מצגת קצרה, מלווה בהרבה דברי שבח עצמי של ראש הממשלה ושריו הבכירים - כך התוודע שלשום הציבור לרפורמה המוצעת בחוק התכנון והבנייה, שעשויה להיות בעלת השפעה מכרעת על עתיד החברה הישראלית ואיכות החיים שלה.

המצגת לא יכולה להסתיר את מצג השווא של הרפורמה. אין מדובר בהפלת "מפלצת הביורוקרטיה הישראלית" לטובת יעילות ושקיפות. יש כשלים רבים במערכת התכנון, שניתן לטפל בהם בהליך מושכל של שינויים והקלות, בעיקר בענייני רישוי והגברת הזיקה בין החלטות מערכת התכנון למדיניות חברתית וסביבתית. אך כאן מדובר במהלך המיתוסף לרפורמת הפרטת הקרקעות, ופירושו ביטול מנגנוני בקרה ואיזון הקיימים כיום במערכת.

המשמעות היא מתן שליטה לגורמי נדל"ן פרטיים ולאינטרסים מקומיים על המשאב הציבורי היקר ביותר. בנימין נתניהו היה ונשאר אידיאולוג, המשוכנע שהפרטת הקרקע, ודילול עד כדי היעלמות של מערכת התכנון, ישיגו את המטרות החברתיות שהוא מאמין בהן.

אף שלטענתו תוצאת הרפורמה תהיה הגברת השקיפות בוועדות התכנון - הציג ראש הממשלה מהלך שנעשה בסודיות כמעט גמורה, בלי לאפשר לציבור, ואפילו לחלק מהשרים, להשפיע ולשנות. הוא דיבר על חוסר היעילות של ועדות התכנון, אך ביטל את הוועדה לשמירת הסביבה החופית, שהוכיחה את יעילותה ואישרה תוכניות בזמן קצר יותר מכפי שאיפשר החוק.

הרפורמה מתיימרת לייצר מלאי זמין של קרקע מאושרת לבנייה, אך ראשי מערכת התכנון כבר חזרו והוכיחו, שמלאי כזה קיים זה כמה שנים. על מה שהמהלך החדש יעשה לנוף ולסביבה לא נאמרה כמעט מלה. נתניהו אמנם לא השתמש בביטוי שלמת בטון ומלט, אך אפשר בהחלט לומר שמדובר במתווה נדל"ן ואספלט.

הרפורמה החדשה מרחיבה מאוד את הסמכויות של ועדות תכנון מקומיות ולמעשה מאפשרת להן לעצב מחדש את מרבית שטחה של ישראל. היא אמנם קובעת, שבוועדות יהיו נציגי ציבור ומבטיחה לפקח עליהן כדי למנוע שחיתות, אך ועדות אלו יוכלו, באופן דמוקרטי וחוקי לחלוטין, לחזק את כל המגמות השליליות של פרבור חסר בקרה ובנייה מסחרית על שטחים חקלאיים. הן לא יעשירו את המלאי התכנוני של דירות לסטודנטים וזוגות צעירים, אלא בעיקר את המלאי המיועד למשפחות מבוססות שיקבלו עוד בית בכפר, או ליד הכפר. מצד אחד נותנים לגורמי נדל"ן ולגופי תכנון מקומיים לפעול למקסום רווחים משיווק קרקע באמצעות הפרטה ומתן סמכויות, ומצד אחר טוענים שהדבר יביא להוזלת מחירי הדיור.

ביטול הוועדה לשמירת הסביבה החופית הוא יותר מסמלי. מדובר בהסרת ההגנה שניתנה לשטחי הנדל"ן הנחשקים ביותר, ובמידה רבה לריקונו מתוכן של החוק לשמירת הסביבה החופית, שבנייה היא האיום החמור ביותר שנשקף לה כיום. הצעת ההחלטה שתוגש היום לממשלה לאישור ועדת השרים לחקיקה, כשינויים בחוק התכנון והבנייה, קובעת שהסמכויות וערכי התכנון של ועדה זו "יועברו ויוטמעו במסגרת מוסדות התכנון והתוכניות". אבל החוף הישראלי לא זקוק לכך שיטמיעו אותו בתוך ועדה, הנדרשת לייעל ולזרז השגת אישורי בנייה. הוא זקוק להגנה חסרת פשרות ומוחלטת, כדי שיישאר ממנו משהו לציבור הרחב.