טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצני הסובלנות לקנביס פורחים בעולם הערבי

הצפיפות בבתי הכלא בתוניסיה גורמת לרשויות לשקול הקלות בענישה נגד המעשנים, ובמרוקו דווקא מגדלי הסם חוששים מהיוזמה לאשר גידול תעשייתי למטרות רפואיות

תגובות
חקלאי בשדה הקנביס שלו בלבנון. ארכיון
Associated Press

"כשאנחנו חושבים על העתיד שלנו, על החלומות שלנו, אין לנו כלום", אמר צעיר תוניסאי מהעיר סידי בוזיד. החיים בעיר התוניסאית, שבה פרץ האביב הערבי, כמעט שלא השתנו מאז הדחתו של השליט זין אל־עאבדין בן־עלי ב–2011. שיעורי האבטלה גבוהים עוד יותר משהיו לפני ההתקוממות ומצבם של הצעירים במדינה לא נראה מזהיר. על הרקע הזה אפשר אולי להבין מדוע הם מצטרפים במספרים מדאיגים לארגונים ג'יהאדיסטים. להבדיל אלפי הבדלות, אותו תסכול עמוק, שמוביל צעירים בתוניסיה לאמץ אידאולוגיה קיצונית, גורם לצעירים אחרים להשתמש גם בזאטלה, כינויו המקומי של הקנביס.

אך השימוש בסם בתוניסיה גובה מחירים כבדים. על פי "חוק 52", כל אדם שמחזיק קנביס או משתמש בו, צפוי לכל הפחות לשנת מאסר אחת. עונשם של עבריינים מועדים, שכבר נתפסו עם הסם, הוא חמש שנות מאסר. השופטים אינם רשאים להתחשב בנסיבות של כל מקרה, או להמליץ על עונש אחר. הצעיר מסידי בוזיד סיפר שרוב חבריו נמצאים בבתי הכלא בשל השימוש בסם.

מציאות זו מתקיימת ברוב המדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, שבהן החוק אינו עושה הבחנה בין סוגי הסמים. במדינות רבות אנשים נכנסים לכלא גם אם נמצא ברשותם רק ג'וינט אחד. עם זאת, ממשלות אחדות מודעות להשלכות השליליות הנובעות ממדיניות זו ושוקלות לערוך בה רפורמה.

החוקים המחמירים באזור נולדו במאה ה–18, אז כתב קצין צבא צרפתי כי "אוכלוסיית הגברים במצרים מצויה במצב מתמיד של קהות חושים". נפוליאון אסר את השימוש בחשיש במצרים. גם שליטים רודנים בתקופות יותר מתקדמות השתמשו בחוקים נגד שימוש בסמים כדי להבטיח שצעירי המדינה יישארו בדעה צלולה. אנשי דת גיבו חקיקה זו בהבאת ציטוטים מהקוראן על איסור השימוש בחומרים משכרים.

עם זאת, נראה כי המדיניות הנוקשה לא ממש מרתיעה את האזרחים באותן מדינות. הנתונים הרשמיים עמומים, אך ברוב המדינות לא קשה לאתר משתמשים וסוחרים. סיבה אחת נעוצה בעובדה שקנביס מיוצר במזרח התיכון ובצפון אפריקה. מרוקו נחשבת לספקית מספר אחת בעולם וגם לבנון ידועה כיצרנית מובילה. בנוסף, קנביס מדרום אסיה עובר באזור בדרכו לאירופה.

השימוש הרווח בסם והיד הקשה שמופעלת כלפי המשתמשים בו יצרו צפיפות אדירה בבתי הכלא. הרישום הפלילי לא מאפשר לצעירים לחזור למעגל העבודה, לאחר שריצו את עונשם. תוניסיה, שבה צעירים רבים נמצאים בכלא בשל השימוש בקנביס, בוחנת בימים אלה את המדיניות שהיא מנהיגה בנושא. טיוטת חוק מציעה לבטל את העונש של מי שנתפסו, פעם אחת או פעמיים, עם קנביס לשימושם האישי. עוד מוצע בטיוטה לאפשר לשופטים להטיל עונשים חלופיים על עבריינים מועדים, ולשים דגש על טיפול בצרכני הקנביס. מבקרי החוק טוענים שקיימת בו אי בהירות וייתכן כי הוא דווקא יגדיל את השימוש בסם. בשלב זה, החוק תקוע בפרלמנט. אך למרות שהחוק עדיין לא הבשיל, המועצה לביטחון לאומי בתוניסיה פעלה בחודש שעבר כדי לשחרר אסירים השוהים בבתי הכלא עקב השימוש בקנביס.

במקומות אחרים באזור נעשו מספר צעדים בכיוון של אי הפללה. מדינות שונות, שבהן חלים חוקים מחמירים בנושא, מעלימות עין מהשימוש בסמים מסוימים. איראן, שלה גבול פרוץ עם אפגניסטאן, הוציאה להורג מאות סוחרי סמים, אך אינה נוקפת אצבע אל מול השימוש הגובר של אזרחי המדינה בחשיש. שלטונות מרוקו נוקטים מדיניות אחרת. אף שהממשלה אוסרת לגדל קנביס, היא משלימה עם גידולו בריף – אזור צפוני המספק את הסם לאירופה. "מי שמסייר באזורים מסוימים במרוקו יכול לראות את הצמחים מכל עבר", אמר טום בליקמן מגוף המחקר Transnational Institute. למרבה האירוניה, דווקא הצעת חוק שתאפשר את ייצור הקנביס במדינה למטרות רפואיות ותעשייתיות, מעוררת דאגה בקרב מגדלי הסם. הם חוששים שבעלי קרקעות אמידים, או הממשלה, ידחקו את רגליהם ויקצרו את כל היבול.

מגדלים באזור הצפוני של מרוקו לא ממש מתמוגגים מהחוק המתוכנן, שבינתיים נמצא בהקפאה, אך גם המציאות הקיימת אינה טובה בעבורם. הם לא מצליחים להתעשר מגידול קנביס משום שרוב הרווחים משתלשלים לכיסי הסוחרים ופקידי ממשל מושחתים. לדברי בליקמן, צווי מעצר מרחפים מעל ראשיהם של קרוב ל–50 אלף מגדלים ורבים מהם מעדיפים לשלם שוחד על מנת לחמוק ממאסר. במדינות אחרות, שבהן מעלימים עין מהשימוש התדיר בקנביס, קיים חשש מהפעלת יד קשה. פקידי הממשל, בכמה ממדינות אלו, אינם ידועים כאנשים נקיי כפיים. הם עלולים לוותר למגדלים על צווי המעצר שעומדים נגדם בעבור שוחד נאה. זו עוד סיבה לעליית השימוש בסמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות