשל הפלה מכוונת של הרשת על ידי הממשלה. 


כדי להתגבר על פער הנגישות הטכנולוגית וליידע את הציבור באירועים החשובים יזמו כמה מפעילי המרי הוצאה של עיתונים ומגזינים מודפסים שממומנים על ידי אנשי עסקים סורים או באמצעות תרומות של אזרחים פרטיים. עיתונים אלה נערכים ומודפסים בסתר ומחולקים לבתים, בעיקר בדמשק, באישון לילה. לחלקם, כמו לעיתון “חוריאת” (חירויות) או “ענבי ארצי” יש גם אתרים מקבילים באינטרנט שמהם אפשר ללמוד על אירועים מקומיים, מסוקרים ודרמטיים פחות, ולמצוא הדרכה לאזרחים כיצד לנהוג בעת הפצצה או ירי של הצבא הסורי. כך בגיליון האחרון של “ענבי ארצי” מתפרסמת כתבה מאוירת, שמסבירה כיצד לטפל בפצוע ואיך להעבירו ממקום למקום באמצעים מאולתרים. האיורים הפשוטים אך המפורטים מתארים כיצד יש להרים את הפצוע בצורה נכונה, איך לשאת אותו על ידי שני אנשים וכיצד להתקין אלונקה מאולתרת משמיכה ושני מוטות. הבעיה החמורה היא שאין למעשה לאן להוביל את הפצוע, בשל מחסור במרפאות ובתרופות.


העיתון מספר גם על חיי הפליטים שנמלטו למדינות שכנות ומפרט את סוגי ההטבות והיוזמות שכל מדינה מעניקה לפליטים שבאים אליה. כך למדו האזרחים בסוריה שסעודיה הורתה לבתי הספר בממלכה לקלוט את התלמידים הסורים, על הזדמנויות עבודה בירדן ועל הפגנות תמיכה שמתקיימות במדינות המערב. מתוך העיתונים הללו עולה התחושה שעל אזרחי סוריה להתכונן למערכה ארוכת שנים, להתארגן לחיים “זמניים” לאורך זמן, ולקיים אורח חיים סביר וחלופי, שיאפשר להם לעמוד במערכה שאת סופה קשה לצפות. 


טורקיה משנה כיוון 


גם הצבא הסורי החופשי החל להראות סימנים של צבא סדיר שאנשיו צריכים להתחיל להתפרנס משירותם הצבאי ולא להמתין לשינוי מהיר שייתר את שירותם. מפקדת הצבא החופשי, שקיבלה לאחרונה תרומות נדיבות מקטאר ומסעודיה, וכנראה גם ממדינות המערב, החלה לראשונה לשלם משכורות לחיילים: כ-75 דולרים לחודש לבעלי משפחה וכ-50 דולרים לחיילים רווקים. בקטעי וידיאו שהועלו ביוטיוב נראים קצינים מחתימים חיילים על קבלת המשכורת, ואלה מבהירים כי “עכשיו יהיה כבר ממה לחיות”. כששירות בצבא החופשי הופך למקור פרנסה וכשהמאמצים הדיפלומטיים מסתכמים בשאיפה להשיג הפסקת אש שלא נראית ריאלית, עלולה המלחמה בסוריה להפוך למצב של קבע. גם המאמץ לאחד את המיליציות השונות, שחלקן מייצגות ארגונים דתיים רדיקליים, תחת מסגרת אחת של “צבא סורי לאומי”, לא צלח. בחודש ספטמבר ביקר בטורקיה ראש הסי-איי-אי, דייוויד פטראוס, שנפגש עם מפקדים בצבא הסורי החופשי אשר הביעו נכונות להתאחד. אולם בתוך ימים התברר כי לנכונות הזאת אין כיסוי, עד למצב שאפילו טורקיה, שקיוותה שבזכות תמיכתה המסיבית בצבא החופשי ובאופוזיציה הפוליטית האזרחית תחולל את התפנית הדרושה ותהפוך אותה ל”בעלת הבית” בסוריה החדשה, התחילה לשנות כיוון. טורקיה, שמכירה כבר בכך שהתערבות צבאית-מערבית איננה על הפרק, מוכנה עכשיו לכל פתרון של פשרה שירגיע לפחות את הגבול בינה לבין סוריה, יאפשר לה להיפטר מכמאה אלף הפליטים ששוהים על אדמתה ובעיקר יבלום את סכנת הטרור הכורדי שמגיע מכיוון סוריה. “מלחמת האזרחים בלבנון נמשכה כ-15 שנה לפני שנמצא לה פתרון”, הזכיר איש אופוזיציה סורי, “נראה שגם עלינו נגזר להילחם פרק זמן כזה לפני שסוריה תנוח”. למוזות של כפר נאבל צפויה עוד תקופה ארוכה של יצירה ופריחה.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות