טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עליון חסר ברק

תגובות

הסוד הוא כבר סוד גלוי: בספטמבר 2006, כאשר אהרן ברק יסיים את כהונתו המזהירה בעליון, הוא ישאיר אחריו בית משפט עליון אפרורי. הוא ישאיר אחריו חבורה מסורה והגונה של שופטים, שאינה יודעת לעשות את שברק כה היטיב לעשות: להגדיר את ערכיה של מדינת ישראל.

האירוניה צורבת. ברק לא האמין בבית משפט של שופטים. הוא לא האמין בבית משפט ענו ושמרן של אנשי מקצוע הכפופים לחוק ומפרשים אותו בזהירות. ברק האמין בבית משפט שהוא הוא החוק; בית משפט אשר לסמכויותיו אין (כמעט) גבול ולטווח הפרשני שלו אין (כמעט) סייג. בית משפט שהוא המבצר האחרון וההיכל העליון של הנאורות הישראלית. מגדל השן של מלכים-פילוסופים המגנים על הדמוקרטיה הן מפני נבחריה והן מפני בוחריה.

הוויכוח מוכר עד זרא. לא ברור, אם המבנה המשפטי הכמעט אפלטוני שכונן ברק הוא ראוי. לא ברור, אם נכון היה להמיר את הדמוקרטיה הג'פרסונית הישנה, שבה העם הוא הריבון, בדמוקרטיה החדשה של ברק, שבה הריבון הוא מסדר סגור של שופטים עליונים. אך בנושא אחד לא יכול להיות ויכוח: כדי לקיים את משטר השלטון השיפוטי שהקים ברק, יש צורך בשופטים שהם דמויי אהרן ברק. אנשי רוח וחברה, אנשי סגולה ומעלה.

בבית המשפט העליון שמשאיר ברק אין אנשי מעלה כאלה. השופטים שופטים טובים. חלקם טובים מאוד. אבל אין בהם אנשי רוח, מורי מוסר, עילויים. מה שקורה לכל חברה סגורה המתרבה בתוך עצמה קרה גם לחברה הסגורה של המשפטנים העליונים. בהעדר דם חדש, רעיונות חדשים וביקורת עצמית - השבט הלך וקהה. הכת הלכה ודהתה. המסדר איבד את חיוניותו.

במבט לאחור ברור, שהנשיא ברק הכשיל את עצמו. הוא עצמו סיכן את מפעל חייו; יצר פער בלתי נסבל בין רוחב הסמכויות שהעניק לבית המשפט לבין צרות האופקים של שופטיו. לכן, אם בית המשפט העליון ייוותר אפור, הוא לא יוכל להיות המצפון הערכי של ישראל. אם בית המשפט ייוותר טכנוקרטי וחסר השראה, הוא יאבד את הסמכות המוסרית שרכש בעידן אגרנט-שמגר-ברק. לקראת תום כהונת ברק, דווקא מי שמעוניין בטובתו של בית המשפט חייב להגן עליו מפני עצמו. דווקא מי שמעוניין בבית משפט נאור וחזק חייב להעשירו בדם חדש, ברעיונות חדשים וברוח חדשה.

הזמן קצר והדילמה ברורה. בחודשיים הבאים צפוי מינוים של שלושה שופטים עליונים. שרת המשפטים, ציפי לבני, מקדמת את פרופ' רות גביזון. אחרים מקדמים את פרופ' מרדכי קרמניצר. הנשיא ברק מתנגד לשניהם. ואולם כעת חובה לומר, ששני המועמדים ראויים. שניהם ייתנו לבית המשפט את הברק שיחסר לו בהעדר ברק. שניהם ייתנו לו מרכז כובד אינטלקטואלי ועמוד שדרה ערכי. דווקא העובדה שגביזון וקרמניצר מייצגים גישות אידיאולוגיות שונות, מבורכת. בית משפט שיש בו מתח מתמיד בין קוטב-גביזון לבין קוטב-קרמניצר יהיה בית משפט פלורליסטי, תוסס ומרתק, שיתמודד באומץ וביצירתיות עם בעיות היסוד של ישראל. הוא יהיה שינוי מרענן אחרי האחידות הדוגמטית של העליון של ברק.

אהרן ברק הוא הנפיל היחיד בדורנו. מה שבן גוריון היה למערכת הממלכתית של שנות ה-40 וה-50 היה ברק למערכת המשפטית של שנות ה-80 וה-90. אך בדיוק כפי שבשלב מסוים ישראל קדה קידה לפני בן גוריון, הודתה לו ונעה הלאה, כך כעת מערכת המשפט חייבת לקוד קידה לפני ברק, להודות לו ולנוע הלאה. בחירה בגביזון ובקרמניצר תצרוב את לבו של ברק, אך תציל את מפעלו. יהיה בה גם מסר חינוכי חשוב: אפילו נפילים הם בני אדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות