חברי הכנסת אינם סתם אנשים רגילים. הם אנשי תרבות גבוהה, המבינים היטב את חשיבות היצירה הספרותית. לכן שינסו מותניים והתגייסו באחרונה כדי למנוע מההמונים להציף את החנויות ולקנות ספרים ב"מבצע", רחמנא ליצלן. לשם כך הקימו קואליציה מקיר לקיר - מהליכוד ועד מרצ. מצד אחד שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, ומצד אחר ניצן הורוביץ. אליהם הצטרפו בשמחה שלי יחימוביץ' (העבודה), נחמן שי (קדימה) וזבולון אורלב (הבית היהודי), שלא יחמיצו שום מהלך פופוליסטי ושום כותרת.

הח"כים החרוצים רוצים שנחזור למצב הישן והטוב, שבו כל רכישת ספר היתה אירוע חגיגי ומכונן. מה פתאום שכל פועל המשתכר שכר מינימום יוכל לקנות ספר כך סתם? וזוג צעיר המבקר בקניון יוכל לקנות ארבעה ספרים במאה שקל? האין גבול לביזיון הספרות והסופרים?

הם רוצים שנפסיק לקנות ספרים כמתנות יפות במחירים סבירים; שרכישת ספר תשוב להיות מעשה הנשקל בכובד ראש, בתכנון מוקדם. לשם כך יש לבטל את המבצעים ולהעלות את מחיר הספרים - כך שנדע להעריך ספרות טובה ותרבות משובחת.

כמיטב המסורת של ג'ורג' אורוול ("מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח") הם קוראים לחוק שהציעו: "החוק להגנת הסופרים והספרות" - אף שמדובר בחוק שיעשה בדיוק את ההיפך: יפגע בסופרים ויהרוס את הספרות.

הח"כים, שמעולם לא ניהלו אפילו קיוסק שכונתי קטן אחד, יודעים איך לנהל רשת ספרים, איך לקבוע מחירים ולמי לחלק את הרווחים. לכן הוציאו מתחת ידם הצעת חוק בולשוויקית, המתערבת בשוק הספרים באופן בוטה וחסר תקדים. מדובר בהצעה הזויה, הקובעת שיהיה חיוב להדפיס על כל ספר "מחיר מומלץ", שייהפך בפועל למחיר המינימום. לא יהיה כדאי עוד לתת הנחות, כי החוק קובע את הסכום המדויק שיעבור למוציא לאור ולסופר, כאחוז מ"המחיר המומלץ" הגבוה.

אבל אולי יש אצלנו סופרים ברמות שונות הראויים לתמורה שונה? הרי בישראל מוציאים מדי שנה 5,000 כותרים! האם כולם עמוס עוז או דויד גרוסמן? אבל הח"כים לא מתרגשים. הם רוצים לקבוע הכל. גם את אחוז ההנחה בשבוע הספר. גם הטלת איסורים שונים ומשונים על מתן תמריצים למוכרים ועל מיקום הספרים בחנויות. בקיצור, מדובר בחוק שלא היה קיים אפילו בברית המועצות, ואין כמוהו בשום מדינה מערבית, גם לא בצרפת.

רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, שבחנה את שוק הספרים לפני כמה חודשים, קבעה בדו"ח מפורט, שזה שוק תחרותי, צומח ודינמי. קן הציגה נתונים ולפיהם מספר הכותרים העבריים צמח ב-25% בשנים האחרונות, והציבור קנה הרבה יותר ספרים עקב ירידת מחירם. לכן אין מקום להתערבות בשוק, הוא פועל מצוין.

אבל הח"כים מתעלמים מהדו"ח המקצועי. הם רוצים לקבוע לספרים מחיר "מכובד", ובפועל יגרמו לצמצום המגוון והכמות. כי כשמגבלות החוק ייכנסו לתוקף, ייאלצו החנויות לבטל את המבצעים ולהעלות את המחיר - וכל השוק ייפגע. יימכרו פחות ספרים, והתקבולים בענף יצטמצמו - כי הביקוש לספרים הוא גמיש. כך ייפגע הענף כולו; לחנויות יהיו פחות הכנסות, המו"לים יקבלו פחות תקבולים, וגם הסופרים יקבלו פחות. כולם ייפגעו מההתערבות הבוטה.

לפעמים המדינה מתערבת וקובעת מחירי מקסימום לכמה מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב, כדי להגן על שכבות חלשות. אך כאן הפעולה הפוכה: העלאת מחירים בחוק, שתפגע בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה ובזוגות צעירים הנאבקים במשכנתה. כך יגדל דור שלם שידיר את רגליו מחנויות הספרים, לאחר שלמד להיכנס לתוכן בשנים האחרונות.

אך אין לדאוג. הח"כים מבינים טוב יותר את החיים. הם לא יאפשרו להמונים הנבערים מדעת לקנות ספרים רבים ובזול. כי ספרים ראויים רק לאנשים כמותם, המשתכרים כמו חברי כנסת והם בני תרבות גבוהה ואליטיסטית.