בדפי הפייסבוק של תנועות האופוזיציה במצרים נרשמו כבר המסלולים שבהם ינועו המפגינים. גם כותרת ראויה הוענקה להפגנות שצפויות היום (שישי): "יום שישי של ההיחלצות והסיום", הכוונה להיחלצות ממשטר האחים המוסלמים. זה, אגב, היה גם תוארו של יום שישי, ה-4 בפברואר 2011, שבוע לפני נפילתו של מובארק. אלפים כבר הבטיחו את השתתפותם בהפגנות, שצפויות היום, והכרזות שיונפו בהן יזכירו את הסיסמאות שהפכו לסמל המהפכה, בהבדל קטן, הנמען: "העם רוצה לסלק את השלטון", "מורסי הביתה" ו"די לשלטון האחים המוסלמים".

הנשיא מוחמד מורסי, שחזר שלשום מגרמניה לאחר שקיצר את ביקורו ליום אחד במקום יומיים, מצא עצמו כמה ימים קודם לכן טובל בשלולית דמם של עשרות הרוגים ומאות פצועים – בהתכתשויות יום השנה השני למהפכה ובמהומות שפרצו אחרי מתן פסק הדין בפרשת טרגית אחרת. בית המשפט גזר עונשי מוות על 21 מתוך כ-70 נאשמים במעורבות במהומות שהתחוללו בשנה שעברה בעיר פורט סעיד אחרי משחק כדורגל גועש. באותן מהומות נהרגו  74 אזרחים.

האחריות הפעם מוטלת על מורסי. היא לא של מובארק או של המשטרה ולא של הצבא שעד תחילת השבוע שמר על אלם. האריג הפוליטי הגס שתפר נשיא מצרים הטרי במאמץ עליון, החל להתפורר במהירות: החוקה המצרית שאושרה בחיפזון כבר עומדת שוב למבחן תחת לחץ ומורסי כבר הודיע שהוא מוכן להכניס בה תיקונים; הממשלה החדשה שמינה בראשות הישאם קנדיל, עלולה להתפטר או להיות מפוטרת; ועכשיו גם הצבא ירה יריית אזהרה.  "המאבק הפוליטי דוחף את מצרים אל סף התרסקות", הזהיר ביום שלישי שר ההגנה עבד אל-פתאח אל-סיסי, שאותו מינה מורסי. כוחותיו של אל-סיסי התפרשו השבוע בקרבת מתקנים חיוניים לאורך תעלת סואץ ועיבו את מערך השמירה על סכר אסואן, אחרי שמפגינים בערים איסמאעיליה ובדרום המדינה שרפו תחנות משטרה וסניפים של תנועת האחים המוסלמים, איימו להשתלט גם על האתרים האסטרטגיים.

מצרים עברה השבוע ממהפכה לאינתיפאדה והיו במדינה מי שהעריכו שהצבא עומד לחזור ולתפוס את השלטון. זה לא קרה, בינתיים. על אף ההרג, ההתכתשויות, ההפגנות ושביתות השבת, המחלוקת עשויה למצוא לעצמה פתרונות פוליטיים. תנועות האופוזיציה, הנשיא מורסי, הצבא ותנועת האחים המוסלמים מאוחדים בהבנה ובחרדה שהתפרקות מיידית של השלטון עלולה לדרדר את מצרים למלחמת אזרחים.

מורסי, כמו במשברים הקודמים, שבהם ביטל את ההחלטות הנשיאותיות שלו, אלה שחוללו את הסערה האדירה בחודש דצמבר, התחיל גם עכשיו לפסוע לאחור. הוא כבר הודיע ששעות העוצר שהוטלו על הערים הגדולות יקוצרו והעניק סמכויות החלטה בדבר קיצורן למושלי המחוזות. ממילא העוצר לא ממש יושם וכוחות המשטרה לא ירו במי שהפר אותו. מורסי גם הסכים לשנות את סעיפי החוקה השנויים במחלוקת, אם כי בכך אין חידוש גדול. ועדה משותפת לחלק מן האופוזיציה וליועציו שהוקמה אחרי מהומות דצמבר, סיכמה על שורה של תיקונים שאותם יאשר הפרלמנט החדש שצפוי להיבחר בחודש אפריל.

אבל גוש האופוזיציה הגדול, המכונה "חזית ההצלה הלאומית", שבראשו עומדים עמרו מוסא, חמדין סבאחי הנאצריסט – שהתמודדו על הנשיאות – וד"ר מוחמד אל-בראדעי, אינם מסתפקים עוד בהבטחות. מבחינתם המאבק החשוב הוא על הפרלמנט, יעד שאותו הפסידו הליברלים והחילונים בבחירות הקודמות, שהתקיימו בתחילת 2012. בבחירות אלה גרפה קואליציית מפלגת החירות והצדק של האחים המוסלמים – יחד עם עוד תנועות, חלקן חילוניות – כ-47 אחוזים מהקולות. תוצאות הבחירות הללו, שבוטלו על ידי בית המשפט החוקתי בשל הפרה של חוק הבחירות, העניקו לתנועות החילוניות הזדמנות חדשה. זו נראית עכשיו ריאלית יותר מתמיד אחרי שהאחים המוסלמים הפגינו כישלון מחפיר בניהול עניני המדינה בשבעת חודשי כהונתו של מורסי. "הנשיא מורסי איננו כאן ואין לו מושג מה מתרחש. הוא נשא לפנינו נאום בשפה שרחוקה לחלוטין מן המציאות, כאילו הוא חי בעולם אחר", אמר הסופר הנודע, איש השמאל, סונע אללה אברהים. "הוא נושא באחריות לכל הדם שנשפך כל יום על אדמת מצרים".

מורסי, תוקפים ראשי האופוזיציה, פועל בהנחיותיו של המדריך הראשי, מוחמד בדיע, מנהיגם של האחים המוסלמים, במקום לנהוג כנשיא מצרים. מורסי, מצדו, ניסה השבוע להפעיל שוב את המתכון השגור ולכונן דיאלוג לאומי עם תנועות האופוזיציה. וכמו במשבר הקודם, חלקן בא לדיונים, אבל חזית ההצלה, שמכתיבה את הקו הלוחמני, נעדרה מהם. תחילה אמרו ראשיה שהם מוכנים לקיים דיאלוג לאומי, בתנאי שגם שר ההגנה ושר הפנים מוחמד אברהים יהיו נוכחים בו. בכך רמזו שהם רואים בצבא, ולא בנשיא, את הערב הראשי, אם לא את השופט העליון, שיבטיח את קיום ההחלטות שיושגו בדיאלוג.

הסלפים בשירות האופוזיציה

ואולם, ביום רביעי הפתיעו ראשי החזית כאשר באופן פרדוקסלי הם כינסו דיון דחוף דווקא עם ראשי התנועה הסלפית, אל-נור, שנחשבת לאויבתם האידיאולוגית. במסיבת עיתונאים שכינסו שתי התנועות נמסר כי הן הסכימו שיש להקים ממשלת אחדות לאומית, לדרוש את פיטוריו של התובע הכללי, טלעת אברהים, ורק אז להתחיל בדיאלוג לאומי. "למרות שאנחנו נמנים עם הזרם האיסלאמי, הרי שהאינטרס הלאומי ואחדות האומה זימנו את הפגישה הזאת", הסביר מנהיג אל-נור, הד"ר יונס מחיון.

אינטרס האומה חשוב ללא ספק, אבל זו גם הזדמנותה של התנועה הסלפית ליישב חשבון עם האחים המוסלמים שסירבו לכונן עמם קואליציה אחרי הבחירות לפרלמנט. חשוב מכך, אם האחים המוסלמים אכן יאבדו מכוחם בבחירות הבאות לפרלמנט, והחילוניים ינצחו, מוטב כבר עכשיו לבנות יחסים טובים עמם ולשמש לשון מאזניים בכל קואליציה עתידית. כן, נשמע מוכר לאוזן ישראלית, מכאן גם ההערכה שהחשבונות הפוליטיים הללו עשויים להיות גם הפתרון למשבר הפוליטי הנוכחי. זאת מאחר שלבד מהקמתה של ממשלת אחדות לאומית, ופיטורי התובע הכללי, דורשת האופוזיציה להקפיא את החוקה שאושרה במשאל עם ב-22 בדצמבר, לחקור ולהעמיד לדין את האחראים למותם של אזרחים בהפגנות האחרונות ובעיקר, לשנות את חוק הבחירות.

החוק החדש שאושר על ידי מועצת השורא, (שממלאת את תפקיד הפרלמנט), קובע בניגוד למה שסוכם בוועדת ניסוח החוקה, שברשימות המפלגות שמתמודדות אין עוד הכרח להציב נשים בחלק העליון של רשימת המועמדים. באופן זה יוכלו המפלגות להיראות כמי שמקיימות את סעיפי החוקה שמורים על צירוף נשים לכל רשימה מתמודדת, וגם לא להכניס אותן לפרלמנט בשל מיקומן ברשימה.

אבל הסעיף שמדאיג יותר את המפלגות החילוניות הוא זה שמפרט את אופן חלוקת מצרים למחוזות בחירה חדשים, ואשר עלול להעניק לרשימות האחים המוסלמים עדיפות על פני אחרים. בחוק הבחירות נכלל גם סעיף אחר שעל פיו יכול אדם להתמודד ברשימה עצמאית או ברשימה מפלגתית ואחרי הבחירות לעבור למפלגה אחרת. זהו סעיף נפיץ שיכול להיות מנוצל על ידי האחים המוסלמים אחרי הבחירות. בינתיים נראה כי גם האחים המוסלמים הבינו שהחוק הזה, שנבחן עתה בבית הדין החוקתי, עלול להעלות את האופוזיציה על בריקדות. זאת צפויה להיות הנסיגה הפוליטית הנוספת של מורסי, שעשויה לחלץ אותו מן המשבר ולבלום את הדרישה לבחירות נשיאותיות מוקדמות.

האחים המוסלמים שהיו סמל למרי נגד המשטר הקודם, "בלעו בליעה גסה מדי וחשבו שיוכלו להשתלט על כל מגזרי השלטון", כתב השבוע פרשן מצרי. "עכשיו הם נחנקים בבליעתם". הפרשן מזכיר שמורסי זכה בסך הכל ב-51.7 אחוזים מן הקולות בסיבוב השני של הבחירות, רק בשלושה אחוזים יותר ממתחרהו אחמד שפיק, שחילונים רבים לא הצביעו עבורו משום שנחשב לאיש המשטר הקודם. אם האחים נחנקים או לא, את זה אפשר יהיה לקבוע בימים הקרובים. מורסי אולי איננו מנוסה בניהול מדינה, אבל הוא מומחה בתיווך ובניהול משא ומתן עוד מן התקופה שבה נרדף על ידי מובארק. הוא יודע לפטפט נאומים ארוכים ומליציים ולעתים תוקפניים, אבל הוא גם הוכיח שכשעולה הצורך, הוא יודע לסגת.