טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שם קוד: טמפורה

המודיעין הבריטי מצותת בחשאי לתעבורת האינטרנט והטלפון העולמית

עוד חשיפה בשרשרת: לסוכנות ה-GCHQ יש גישה לרשת סיבים אופטיים, מהם היא אוספת כמויות מידע עצומות וחולקת אותן עם ה-NSA

תגובות

סוכנות המודיעין הבריטית GCHQ הצליחה לקבל גישה לרשת כבלים הנושאת את תעבורת הטלפונים והאינטרנט העולמית, והחלה לעבד כמויות נרחבות של מידע אישי, שאותו היא חולקת עם עמיתתה האמריקאית, הסוכנות לביטחון לאומי (NSA). השאיפות הגבוהות של הסוכנות מתבטאות בהצהרתה על כך שברצונה לשלוט באינטרנט ובטלקום כדי לאסוף כמה שיותר נתונים, וכל זאת מבלי להודות בכך בפומבי ומבלי שיתנהל כל דיון ציבורי בעניין.

פיתוח עיקרי של ה-GCHQ, הוא יכולת לקבל גישה ולאחסן נפחי מידע עצומים שנאספים מסיבים אופטיים. המידע נשמר לעד 30 יום, מה שמאפשר לסננו ולנתחו. המבצע, שזכה לשם הקוד "טמפורה" ׁ(TEMPORA), נמשך זה כשנה וחצי. הן הסוכנות הבריטית והן עמיתתה מעבר לים יכולות במסגרת המבצע לקבל גישה ולעבד נתונים של אנשים, בין שהם חפים מפשע לחלוטין, ובין שהם חשודים בעיניהן. עם זאת, מקור בעל ידע בתחום המודיעין טוען שהמידע נאסף באופן חוקי והוביל לפריצות דרך משמעותיות במניעת פשיעה חמורה.

בכך נכללות הקלטות של שיחות טלפון, הודעות מייל, פייסבוק והיסטוריה של גלישה באינטרנט. כל זה נחשב לחוקי, אף שהמערכת היתה אמורה להיות מוגבלת לטווח מסויים של מטרות. קיומה של התוכנית עולה מתוך מסמכים שהציג ל"גרדיאן" המדליף אדוארד סנודן, שביקש לחשוף את מה שהוא כינה "תוכנית המעקב אחר לא-חשודים הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית". "זו אינה רק בעיה אמריקאית. לבריטניה יש מעורבות רצינית בעניין הזה. הם (GCHQ) גרועים מהאמריקאים", אמר סנודן בראיון שבו נחשף.

יכולתה הטכנית של בריטניה לצותת לכבלים שנושאים את התקשורת העולמית הפכה אותה לגורם מודיעין מרכזי בעל כוח רב. ב-2010, שנתיים לאחר הניסוי הראשון בפרויקט, כבר יכל ה-GCHQ להתרברב שיש לו את "הגישה הנרחבת ביותר לאינרטנט" מבין חמשת המדינות החברות בברית הציתות - ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד (Five Eyes electronic eavesdropping alliance). גורמים בריטיים רשמיים מסרו כי GCHQ מייצרת יותר מטה-דאטה ממקבילתה האמריקאית. מטה-דאטה, כלומר מידע בסיסי על מי היה בקשר עם מי, מבלי לפרט את התוכן.

נכון למאי 2012 העסיק GCHQ כ-300 מפענחי מידע במקביל ל-250 מפענחים שמפעילה ה-NSA. אלא שלדברי הגרדיאן כ-850,000 עובדי הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי והחברות הפרטיות שעובדות בסמוך לה נהנים מסיווג "סודי ביותר" המעניק להם גישה גם למאגרי המידע של GCGQ. מהמסמכים שהדליף סנודן עולה כי אשתקד טיפלה ה-GCHQ ב-600 מיליון "מקרי טלפון" ביום, עקבה אחרי יותר מ-200 סיבים אופטיים המשתמשים את תעבורת האינטרנט והצליחה להפיק מידע מלפחות 46 מהם. כל אחד מהכבלים נושא מידע בהיקף של 10 ג'יגהבייט בשנייה, כך שבתיאוריה סוכנויות המודיעין יכלו להניח את ידן על יותר מ-21 פטבייט ביום. לשם השוואה, מדובר בכמות מידע המשתווה לזו של כל הספרים בספרייה הבריטית כפול 192 מדי 24 שעות.

תוכנית TEMPORA הבריטית התנהלה במקביל לתוכנית PRISM האמריקאית, שבו הושג המידע על תעבורת הרשת ממעקבים אחר שרתים של ענקיות האינטרנט. תוכנית המעקב הבריטית נבנתה על פני תקופה של חמש שנים ובמסגרתה הוצמדו אמצעי מעקב אל כבל האינטרנט התת ימי שלחופי בריטניה, המוביל שיחות טלפון ותעבורת רשת למערב אירופה מצפון אמריקה. הדבר נעשה בהתבסס על "הסכמים סודיים עם חברות מסחריות" המתוארים באחד המסמכים שהדליף סנודן "שותפות יירוט".

ריגול

מהמסמכים המודלפים עולה כי חלק מהחברות הפרטיות הללו קיבלו תשלום על שיתוף הפעולה עם סוכנויות המודיעין וכי GCHQ פעלה רבות כדי לשמור על סודיות הקשר בין הצדדים. גורם המעורה בפרטים סיפר כי אותן חברות חויבו לשתף פעולה באמצעות צווים וכי נאסר עליהן לחשוף זאת. אותו גורם הוסיף כי נכון ש-GCHQ אוספת באיסוף וניטור כמויות אדירות של מידע, אך בפועל היא עוסקת בברירת חומרים רלוונטים - אותו הוא מכנה "מחטים". "הקריטריון הוא חיפוש אחר מחטים הקשורים לביטחון, טרור, פשע מאורגן ויציבות הכלכלה", אמר הגורם.

ביום שלישי האחרון טען ראש ה-NSA, גנרל קית' אלכסנדר, כי תוכנית PRISM מנעה עד כה כ-50 פיגועי טרור ברחבי העולם. עדותו של אלכסנדר בדיון בפני ועדת המודיעין של הקונגרס נתמכה על ידי ראשי ועדת המודיעין של בית הנבחרים, ובדיון נחשף גם היעד של אחד מאותם פיגועים שסוכלו: הבורסה בוול סטריט, ניו-יורק.  

אלכסנדר טען כי שתי התוכניות שנחשפו באחרונה – האחת לאיסוף מידע על שיחות טלפון בארה"ב והשניה לפיקוח על זרים המשתמשים בשרתי אינטרנט אמריקאים והחשודים בקיום קשרים עם גורמי טרור – חיוניות במלחמה בטרור. "הן מסייעות לקהילת המודיעין לחבר את הנקודות", אמר. באמצעות התוכניות השיג הממשל האמריקאי גישה ישירה למערכות של גוגל, פייסבוק, אפל וחברות אינטרנט אחרות. הן נחשפו בעקבות הדלפה של סנודן, עובד ה-NSA לשעבר, שחשף את המידע ל"וושינגטון פוסט" ול"גרדיאן".

ובתוך כך הגיש הלילה משרד המשפטים האמריקאי כתב אישום נגד סנודן השוהה בהונג קונג. סנודן מואשם בין היתר בריגול ובגניבת רכוש ממשלתי. עוד הודיע הממשל כי בכוונתו להגיש בקרוב בקשה להסגרת סנודן בן ה-29, שעזב את ה-NSA. כל אחת מהעבירות שבהן הואשם סנודן נושאת עונש מקסימלי של 10 שנות מאסר. גורמים משפטיים אמרו כי על אף שארה"ב והונג קונג משתפות פעולה בנושאי אכיפת חוק, עתירתו של סנודן לשמירה על זכויותיו עשויה לעכב את הליך ההסגרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות