"מה עשו עלי אכבר וליאתי וחוסיין אל-טייב בארצות הברית?", תמה האתר האיראני "כלימה". ובאמת מה עשו? אמנם, וליאתי, שהיה שר החוץ האיראני ומכהן זה שנים כיועצו של עלי חמינאי לעניינים בינלאומיים ושליחו המיוחד למשימות דיפלומטיות חשאיות, ואל-טאיב, שעומד בראש המכון למידע של משמרות המהפכה - הכחישו שביקרו בארצות הברית או שהם מנהלים מו"מ עם גורמים אמריקאיים על פתיחת ערוץ ישיר בין שתי המדינות; גם האתר "כלימה", שמקורב למיר חוסיין מוסאווי, מנהיג האופוזיציה האיראנית שיושב עם רעייתו במעצר בית - עשוי להיחשד באינטרס להציג את המשטר כמי שבוגד בעקרונותיו. אבל כאשר גם האתר "תבנאק", המקורב למוחסן רזאאי - מפקד משמרות המהפכה לשעבר ומועמד אפשרי להתמודדות על כהונת הנשיאות בבחירות הבאות - מפרסם מאמר שבו איננו פוסל את הקשר עם ארצות הברית, תוך שהוא מפרט מיהן המדינות שמתנגדות לקשר כזה (בהן בריטניה וישראל) - ייתכן שהלוך הרוחות בצמרת האיראנית מתחיל להשתנות.

המעניין הוא שדווקא נשיא ארצות הברית, שמיהר להכחיש את הפרסום ב"ניו יורק טיימס" שלפיו איראן הסכימה לפתוח במו"מ ישיר, שינה את עורו במהלך העימות עם מיט רומני. "אני שמח שאתה תומך במדיניותנו להפעיל לחץ דיפלומטי על האיראנים, ובפוטנציה לנהל עמם דיונים דו-צדדיים במטרה להביא להפסקת פרויקט הגרעין שלהם", אמר ברק אובמה לרומני. רומני, אגב, כלל לא הזכיר את הדיונים הללו. אובמה נידב את המידע ביוזמתו.

ככלל, למרות ההכחשה הגורפת של הבית הלבן, דוברו לא הכחיש את עצם קיומן של שיחות בין נציגים אמריקאים לאיראנים מאז 2009. רמזים ושמועות על הסכמה איראנית-אמריקאית לנהל דיאלוג ישיר התפרסמו עוד לפני הידיעה המרעישה ב"ניו יורק טיימס". ב-4 באוקטובר פירסם האתר WorldNetDaily) WND) ידיעה תחת הכותרת "הפתעת אוקטובר", שבה צפה שאיראן עשויה להודיע על השעיה זמנית של העשרת האורניום לפני הבחירות בארצות הברית.

הידיעה סיפרה עוד, כי שלושה נציגים אמריקאים בכירים בראשות אשה מנהלים משא ומתן עם נציגיו של חמינאי, וכי במהלך הדיונים הללו ביקשו האמריקאים להשעות את העשרת האורניום. כדי לשכנע את האיראנים הם הזכירו להם, שארצות הברית היתה זאת שמנעה את ההתקפה הישראלית על איראן.

על פי WND היה זה וליאתי אשר נסע בחשאי לקטאר כדי לקיים את הפגישות עם הנציגים האמריקאים, בהם האשה, ששמה לא צוין, ושקיימה, כך נטען, לפחות 10 פגישות עם וליאתי ב-20 השנים שחלפו. כותב הידיעה הוא ריזה חלילי, שמו הספרותי של מי שמעיד על עצמו שהיה סוכן הסי-איי-אי ומרגל שנשתל במשמרות המהפכה. באוגוסט פירסם חלילי רב מכר בשם "זמן לבגוד", שבו הוא מתאר את מעלליו ואת כוונות האיראנים לפגוע בישראל ובמטרות אמריקאיות. חלילי אינו מסתיר את עמדותיו השמרניות, כפי שגם האתר WND שבו פירסם את דיווחיו הוא אתר שמרני, שמייסדו, אמריקאי ממוצא סורי בשם ג'וזף פראח - נרתם למסע שמטרתו להוכיח את כשלי ממשלו של אובמה.

ואולם, נטייתם הפוליטית של האתר ושל כותב הידיעה אינם הוכחה לכך שהידיעה איננה נכונה. גם הכחשתו הגורפת של ראש הממשלה ושר החוץ הקטארי, חמד בן ג'אסם אל-ת'אני, ביום חמישי שעבר, ולפיה לא התקיימו כל פגישות בין איראנים לאמריקאים בבירה דוחה, לא יכולה להתקבל כהוכחה. לקטאר יש קשרים הדוקים הן עם איראן והן עם הממשל האמריקאי ובעיקר, זוהי מדינה שאפתנית שהיתה רוצה לרשום לזכותה את התיווך בין שתי המדינות.

איראן הרשמית ממשיכה לא רק להכחיש את קיומן של הפגישות או את הכוונה לקיים שיחות כאלה; וליאתי עצמו הצהיר בחודש שעבר, שמדיניותה של איראן כלפי ארצות הברית לא השתנתה והיא נסמכת על מורשת חומייני. בכמה עיתונים אף ניצלו את הפרסומים כדי לנגח את מחמוד אחמדינג'אד, ולהחשידו בכך שהוא זה שיזם את המגעים הללו כדי להיחלץ מן המשבר שאליו הכניס את איראן.

לא נותר עוד זמן רב כדי לבחון אם הדיאלוג הישיר בין איראן לארצות הברית הוא בלון ניסוי, תרגיל של מסע בחירות, או החלטה אסטרטגית של ממש שמאותתת על תפנית היסטורית מצד שתי המדינות. הנציגים האירופים בקבוצת החמש פלוס אחת (חמש המדינות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה) עשויים להציע מפגש נוסף עם איראן, הראשון מאז השיחות במוסקווה ביוני שעבר, אם אובמה יזכה בבחירות. על פי דיווחים במערב, במקרה זה צפויה הקבוצה להציע נוסחה חדשה למשא ומתן, כזאת שתכלול הקלות משמעותיות בסנקציות שמוטלות על איראן בתמורה להפסקת ההעשרה, ולהעברת האורניום המועשר בשיעור 20% לידי מדינה שלישית.

לדיאלוג ישיר בין איראן לארצות הברית עשויות להיות השלכות אזוריות מרחיקות לכת, מעבר לשאלת העשרת האורניום. איראן תזכה אז במעמד שווה, כמי שמנהלת משא ומתן כמעצמה מול מעצמה ולא מול טריבונל של חברות מועצת הביטחון. דיאלוג כזה עשוי גם, בעצם קיומו, להעניק לאיראן תעודת הכשר, לאותת, למשל, למצרים, שהיא רשאית בתורה לנהל דיאלוג מדיני עם איראן, ולרמוז לסעודיה, יריבתה המרה של איראן, שלא רק לה יש ערוץ ישיר לבית הלבן. יהיה מי שיראה בכך מחיר גבוהה מדי בעבור הסיכוי הלא גדול להשעיית העשרת האורניום. מנגד, נראה כי זהו המחיר - אם בכלל יתגשם הדיאלוג - שיהיה הכרחי לשלם כדי לסלק את איום הגרעין האיראני. מחיר נמוך יחסית למלחמה.