18:37
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, זכה בכהונתו השנייה בזכות המיקוד המוצלח של קמפיין הבחירות. הוא נכנס להתמודדות מעמדת נחיתות, בגלל המשבר הכלכלי העמוק, אבל ניצל נכון את הזמן והמשאבים שעמדו לרשותו כדי להתמקד במדינות המפתח. בזמן שיריביו הרפובליקאים של אובמה התישו זה את זה בפריימריס, מטה הבחירות של הנשיא כבר פעל במלוא העוצמה וריכז את מאמציו באוהיו ובקומץ מדינות נוספות, שבהן מוכרעות הבחירות לנשיאות ארה"ב.
אובמה לא בזבז כסף על פרסום במדינות בטוחות כמו ניו יורק או קליפורניה, שבוחריהן מצביעים ממילא למועמד הדמוקרטי, וגם לא התאמץ להטות את לב הבוחרים במדינות-הבונקר של הרפובליקאים בדרום ובמערב התיכון. הקמפיין שלו התנהל ברצינות רק במקומות שבהם כל קול קובע. אובמה ואנשיו העריכו מראש שמיט רומני יזכה במועמדות המפלגה הרפובליקאית, וניהלו נגדו מסע השחרה ממושך, במטרה לבנות לו תדמית שלילית אצל הבוחרים באוהיו.
האסטרטגיה הזאת היתה מוצלחת ואובמה זכה כמעט בכל המדינות המתנדנדות, שבוחריהן הובילו אותו לארבע שנים נוספות בבית הלבן. רומני "נתן פייט" לאובמה, וניצחונו בעימות ביניהם הציבו לרגע בעמדת זינוק לבית הלבן. אבל אובמה התעשת, ובסופו של דבר המכונה הדמוקרטית ניצחה.
ליל ההכרעה במרוץ לנשיאות: כך זה קרה, שלב אחר שלב
אובמה ונתניהו בבית הלבן, במארס 2012.
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
בשיטת המיקוד, המועמד מתרכז ביעד אחד: לנצח בבחירות ולהישאר בשלטון אחריהן. לא מעניין אותו לצאת צודק, או נחמד, או להפגין הישגים רטוריים. הוא מאתר את נקודת ההכרעה וחותר לשם, וכל היתר רעש מבחינתו.
גם בישראל יש פוליטיקאי שעובד בשיטה הזאת, בנימין נתניהו. הוא יודע שהבחירות לא מוכרעות בקלפי, אלא בבית הנשיא. בשיטה הישראלית, הכנסת דומה לחבר האלקטורים האמריקאי. שם צריך לאסוף 270 אלקטורים כדי לזכות, וכאן צריך 61 ח"כים שימליצו עליך כמועמד להרכבת הממשלה. איך משיגים אותם? בישראל אין מדינות מתנדנדות כמו באמריקה, אלא מפלגות מתנדנדות - ש"ס וישראל ביתנו. שתיהן יכולות להעביר את השלטון בין גוש הימין לשמאל. כדי לנצח בבחירות, אם כך, צריך לזכות בתמיכתם של הרב עובדיה יוסף ואביגדור ליברמן.
בשנים האחרונות נתניהו עוסק בדבר אחד: החזקת ש"ס וליברמן לצידו בכל מצב ובכל תנאי, גם כשזה עולה לו באובדן הפופולריות שלו בציבור הכללי. בבחירות של 2009, נתניהו איבד קולות לליברמן, אבל העדיף לספוג ירידה של כמה מנדטים ולא להסתכן בעריקה של ישראל ביתנו. לכן נמנע מהתקפות על ליברמן. זה עלה לו בתבוסה בקלפי - הליכוד קיבל פחות קולות מקדימה - אבל בבחירות האמיתיות, בבית הנשיא, ליברמן התייצב לצידו והבטיח לו את השלטון. מאז ספג נתניהו שוב ושוב עלבונות משר החוץ שלו, ותמיד הבליג.
בקמפיין הנוכחי, נתניהו העדיף שלא להסתכן בכלל וקנה את ליברמן וסיעתו מראש, בעסקת "הליכוד ביתנו". הסקרים מראים שהרשימה המאוחדת תאבד מנדטים, בהשוואה למצבן של שתי המפלגות בכנסת היוצאת, אבל האיחוד מלכד את הגוש הימני סביב מועמדות נתניהו ונותן לו עדיפות מוחצת בדרך לכהונה שלישית. סגירת העסקה בשלב מוקדם נועדה להרתיע את יריביו הפוטנציאליים של נתניהו, אהוד אולמרט וציפי לבני, מהתמודדות נגדו. כמו אובמה, גם נתניהו נהנה מיתרון הזמן וההיערכות המוקדמת.
היום תסתיים ההתלבטות ותגיע שעתם של אולמרט ולבני להכריע, האם ניצחון אובמה נותן להם סיבה מספיקה לרוץ נגד נתניהו, בנימוק שהוא הרס את יחסי החוץ של ישראל וערער את התמיכה האמריקאית - או שהם יעריכו שאין להם סיכוי לפצח את מערך ההגנה של הליכוד ו"שותפיו הטבעיים" בגוש הימין. הכרעתם תבשר האם צפוי לנו קמפיין סוער ויצרי בשבועות שנותרו עד לבחירות, או רק העברת זמן נינוחה, שבה יתחרו ש"ס, העבודה, יש עתיד והבית היהודי על מקומן בקואליציה העתידית של נתניהו.
הוספת תגובה
- 0minus
- 0plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
