המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

לנצח - גם למען הדוד סם

אם צה"ל יאבד את ההילה שלו כצבא בלתי מנוצח, יירד ערכה של ישראל כבעלת ברית של ארצות הברית

  • דייוויד ב' ריווקין, לי א' קייסי
  • פורסם לראשונה: 10.08.2006
  • 00:00
  • עודכן ב: 11.08.2006
  • 00:00

ישראל גילתה זהירות בלבנון - לא רק מחשש לחיי חייליה, אלא גם מחשש שמערכה צבאית תוקפנית מדי תרחיק מעליה את דעת הקהל ותכפה עליה צעדים בניגוד לרצונה במישור הדיפלומטי באו"ם.

אבל על ישראל לחשוש יותר מכך, שמעצבי מדיניות אמריקאים, שינתחו את כישלון צה"ל להביס את חיזבאללה לאחר 30 יום, יאבדו את אמונם ביכולתה "לבצע את המלאכה" בנושאים בעלי אינטרס אסטרטגי משותף. אם צה"ל יאבד את ההילה שלו כצבא בלתי מנוצח, ערכה של ישראל כבעלת ברית יירד ירידה תלולה. הערכה מחדש כזאת בוואשינגטון, אם תצורף לה נחישות מצד מדינות ערב ואנשי ג'יהאד להרוס את ישראל, תהיה הרת אסון לביטחונה.

אל למנהיגים ישראלים להתייחס לתמיכה האמריקאית כמובנת מאליה. יש כמובן רצון טוב ואהבה אמיתית לישראל בקרב האמריקאים, אבל רגשות והרגל בלבד אינם בסיס מספק לברית אמריקאית-ישראלית מתמשכת. האמת הקשה היא, שישראל חייבת להיראות מנצחת וגם לנצח כדי להישאר שותפה אסטרטגית בעלת ערך לארה"ב.

השותפות האסטרטגית בין ואשינגטון לירושלים הוזנה תמיד על ידי הצלחות של ישראל גם בהגנה על ביטחונה וגם בקידום אינטרסים אמריקאיים - מהשפלת לקוחותיה הערביים של ברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה, תוך כדי הוכחת עליונות הנשק האמריקאי על הרוסי (הפלת מטוסי מיג סוריים בידי צה"ל ב-1982 היא דוגמה מושלמת לכך), אספקת מידע-ביון שערכו לא יסולא בפז, ועד להיותה של ישראל דמוקרטיה בלב משטרים אוטוקרטיים. השמדת הכור הגרעיני העיראקי ב-1981 היתה עוד דוגמה מצוינת לערכה האסטרטגי של ישראל במזרח התיכון. ישראל המסוגלת לנטרל את תוכנית הגרעין של סדאם חוסיין היתה יכולה להציע לארה"ב גם סיוע אמין במאבק נגד האיום הגרעיני של איראן.

לעומת זאת, אי יכולתה של ישראל להביס את חיזבאללה, לפחות לא במישור הטקטי והמבצעי, גורמת לה להיראות פחות כבעלת ברית חשובה ויותר כנטל. כל זאת בעיקר בגלל ההשפעה - המובנת היטב בוואשינגטון, במיוחד אחרי 11 בספטמבר - שיש להערכות ערביות את עוצמתה של ישראל על האופן שבו הערבים מעריכים את היכולות האמריקאיות.

ממשל בוש מתקשה גם להתעלם מהדעות האנטי-ישראליות המובעות בפי ממשלות פרוטו-דמוקרטיות בעיראק ובלבנון. העובדה שארה"ב השקיעה הון דיפלומטי משמעותי בהעניקה לישראל הזדמנות חסרת תקדים לטפל בחיזבאללה, ולשם כך התעמתה בהצלחה עם בעלות בריתה האירופיות ועם הליגה הערבית, וכך סיבכה את המאמצים לפתוח בעיצומים רב צדדיים נגד איראן - הופכת את המצב לגרוע בהרבה.

הדבר נכון במיוחד כשמביאים בחשבון התפתחויות פוליטיות פנימיות בארה"ב. בעבר יכלה ישראל לסמוך על קונסנסוס בסיסי בקרב רפובליקאים ודמוקרטים כאחד, שהיא בעלת ברית רבת ערך, חיונית, ונהנית מעליונות מוסרית. אך החולות הפוליטיים נודדים. תחושות אנטי ישראליות רווחות בקרב הדמוקרטים - 59% מהם רוצים שארה"ב תבטא "אי משוא פנים" רב יותר במזרח התיכון, ומקצתם משוכנעים כנראה, שהפלת סדאם חוסיין בידי ממשל בוש אורגנה על ידי "ניאו שמרנים" מתוך אינטרס של ישראל. הפסדו של הסנאטור ג'וזף ליברמן ב-8 באוגוסט בפריימריס בקונטיקט וניצחונו הברור של האגף הניאו-מקגוורניסטי בקרב הדמוקרטים מאותתים על צרות ובעיות העומדות בפתח (ג'ורג' מקגוורן היה המועמד הדמוקרטי שהתנגד למלחמת וייטנאם והובס בידי ניקסון ב-1972).

הסכנה הטמונה בהערכתה המוטעית של ישראל את ידידתה הקרובה ביותר משתווה להזנחתה את טבעם המשתנה של אויביה. למרות ניסיונה הממושך עם העריצויות החילוניות הערביות במדינות השכנות, עם חמאס ואפילו עם חיזבאללה, לישראל יש ניסיון מועט יחסית בלוחמה מול הג'יהאד האיסלאמי הממזגת דת, כוח ממלכתי אוטוריטרי וברית פאן-איסלאמית של קבוצות קיצוניות. ברור שהדבר חל גם על ארה"ב והמערב בכללותו, אך לישראל טווח מצומצם בהרבה למשגים. ארגונים כמו חיזבאללה, אל קעאדה והחמאס מחויבים להרס של ישראל לא רק במישור הרטורי. הם פועלים למימוש היעד הזה בטווח הקרוב, ויכולתו של חיזבאללה לעמוד נגד צה"ל חיזקה את ההתלהבות בקרב הפונדמנטליסטים.

האמונה האיסלאמית הקיצונית שהמערב הוא "סוס חלש" התחזקה כמובן גם על ידי ההתקוממות הנמשכת בעיראק ותנועות השלום העולות באירופה ובארה"ב. אך ישראל נמצאת בקו החזית. כל סיום של הסכסוך בתנאים שיותירו את חיזבאללה בלתי נכנע יחבל עוד יותר באמינות המערב ויבזבז חלק גדול מאפקט ההרתעה של הצלחות העבר הישראליות מ-1948 ועד ימינו. בקיצור, ישראל מוכרחה לנצח.

הכותבים, עורכי דין, מילאו תפקיד בעיצוב מדיניות בממשלים של רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב, וחברים בוועדת המשנה של האו"ם לקידום זכויות אדם והגנה עליהן




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים