רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גברתי המחוקקת

מעמד האשה בפרלמנט הולך ומתחזק בכל העולם

27 הנשים שהושבעו אתמול כח"כיות וקבעו נתון שיא בישראל, הצטרפו למגמה גלובלית: בעזרת רפורמות, שכללו בעיקר שריונים, גדל מאז שנות ה-90 בעקביות אחוז חברות הפרלמנט בעולם

אוולינה אלה-קוליו היתה אשתו של איכר בדרום-מערב פינלנד בתחילת המאה ה-20. היא למדה בבית ספר יסודי, ואז הוכשרה כמורה. היא עבדה כמורה נודדת, וגם החלה לעסוק בפוליטיקה. את מקומה בדפי ההיסטוריה קנתה אלה-קוליו בכך שהיתה אחת מבין 19 הנשים שנבחרו לפרלמנט של פינלנד ב-1907 – הנשים הראשונות שנכנסו לבית מחוקקים כלשהו בעולם.

בתחילת החודש הודיע עבדאללה מלך סעודיה כי 30 מקומות במועצת השורה, המייעצת למלך, יישמרו לנשים. בכך ייכנסו הנשים לראשונה לגוף הפוליטי הבכיר בממלכה, ואף ימנו 20% מחבריו. למרות ששיעור זה קרוב מאוד לממוצע הכלל-עולמי של שיעור הנשים בפרלמנטים בסוף 2012 (20.7%), קשה לדבר על שוויון זכויות לנשים בסעודיה. למעשה, הפוליטיקאיות הטריות יידרשו להיכנס לבניין המועצה דרך כניסה נפרדת, ואולם המועצה יופרד במסך שימנע קשר עין בין הנשים לגברים. מערכת תקשורת מיוחדת תותקן באולם, כך שחברות וחברי המועצה יוכלו לדבר זו עם זה.

גם בישראל חוגגים הישג למעמד האשה בפרלמנט – שיא של 27 נשים הושבעו אתמול לכנסת ה-19. לכנסת הקודמת נבחרו 21 נשים, ולאחר פרישות של ח"כים מכהנים, היו בסופו של דבר 24 ח"כיות במקביל. קפיצה זו במספר חברות הכנסת העלתה את ישראל מהמקום ה-70 בעולם למקום ה-57, אחרי בולגריה, ובצמוד לפקיסטאן ובריטניה עם 22.5%.

בחינת המגמות הכלל-עולמיות מראה שהעלייה בשיעור הנשים בכנסת היא חלק מתופעה המשותפת למערכת הפוליטית בעולם כולו ב-20 השנה האחרונות. שיעור הנשים בפרלמנט באזורים השונים בעולם מטפס בהתמדה מאז אמצע שנות ה-90, אחרי עשור של ירידה מסוימת בשיעור העולמי, בעיקר בגלל התפרקות הגוש הסובייטי. ג'ולי בלינגטון, היועצת המיוחדת של ארגון האו"ם לנשים בנושא השתתפות נשים בפרלמנט, מסבירה כי העלייה באה בעקבות הוועידה העולמית לזכויות נשים בבייג'ינג ב-1995, שהסתיימה בניסוח מצע לפעולה שתרם מאוד לחיזוק מעמדן של נשים בפוליטיקה. בעקבות הוועידה אומצו במדינות שונות ברחבי העולם רפורמות שאפשרו לנשים למלא תפקיד חשוב יותר בפרלמנט. הקהילה הבינלאומית וארגוני נשים התגייסו גם הם לחיזוק הייצוג הנשי בפוליטיקה.

אולם, שיעור הנשים בפרלמנט מספק מידע מועט בלבד על היחס לנשים במדינות שונות. כך בשעה שפקיסטאן וישראל צמודות ברשימה, בפקיסטאן נוהגים קיצונים מוסלמים לשפוך חומצה על פניהן של ילדות שחטאן היחיד היה שהן רוצות ללמוד בבית ספר. בארגונים הבינלאומיים מודים שמספר חברות הפרלמנט לא מעיד רבות על מצב הנשים באותה מדינה. אולם לדברי ג'מיני פנדאיה, דוברת האיחוד הבין-פרלמנטרי (הארגון הבינלאומי של הפרלמנטים בעולם), צריך להפוך משפט זה על ראשו: שיעור הנשים בפרלמנט הוא אחד העקרונות הבסיסיים של האופן שבו הדמוקרטיה באה לידי ביטוי במדינה – ייצוג שווה של נשים וגברים. "אין קשר ישיר בין דמוקרטיזציה למספר הנשים בפרלמנט", מוסיפה בלינגטון. "אולם לא ניתן להשלים את תהליך הדמוקרטיזציה בלי שיהיה ייצוג שווה של נשים בפוליטיקה".

לדברי בלינגטון, מילוי תפקידים בפוליטיקה על ידי נשים, וקבלת החלטות לגבי גורלן זו לא פחות מסוגיה של זכויות אדם. אין זה משנה אם יש להן או אין להן השפעה - יש להן זכות להיות שם. אולם הארגונים הבינלאומיים פועלים לא רק להעלות את מספר חברות הפרלמנט, "אלא גם לחזק את השפעתן בפרלמנט, ליצור פרלמנטים שבהם נשים רוצות ויכולות לעבוד", אומרת פנדאיה. לדבריה, המחקרים מראים כי מינימום של 30% נשים בפרלמנט יוצר שינוי מהותי באופן התנהלותו ובמקום שניתן בו לנשים ולשיח הנשי.

"נשים יכולות לשנות את סדרי העדיפויות בקבלת ההחלטות במדינה: להוביל מאבק באלימות בנשים ולחוקק חוקים נגד אפלייתן", מסבירה בלינגטון . "נשים נוטות לשים דגש גדול יותר על חינוך ובריאות, הקשורים לחייהן". לדברים אלו מצטרפת גם קארין ג'ברה, מנהלת התוכנית לשיתוף פעולה מגדרי באיחוד הבין-פרלמנטרי שאומרת כי "הנשים מביאות את המציאות שלהן והעדיפויות שלהן לפרלמנט. הן מבטיחות שהפרלמנט יגן על זכויותיהן". באיחוד הבין-פרלמנטרי אף מצטטים מחקר שבחן את השפעת שריון המקומות לנשים בבחירות מקומיות בהודו על תפישות הציבור. המחקר גילה כי גברים שלא היו מוכנים לשקול לתמוך במועמדת אשה, שינו את דעתם לחלוטין לאחר שנחשפו לפועלן של פוליטיקאיות.

"כדי ליצור שינוי משמעותי בייצוג הנשי, יותר מאשר עלייה של חצי אחוז בשנה, אין ברירה אלא לקבוע שריון לנשים", קובעת פנדאיה. ואכן, הגורם המשמעותי ביותר שהשפיע על העלייה בשיעור הנשים בפרלמנטים בעולם היה אימוץ שיטות שונות של שריון מקומות בבחירות, בעיקר במדינות אמריקה הלטינית ואפריקה. "העולם הפוליטי הוא מאוד אגרסיבי וגברי והדבר מרתיע נשים רבות", היא מוסיפה. "כאשר ישנה שיטה של שריון, המדינה והציבור מתרגלים לנשים בתפקידים ציבוריים, ונשים רוכשות את הניסיון הנדרש כדי למלא תפקידים ציבוריים, וכאשר השיטה מיושמת לאורך זמן, היא נהיית פחות ופחות הכרחית. מדינות שונות, בסקנדינביה למשל, ויתרו על שיטת השריון ושיעור הנשים בפרלמנט נשאר גבוה".

רואנדה היא הדוגמה המפורסמת ביותר להצלחת השריון לנשים, וכיום היא המדינה היחידה שבה יותר נשים מגברים בפרלמנט (56.3% נשים), כאשר מתוך 90 מושבי הפרלמנט, 24 שמורים לנשים. שאר המושבים נבחרים בבחירות יחסיות בין מפלגות שגם בשורותיהן יש שיעור גבוה יחסית של נשים. "פוליטיקה מגדרית היא חלק מרכזי מהאג'נדה הפוליטית במדינה", אומרת ג'ברה. "בזמן טבח העם ברואנדה, נשים נדרשו למלא תפקידים חדשים בגלל הלחימה. הן שמרו על המקום המרכזי בתקופת השיקום שאחרי המלחמה".

