רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עינת רמון | ייבום מודרני

תגובות

הסכנה האורבת לשלמות העם היהודי בימינו (ואולי אף לשלמות האנושות) גלומה בוויכוח על מבנה המשפחה העתידי. פילוג זה נעוץ בתפוצתן של אידיאולוגיות פמיניסטיות קיצוניות, המסרבות להכיר בהבדל הביולוגי המוכח בין איש לאשה ובערך המוסרי של ההורות המשותפת לאיש ולאשה ברוב המוחלט של התרבויות האנושיות ההיסטוריות.

האידיאולוגיה הפמיניסטית הפוסט-מגדרית הרווחת כיום, הגורסת שההבחנה בין איש לאשה היא מבנה תרבותי דכאני, שזורה בטכנולוגיות הרבייה המתקדמות, המציעות מגוון אפשרויות להעלמת זהותו של ההורה מן המין האחר: תרומות זרע וביצית אנונימיות ותעשיית הפונדקאות הבינלאומית שהיא, במבנה הגלובלי שלה - סחר בנשים. דווקא חוק הפונדקאות הישראלי הגביל סחף מוסרי זה ובלם אותו.

מה יהיה המתווה הישראלי האחראי, שימנע גלישה למציאות שבה תישלל מילדים רבים זהותם של אביהם או אמם? שלילה כזאת מנוגדת להצהרת זכויות הילד, הגורסת שכל ילד זכאי לדעת את זהותו. האם ראוי שישראל, מדינה המחויבת לזכויות האדם מתוקף יהדותה, תהיה שותפה לשאיפתן של אליטות מדעיות וכלכליות להפוך לאלוהים ולהנדס את האנושות העתידית כראות עיניהן?

המקורות היהודיים, שהועלו על הכתב לפני אלפי שנים, לא הכירו את תעשיית הפריון הגלובלית, המשתמשת בגופן של נשים עניות כחפץ והשוללת מילדים את זהותם. עם זאת, התנ"ך והמדרשים הזהירו כי שיבוש סדרי עולם בתחום הרבייה ומבנה המשפחה יביא לקץ האנושות, לא פחות. אפשר לקרוא את הפרקים הראשונים בספר בראשית (א'-י"ב) כתשתית רוחנית-מוסרית לאנושות, היוצרת זיקה בין קדושת החיים לבין השותפות בין איש ואשה.

תוכחות יהודיות עתיקות אלו מתלכדות עם הגותה האמיצה של פרופ' מרגרט סומרוויל, מרצה למשפט ולרפואה באוניברסיטת מקגיל שבקנדה, הגורסת שזכותו/ה של כל ילד/ה בעולם להיוולד מזרע אחד ומביצית אחת, לדעת מי הם הוריו/ה הביולוגיים ולהתחנך על ידי שניהם, במידת האפשר. לאור הגותה וברוח היהדות ברצוני להציע מתווה להתמודדות עם ההתפתחויות הטכנולוגיות והמשפטיות בתחום הפריון.

על הכנסת לחוקק חוק יסוד, המכיר בערך המיוחס לידיעת הזהות של אביו ואמו הביולוגיים של כל ילד והמדגיש את חשיבות הייחוד הביולוגי והחינוכי של האב והאם ואת השאיפה לשיתוף חינוכי ביניהם. ערך זה מקובל על הרוב המוחלט של הדתות והעדות בחברה הישראלית. החוק יהיה בבחינת אתוס, שינחה את בתי המשפט שיעסקו בסוגיות הקשורות לפריון ולהורות.

ברוח החוק, יש להשתמש בטכנולוגיות הרבייה כדלקמן: כדי למנוע סחר נרחב בגופן של נשים בישראל יש להשאיר על כנו את חוק הפונדקאות הקיים ולערוך בו שינוי אחד המאפשר לאב ולאם שאינם נשואים, אך מחויבים לחנך את צאצאיהם ביחד, להיעזר בשירותיה של פונדקאית ישראלית אם האם אינה יכולה, מסיבה בריאותית, להרות.

כדי לפתור את מצוקתן של הרווקות המבוגרות בעם היהודי, הסובלות מחוסר גברים יהודים (בישראל בגלל המלחמות, בתפוצות בשל ההתבוללות) יש להקים בנק זרע של העם היהודי ולאפשר דרכו תרומת זרע של בחורים יהודים שנפטרו או נהרגו, מתוך יצירת "שידוך" בין משפחת הנפטר לבין אם שתגדל את הצאצא. הליך זה עדיף, מבחינה הלכתית, על תרומות זרע אנונימיות. הוא ימנע היווצרות ממזרים, כתוצאה מנישואים של אחים שלא בידיעתם, ויעניק לילד/ה, לאם ולמשפחת האב זהות והמשכיות.

אפשר לראות בהליך זה "ייבום מודרני". על ישראל לאמץ את גישתו של הפילוסוף יורגן הברמאס ולשלול מכל וכל שיבוט שיש בו התערבות משבשת בטבע, שסופה מי ישורנו. יש לשאוף לכך שכשם שנפתחו תיקי האימוץ, יתאפשר ביום מן הימים גם לילדי בנק הזרע והביצית להתוודע אל הוריהם ואחיהם הביולוגיים.

ד"ר רמון היא מרצה למחשבת ישראל, לימודי האשה ולימודי משפחה וקהילה במכון שכטר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות