13:47
ראשי המוזיאונים החשובים בעולם מאשימים את טורקיה בתוקפנות ובניסיון סחיטה, זאת לאחר שבאחרונה פנתה אנקרה לכמה מהמוזיאונים בברלין, פאריס וניו יורק, ודרשה מהם שיחזירו לה אלפי אוצרות ארכיאולוגיים.
הם טוענים שטורקיה איימה עליהם שלא תחדש רישיונות חפירה של ארכיאולוגים זרים, אם ממשלות גרמניה, צרפת וארה"ב יסרבו להחזיר לרשותה פריטים, שלטענת הטורקים הוצאו משטחה שלא כחוק. בנוסף, איימה אנקרה שלא תשאיל עוד מאוצרותיה למוזיאונים ברחבי העולם.
לאור התעצמותה הכלכלית והמדינית של טורקיה בשנים האחרונות, הודיעה הממשלה באנקרה כי בכוונתה לנהל "מלחמת תרבות" עד אשר יושבו יצירות האמנות לידיה. עם זאת, הממשלה מכחישה שהיא מאיימת בהטלת הגבלות על הענקת רישיונות חפירה, כאמצעי לחץ שנועד לשכנע את המדינות להחזיר לה את הפריטים.
ואולם, ראשי המכון הארכיאולוגי הגרמני, שנוסד בשנת 1829 ואחראי על כמה מאתרי החפירות החשובים בטורקיה, טוענים כי הזעם הטורקי כבר הורגש לאחר שהרשויות במדינה איימו כי לא יעניקו רישיונות חפירה אם לא יוחזר לרשותן ספינקס חתי עצום ממדים, שגילו 3,300 שנים. הספינקס הוחזר בסופו של דבר לידי הטורקים בשנה שעברה. לאחר החזרתו, העניקה טורקיה רישיונות לביצוע עבודות רסטורציה ושימור, אולם לא הנפיקה רישיונות לביצוע חפירות.
הרמן פרצינגר, נשיא הקרן למורשת והתרבות הפרוסית הממוקמת בברלין ומפקחת על אוספי אמנות רבים ועל מוזיאון פרגמון בעיר, טוען כי טורקיה "משחקת משחק פוליטי מלוכלך" ופוגעת קשות במחקר המדעי. "ההתנהלות הטורקית היא תוקפנית מאוד", הוא אומר, "הם מנסים לסחוט אותנו, מאיימים בהרחקת הארכיאולוגים הזרים ומאשימים שאנחנו לא משקיעים מספיק בעבודת החפירות".
לדברי פרצינגר, גרמניה החזירה את הספינקס כמחווה של רצון טוב, ולא מפני שהיתה חייבת לעשות זאת. ואולם, מאז שהפסל הושב לאדמת טורקיה, דרשה אנקרה ממוזיאון פרגמון עוד שלושה פריטים נוספים: פסל של דיג זקן בן 2000 שנה, שנמצא במרחצאות אדריאנוס באפרודיסיאס; מצבה מימי הביניים, וחלקים מתוך מחראב (גומחה בקיר מסגד) מהמאה ה-13, שמקורה בעיר קוניה. "כל הפריטים נרכשו באופן חוקי לפני יותר ממאה שנים, ולכן אנחנו לא חייבים להחזיר אותם", אומר פרצינגר.
טורקיה גם דרשה ממוזיאון הלובר בפאריס למסור לה כמה יצירות אמנות. המוזיאון סירב להיענות לדרישה, ובתגובה אסרה אנקרה על ארכיאולוגים צרפתים לערוך חפירות בשטחה. טורקיה מסוכסכת גם עם מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, ודורשת ממנו להשיב לה 18 פריטים שמקורם, לטענתה, בחפירות לא חוקיות, וכן עם המוזיאון הבריטי בלונדון, שממנו היא דורשת להחזיר פסל מהמאה הראשונה לפנה"ס.
טורקיה טוענת שהפריטים הללו שייכים לה ועתה היא מבקשת אותם חזרה. לדברי שר התרבות והתיירות ארטואול גונאי, בשנים 2002-2012 הושבו לידי הטורקים 4,067 פריטים. "היצע הפריטים במוזיאונים בטורקיה אינו נופל מכל מוזיאון אחר באירופה", אמר השר באחרונה, "הפריטים שהחזרנו לרשותנו הם רק חלק קטן ממה שעוד יוחזר לנו בעתיד". הוא הוסיף כי בחמש השנים האחרונות, טורקיה "השקיעה בהיסטוריה שלה סכומים גדולים יותר מכל מדינה אחרת באירופה".
בתחילת שנת 2023, שבה תציין טורקיה מאה שנים להקמת הרפובליקה הטורקית, ייפתח באנקרה "מוזיאון התרבויות", שישתרע על פני 25 אלף מ"ר, ויוצגו בו אוצרות התרבות והפריטים הארכיאולוגיים החשובים במדינה. ואולם, ארכיאולוגים רבים מצביעים על הסתירה בין מאמציה הבלתי נלאים של המדינה להחזיר לרשותה פריטים היסטוריים וארכיאולוגיים לבין חוסר השקעתה באתרי חפירות החשובים שבשטחה. כך למשל אתר מרחצאות רומי חשוב שבמערב המדינה והיישוב הקדום זאוגמה שבמזרח הוצפו לאחר הקמת סכרים בסמוך להם. אתר קבורה בן 5,000 שנה בעיר קוניה כוסה באחרונה בבטון, לצורך הקמת כפר נופש.
"הממשלה מעדיפה רווחים כספיים על פני שימור אתרים היסטוריים", אומר אהמט יאראס, ארכיאולוג באוניברסיטת תראקיה. בקשותיו של יאראס, שהוביל את הפעילות להצלת האתרים הארכיאולוגיים, לקבלת רישיון לביצוע חפירות, נתקלות בסירוב זה שלוש שנים. "לדעתי, ממשלת טורקיה מענישה אותי על כך שניסיתי להציל את האתרים ההיסטוריים", הוא אומר.
ארכיאולוג טורקי שהעדיף להישאר בעילום שם אמר שלבו נשבר נוכח מדיניות ממשלתו, שהורסת אתרים היסטוריים במקביל למאבק להחזרת פריטים ארכיאולוגיים. "אני לא מבין את הממשלה", הוא אומר, "זו סתירה שלא ניתן ליישב". לדבריו, "מובן שזכותה של ממשלת טורקיה לדרוש החזרת פריטים, אבל אסור שהיא תאיים לפגוע בחפירות של ארכיאולוגים זרים במדינה. אין שום קשר בין הדברים".
פרצינגר מוסיף כי לטורקיה גם אין זכות מוסרית לטעון להשבת הפריטים. "בעבר היה צורך להעביר את הפריטים לגרמניה כדי להגן עליהם", הוא אומר. הוא משתמש בדוגמא של מזבח פרגמון, אחד מאתרי התיירות הפופולריים בברלין, שהוקם במאה השנייה לפנה"ס בעיר הקדומה פרגמון שבאנטוליה. הוא ניצל מהרס בסוף המאה ה-19 בידי המהנדס, האדריכל והארכיאולוג קארל הומאן והועבר כמעט בשלמותו לברלין. לדברי פרצינגר, "רבים סבורים שמזבח פרגמון ניצב לבטח באנטוליה עד שהגרמנים גררו אותו משם, אבל האמת היא שהומאן צפה בחלחלה כיצד הושלכו תבליטים לתנורים. הוא הציל את המזבח אחרי שהצליח כחוק להעבירו לברלין". לדבריו, טורקיה שוקלת לדרוש מהגרמנים שיחזירו את מזבח פרגמון, אולם ברלין טרם קיבלה בקשה רשמית.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