השיטות של שריון מקומות לנשים בפרלמנט, הזוכות לתמיכת הארגונים הבינלאומיים המרכזיים, סופגות גם ביקורת. בעקבות המהפכה במצרים בוטל השריון בבחירות, ושיעור הנשים בפרלמנט בקהיר קרס ביותר מ-10% - לשני אחוזים בלבד. ואולם יש מבין חברות הפרלמנט לשעבר גם כאלה המברכות על ביטול השיטה. לדבריהן, השריון ערער את עצם הלגיטימיות שלהן כנבחרות. נשים אומרות שהן יכולות להגיע לשם לבד, עונה בלינגטון לביקורת. "אם זה היה נכון, היו יותר נשים בפרלמנט. נשים מתמודדות, אבל לא נבחרות. מטרת השריון היא להשוות את תנאי המשחק. להבטיח שנשים יהיו בשלטון".

הפרופ' נעמי חזן, חברת כנסת לשעבר ממפלגת מרצ, מסכימה חלקית עם הביקורת. לדבריה, שמירת מקומות בפרלמנט לנשים - שהיתה נהוגה במצרים, וקיימת כיום בירדן ובמקומות אחרים בעולם הערבי ובאפריקה - אכן יוצרת גטואיזציה מסוימת. הפרופ' חזן מציעה לאמץ שיטות אחרות של שריון, בהן המפלגות מבטיחות מקומות לנשים ברשימותיהן, אם זה באופן וולונטרי או קבוע בחוק: "בלי הבטחות ייצוג, ישראל לא תוכל לעשות את קפיצת המדרגה שעשו מדינות אחרות מבחינת ייצוג לנשים".
ישראל הצטרפה למגמה העלייה בייצוג הנשי באיחור קל, כאשר העלייה החלה רק בבחירות לכנסת ה-15, במאי 1999, שבהן נבחרו 14 ח"כיות. מאז המספר המשיך לטפס, עד לשיא של היום. הפרופ' חזן תולה את השינוי בישראל בכמה גורמים.

לדבריה, פעילותם של ארגוני הנשים החלה לשאת פרי בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בתוך המפלגות. במפלגות שונות, הנושא המגדרי אפילו הפך לקלף אלקטורלי. בשלב מאוחר יותר, בעיקר מ-2009, החלו לשים לב בישראל גם לפער בדפוסי ההצבעה בין נשים לגברים. בבחירות לכנסת הקודמת היה פער של 7% בהצבעת נשים בין קדימה לליכוד.

אולם הפרופ' חזן מסרבת להתרגש מהשיא הישראלי, שכן "ישראל נמצאת בתחתית הרשימה בהשוואה למדינות מערביות בהן נהוגות שיטות בחירות יחסיות". בקווים כלליים, בחירות בעולם נערכות לפי שתי שיטות עיקריות, רובית ויחסית. בשיטה היחסית, הנהוגה בישראל, כל מצביע בוחר מפלגה, והמושבים בבית הנבחרים מתחלקים באופן יחסי בין המפלגות השונות. בשיטה הרובית, לפרלמנט נבחרים נציגים שקיבלו את מרבית הקולות באזור הבחירה שלהם. בשיטה זו נשים צריכות להתמודד לבדן, ולפי בלינגטון, זוהי השיטה שבה הכי קשה לנשים כיום לנצח. למעשה, השיטה הרובית נהוגה ברוב המכריע של המדינות שבשליש התחתון של הדירוג העולמי (בהן יש פחות מ-10% נשים בפרלמנט).

אולם בלינגטון אומרת כי היעד של ממוצע של 30% נשים בפרלמנטים ברחבי העולם לא יושג לפני 2025. ומה עם ייצוג שוויוני באמת, של 50%? "ככל הנראה לא בימי חיינו", מסכמת היועצת המיוחדת של האו"ם בצער. חזן אופטימית בהרבה: "אני מאמינה שבקונסטלציה אחרת, היינו יכולים להגיע ל-30% נשים בכנסת כבר בבחירות האחרונות. זהו יעד סביר, אך לא מספיק. אפילו יעד של 50% הוא אפשרי בעתיד הנראה לעין".
 

מכל קצוות הקשת הפוליטית. לבני, יחימוביץ', גלאון ולבנת בכנס נגד הדרת נשים בסינימטק ת"אמוטי מילרוד


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות