ראש העירייה של באר שבע הוא אחד מאותם יחידים, שהחלטותיהם בימים אלה ישפיעו על גורל המדינה לשנים הבאות. חבל ארץ שגודלו כמחצית משטח ישראל, המתפקד כיום כפריפריה מורחקת, יפרח או ייבול עם העיר.

אם יתפתח בבאר שבע מרכז עירוני איכותי, יקבלו תושבי העיר והפרברים הזדמנות השווה בערכה לזאת של התושבים במרכז הארץ. ואם לא ¬ ימשיכו תושבי ישראל מקרית גת דרומה לחיות בפריפריה. באר שבע שימשה כר ניסויים ליוזמות ממשלה, נבזזה בידי יזמים וקבלנים, ניזוקה מתעשיינים וממשיכה לשאת בעול. שכונות מגורים חדשות, פרי עמלו הנמרץ של משרד הבינוי והשיכון, מרוקנות את מרכז העיר מתושביו. ריכוזים של אספלט וחנויות המתקראים בשם "מרכזי קניות" מייבשים את העיר העתיקה ומכים במוקדי המסחר השכונתיים.

באזורי התעשייה נמצאים מפעלים מזהמים, המקבלים היתר להחזקת רעלים, חומרים כימיים ושלל מרעין בישין. השכונות הוותיקות, שבעבר היו שכונות מצוקה, נעשו לשכונות סטודנטים: הדירות נקנות בידי תושבי מרכז הארץ במחיר מגוחך ומושכרות לאורחים לרגע, ולאיש אין עניין לתרום לגינון החצרות או לשיפוץ המבנים הישנים. בבאר שבע כל יזם מלך.

מאז הקמתה כעיר ישראלית חדשה הוגדרה באר שבע כבירת הנגב. התפישה התכנונית שאפה להגדיל אותה, לעשותה למטרופולין. אבל מרוב שכונות, מרכזים ואזורי תעשייה, נשכח העיקר: הלב העירוני, הרחוב השוקק, המגוון. בתקופה שבה הרחוב העירוני מקבל חיים חדשים ברבות מערי ישראל, הרחוב בבאר שבע מת. המרכז העירוני משופע במבני ציבור אוניברסיטה, בית חולים, מכללות, קרית ממשלה ¬ אבל אין בו ולו רחוב אחד שבו סביבה עירונית מפנקת, משובצת בבתי קפה, חלונות ראווה, צל.

הבשורה התכנונית מבוססת על תפריט ישן ורע: בפריפריה העירונית קמות שכונות מגורים פרבריות, רבות מהן צמודות קרקע, השואפות להתחרות בלוויינים האיכותיים של באר שבע עומר, מיתר ולהבים. זוהי אופציית מגורים מיושנת, אנטי-עירונית, תלוית תחבורה פרטית, וככזאת מכתיבה מרחב ציבורי ירוד. ואילו במרכז העיר, על שטחי ציבור, לצד השיכונים הישנים, קמים מגדלי מגורים צפופים. את מרביתם אפשר לרשום מרגע הקמתם לתוכנית לשיקום שכונות. הם מדגישים את המרחב הציבורי הירוד ומנציחים אותו.

ראש העירייה, רוביק דנילוביץ, מכהן בתפקידו כשנה. זה זמן קצר למעשים, אך די בו לגיבוש מדיניות. יהיה עליו להתייחס לכמה עקרונות חשובים. פיתוח תשתיות עירוניות במרכז העיר: טיפוח השטחים הציבוריים; הרחובות, המדרכות, הגינות והפארקים. באר שבע בורכה בשטחים פתוחים נרחבים, ואלה שבמרכז העיר מוזנחים במיוחד. מרכזי הקניות הוותיקים זקוקים לשיפוץ וחידוש. יש לקשור טוב יותר את מוסדות הציבור הרבים אל הרחוב העירוני. כל שנדרש הוא תכנון נכון.

פיתוח מגורים עירוניים: יש להסיר משולחן התכנון את המגדלים. במקום זאת נדרשות תוכניות למגורים קטנות, רגישות ואיכותיות, עם הפנים לרחוב ולמרחב הציבורי. רק מגורים עירוניים איכותיים יאפשרו להחיות את מרכז העיר. הסדרת התחבורה הציבורית: מערכת התחבורה העירונית היא רדיאלית ומתכנסת בתחנה המרכזית. פתיחת קווי תחבורה שיקשרו בין השכונות ובינן לבין האוניברסיטה והמכללות תאפשר לסטודנטים ולצעירים רבים להתפזר בכל רחבי העיר ולא להתגורר רק בשכונות הוותיקות. רשת של מסלולי אופניים תעשה את באר שבע לעיר מדוושת ותשדרג את המרחב הציבורי.

המסחר העירוני: יש להפסיק לבנות מרכזי קניות. אלה מציעים מרחב ירוד ותלוי-רכב ומשמחים בעיקר את היזמים. לבאר שבע תשתית מצוינת למסחר עירוני בקירבה למרקמי המגורים. טיפוח שכונות המגורים יוביל בהכרח להתאוששות המסחר בשכונות ולשינוי כיוון מבורך.

העיר העתיקה: זהו המרקם העירוני האמיתי של באר שבע, אך הוא הוכה והושפל במשך עשרות שנים, ומתקשה להתאושש. החייאה מלאכותית באמצעות מגורי סטודנטים לא תצלח כאן. דווקא פסטיבל סמילנסקי המרנין מסמן את הכיוון הנכון. באר שבע התברכה באוכלוסייה מגוונת ופלורליסטית, באווירה סובלנית ובתושבים מחויבים. הקמת עיר הבה"דים תזרים לנגב מאות משפחות חדשות. תכנון נבון והשקעה לא גדולה ישנו את גורל העיר וגורל המחצית הדרומית של מדינת ישראל. ראש העיר יכול. רק הוא.

ד"ר אלפסי היא מרצה לגיאוגרפיה עירונית ותכנון באוניברסיטת בן גוריון בנגב