רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סקרים הכרחיים לדמוקרטיה

תגובות

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תדון השבוע בהצעות חוק שעניינן פרסום ממצאי סקרים בתקופת בחירות, בהן גם זו של ח"כ יואל חסון, שמציע לאסור פרסום סקרים ב-14 הימים שלפני הבחירות. זאת, מפני ש"גם המפלגות עצמן מתנהגות בצורה המושפעת ישירות מתוצאות הסקרים, כגון על ידי בניית אסטרטגיה להקמת קואליציה עתידית בקלפי".

אולי יואיל חבר הכנסת להסביר היכן בדיוק הבעיה, שהרי זו בדיוק המטרה שלשמה עורכים סקרים: כדי ליצור מקור מידע חשוב, לגיטימי וחיוני העומד לרשות כל מקבל החלטות. המחליט בזירה הפוליטית הוא לא רק הנבחר, אלא גם הבוחר. שניהם עומדים בפני הצורך לקבל החלטות אסטרטגיות וטקטיות. חסון רוצה משום מה לשלול את המידע החיוני הזה מהבוחר. ברור שנבחרים יערכו סקרים בצורה שוטפת והמידע יהיה ברשותם. לעומת זאת, רוצים למנוע את המידע מהבוחר, ואין לכך כל הצדקה.

הצעת החוק אינה אוסרת על עריכת סקרים, אלא רק על פרסומם בשבועיים לפני הבחירות. לא ברור כיצד בדיוק רוצה חבר הכנסת למנוע מהמפלגות להתנהג "בצורה המושפעת ישירות מתוצאות הסקרים", שהרי הן יכולות עדיין לערוך סקרים. מה יפריע להן?

הצעת החוק נדונה לכישלון, גם מנימוקים אופרטיוויים. תהיה זו עוד גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, שהרי יתפרסמו ממצאי סקרים באמצעות מקורות עקיפים ועלומים, מניפולטיוויים או אמיתיים, באמצעות ציטוט מקורות זרים, באמצעות האינטרנט, באמצעות הפרכת שמועות ושברי מידע, בחוגי בית, באסיפות תומכים, על ידי חומרי תעמולה וספינים. ניתן יהיה לפרסם ממצאי "טלמרקטינג" או "משאל" או "משאל תושבים" או "מפקד", מבלי לעבור על החוק, שכן כלים אלה שונים בהגדרתם מסקרים.

נימוק אחר שמעלה חסון הוא, כי "פרסום סקרים סטטיסטיים לניבוי תוצאות הבחירות נוטים לבלבל את הציבור, להטעותו ולגרום לו לשקול שיקולים זרים בעת ההצבעה". יש בכך ביטוי לגישה מתנשאת, שלפיה הפוליטיקאים, שיערכו סקרים גם אם לא יפרסמו אותם, אינם מתבלבלים ואינם שוקלים שיקולים זרים ואילו הציבור כן. נו באמת.

שאלה עקרונית יותר בהקשר זה היא מי יגדיר מהם שיקולים זרים. האם שיקולי הצבעה לגיטימיים הם רק שיקולי העדפה אידיאולוגית, חברתית, פוליטית או כלכלית? מותר לבוחר לשקול את כל מגוון השיקולים האפשריים בבואו להחליט, בכלל זה גם שיקולים שמקורם בממצאי סקרים.

התומכים בהצעת החוק חוששים מהשפעת ממצאי הסקרים. ברור שיש השפעה לממצאים, אך ההשפעה עשויה להיות ברוכה ובכל מקרה אין ואי אפשר לאסור את קיומה. בנוסף, ההשפעה אינה חד-כיוונית: יש המושפעים מהממצאים ויחליטו לתמוך במפלגה מובילה ("אפקט המגררה") ויש מי שיחליטו לתמוך דווקא במפלגה המפגרת בסקרים ("אפקט האנדרדוג"). יש כאלה שיחליטו שאין ברצונם להשתתף ולהצביע, חלקם בשל חוסר נחת ממפלגה מסוימת ("מחאה") וחלקם בשל העובדה שאין עבור מי להצביע ("מנוכרים" או "אדישים"). ההשפעות רבות; אין כל טעם להתכחש להשפעה.

נימוק אחר שהעלה המציע היה אמינותם של חלק ממכוני הסקרים. על כך נאמר בעדינות כי יש יותר ח"כים שאמינותם נפגעה מאשר מכוני מחקר, ועדיין לא הוצע להטיל הגבלות שונות על הגשת הצעות חוק מיותרות.

לפי הגיונם של תומכי ההצעה, למה לא לאסור עריכת סקרי צרכנים על מחירי דירות או מכוניות, שהרי פרסום המחירים משפיע על המחירים? ואולי לא יפורסמו סקרים על ממדי האלימות ועל השחיתות הציבורית, על החוסן הכלכלי והחוסן החברתי, על המניות בבורסה ואפילו "מדד השלום", בגלל השפעתם הרעה על הציבור?

הכותב הוא פרופסור, מנכ"ל מכון המחקר מאגר מוחות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות