צרפת של הולנד: המאיון העליון ישלם

אחרי הניצחון המשכנע של מועמד השמאל צרפת תעבור שינוי משמעותי לא רק בסגנון הנשיאותי, אלא גם בשאלות מהותיות הנוגעות לכלכלה ומדיניות חוץ

חילופי השלטון בדמוקרטיות הן תמיד רגע משובב נפש. האכזריות והמיידיות של פסק דינו של הבוחר הן משום תזכורת כי למרות כל החוליים, השחיתויות והסיאוב השלטוני כאשר הדמוקרטיה מתפקדת היא מנגנון יוצא מגדר הרגיל כדי למנוע מבודדים לאחוז במשאבים השייכים לרבים. בצרפת, שבה עדיין יש בפונקציה הנשיאותית יותר מקמצוץ של מלוכה, הסילוק מהשלטון הוא אכזרי ומרשים אף יותר. עד לפני רגע היה ניקולא סרקוזי כל יכול ובאבחת פסק דינם של עשרות מיליוני בוחרים הוא אורז את החליפות ומפנה את הארמון. ניצחונו המרשים של פרנסואה הולנד אמש יביא שינוי לא מבוטל בשורה של תחומים. בשבועות ובחודשים הראשונים יהיה כדאי למקד את המבט בשלושה מהם.

הכלכלה. המומחים תמימי דעים כי סרקוזי הפסיד את הבחירות יותר מאשר הולנד, האיש שהיה שם, ניצח אותן. אבל בה בעת היתה הצעה אחת שבמובנים רבים הביאה להולנד את הנשיאות: מס 75%. המועמד הסוציאליסטי כבר אמר בראשית הקמפיין כי הוא "אינו אוהב" את העשירים. ואולם, חודשיים לפני ההצבעה הוא הגדיל לעשות והעלה הצעה קונקרטית: מס של 75% על מי שמשתכרים מעל מיליון אירו בשנה. ההצעה הזו עוררה עליו את חמת זעמם של אנשי הימין אבל הוא לא נסוג בו. אל מול סרקוזי, שאחד מהצעדים הראשונים שנקט כנשיא היה לחוקק את חוק "המגן הפיסקלי" שמנע מהעשירים לשלם יותר מ-50% מס, זהו שינוי מהותי, בתוכן ולא רק בסגנון. נותר לראות כיצד יישם הולנד את ההצעה שתרמה לנצחונו. המחנה שבחר בו כולל רבים מהשמאל הקיצוני שממתינים לכך בקוצר רוח.

הסגנון. המהות אמנם חשובה ובמדיניות הכלכלית צפויים שינויים של ממש, אבל אסור לשכוח כי הולנד נבחר וסרקוזי הפסיד גם בשל הסגנון. הנשיא המוחצן, חברם של העשירים שאינו מתבייש בכך, נשיא ה"בלינג-בלינג" סרקוזי נבעט מהאליזה כי התנהג באופן לא נשיאותי בעליל. הצרפתים מוכנים להרשות לנשיאים שלהם הרבה, אבל רוצים איזושהי מכובדות ומורמות מעם שסרקוזי לא השכיל לתת להם.

אין משמעות הדבר שהצערת הפונקציה הנשיאותית לה אחראי סרקוזי לא תשרוד כעת. הולנד נכנס לאליזה אחר מאשר זה שמצא סרקוזי. אם ינהג בתבונה יוכל לשמור על נגישות גדולה יותר לציבור ועדיין להיות נשיא מרוחק משהו, בדיוק כפי שהצרפתים אוהבים. למרות החזות האפרורית שלו, אסור לשכוח שהולנד מביא איתו לאליזה חיים אישים סבוכים לא פחות מאשר סרקוזי. אם ארבעת ילדיו ממנה נפרד רשמית אחרי מסע הבחירות הכושל שלה לאליזה לפני חמש שנים היא הרי סגולן רויאל. המועמדת הכושלת של 2007 עדיין נחשבת לאחת ממנהיגות המפלגה הסוציאליסטית ומוזכרת כמועמדת מובילה לנשיאות האסיפה הלאומית אם השמאל ינצח בבחירות הקרובות לפרלמנט בחודש הבא. אמש רויאל ישבה באולפני הטלוויזיה, זוהרת כתמיד, והביטה בעיניים מזוגגות בבנם המשותף שניהל את מטה הבחירות של האבא. אותו בן בכור, תומא הולנד, מצטייר כבר כעת כדמות מרכזית בגלקסיה המקיפה את האבא ועשוי לזכות בתפקיד רשמי באליזה, דבר מקובל בצרפת. את תפקיד הגברת הראשונה תתפוס ואלרי טריירויילר, העיתונאית הפוליטית לשעבר שהפכה בשנים האחרונות לזוגתו של הולנד. גם בלי קרלה ברוני משעמם לא יהיה באליזה.

מדיניות החוץ. כבר בנאום הראשון שנשא הולנד, בכיכר הקתדרלה של טול, הוא נקב רק בשמה של מדינה אחת, גרמניה. הביקור הראשון שלו כנשיא מחוץ לצרפת יהיה בגרמניה וזאת למרות העובדה שהקנצלרית מרקל תמכה באופן מופגן ביריבו סרקוזי. אבל כדי להציל את האיחוד האירופי יאלצו מרקל והולנד לעבוד יחד, למרות חילוקי הדעות המהותיים ביניהם (הוא בעד להוציא יותר כסף, היא בעד לקצץ). חיכוכים פומביים בין השנים עשויים להביא להתמוטטות גוש האירו. ההישג המדאיג של הימין הקיצוני ביוון, יחד עם ההתבססות של הימין הקיצוני בצרפת סביב רף 20% מהקולות, מבהירים עד כמה המשימה של שמירה על אחדותה של אירופה בימי משבר אינה מובנית מאליה.

עם ירושה כזו די ברור מדוע הולנד יהיה פנוי פחות לעסוק במדיניות חוץ המגעת מעבר לגבולות האיחוד האירופי. אבל אין פירוש הדבר שבנימין נתניהו יכול להיות מרוצה. בשנה האחרונה נרשמה אמנם התקררות משמעותית ביחסים ההדוקים בינו לניקולא סרקוזי, ועדיין ראש ממשלת ישראל מאבד בעל ברית קרוב בזירה הבינלאומית, ששינה באופן מופגן את המדיניות הצרפתית לפחות בכל הנוגע לסוריה וללוב. אחרי לכתו של ברלוסקוני באיטליה, נתניהו ימצא באליזה אדם שאינו חשוד בעוינות כלפי ישראל, אבל בה בעת סוציאליסט שיש לו הסתייגות בסיסית מהימין הישראלי וממדיניות ההתנחלות בגדה המערבית. אפשר לצפות כי כבר בקרוב הטון של הודעות הגינוי של משרד החוץ הצרפתי יוחרף לפחות בכל הנוגע לנושאים האלה. יש להמתין ולראות כמובן את מי ימנה הולנד למשרת שר החוץ שלו, אבל סביר להניח שירח הדבש הישראלי צרפתי תחת הצמד סרקוזי-נתניהו הסתיים. האם הולנד ירחיק לכת עד כדי קבלת מנהיגת מפלגת העבודה הישראלית לפגישה בפאריס במהלך מערכת הבחירות בישראל? יש להמתין ולראות.

בסוגיה המשמעותית ביותר כיום על סדר היום הבינלאומי, הגרעין האיראני, אפשר להאמין כי לפי שעה הנוקשות של פאריס כלפי טהראן תישמר. ואולם, אם האיראנים יציגו היענות חלקית לדרישות קבוצת המעצמות בשיחות הקרובות על אודות הגרעין, מעניין יהיה לראות כיצד תגיב צרפת ואם תמשיך לשמש כסמן ימני בכל הנוגע לדרישות להפסקת העשרת האוראניום בשטח הרפובליקה האיסלאמית.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות