לאחרונה הוזמנתי להשתתף כמומחה אורח בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, שעסקה בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה שלפיה מוצע לקבוע חזקת אמינות למידע המופק ממכשירי אכיפה.

בדרך כלל הצעות חוק בנושאים מסוג זה, שלהם זיקה חזקה לזכויות האדם (ולפגיעה בהן) נדונות בוועדת חוקה, חוק ומשפט. מניסיוני כמומחה אורח בוועדה זו הורגלתי בדיונים ענייניים, שאותם ניהלו יושבי הראש (פרופ' אמנון רובינשטיין, מיכאל איתן, פרופ' מנחם בן-שושן ואחרים) באופן מקצועי ותוך פתיחות מרבית לדעות השונות.

הפעם פתח יו"ר ועדת הכלכלה - אופיר אקוניס - את הישיבה בנאום חד-צדדי, בעד הצעת החוק, בעד הגברת האכיפה, בעד החמרת הענישה ונגד כל המעז להתנגד לחקיקה המוצעת. בהמשך העביר את רשות הדיבור לאנשי אכיפת החוק - אנשי המשרד לביטחון פנים, קציני משטרה, אנשי משרד המשפטים והפרקליטות - כשהוא מקפיד להוסיף דרשה משלו בין דובר לדובר. המסר היה ברור, וכך גם המומחים לעניינים המדעיים והטכניים התייצבו רובם ככולם מאחורי הצעת החוק, ואפילו הסניגורים הבודדים שנכחו בדיון דיברו בזהירות רבה, כמהלכים על ביצים.

מדובר בהצעת חוק המעוררת קשיים רבים. בדברי הקצרים לפני הוועדה השתדלתי להראות שהמחקרים מלמדים שגם ראיות מדעיות יוצרות טעויות המוליכות להרשעה של חפים מפשע, שמכשירי האכיפה שבהם עוסקת הצעת החוק - כגון מד הנשיפה לאיתור שכרות ומד הלייזר לקביעת המהירות - עלולים לספק נתונים מוטעים, ושאין בידינו נתונים מוסמכים באשר לשיעורי הטעויות של המכשירים, ולכן כלל לא ניתן לאמור את משקלן הנכון של הראיות המופקות באמצעותם.

לפיכך, הוספתי, קביעתה בחוק של חזקה שלפיה המכשירים הם אמינים, והטלת נטל ההוכחה על הנאשמים, לא תיצור את האמינות הנכספת יש מאין, אלא תהווה פיקציה משפטית, שצפויה דווקא להקטין את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ולא להגדילה כמיוחל בדברי ההסבר להצעה. ניסיתי גם להציע מה ראוי לעשות בתחום זה - על בסיס המחקרים הרבים שבהם הצטיידתי.

ניסיתי, אך לא הגעתי להצעותי. בתחילת דברי הקשיב היו"ר, אך משנוכח שאני מתנגד להצעת החוק, לא זו בלבד שחדל לחלוטין להקשיב, אלא אף פנה במופגן למזכירת הוועדה שישבה לצדו ופתח בשיחה. כעבור דקות אחדות טען שאין זמן להמשך הדיון, וסירב לשמוע את ההצעה האלטרנטיבית.

חוסר הזמן לא מנע מח"כ אקוניס לשאת נאום בגנותם של השופטים, שלדעתו מקלים מדי ובכך כנראה תורמים לקטל בדרכים. הוא דיבר בסמכותיות כה רבה ובזלזול כה גדול בשופטים ובפסיקותיהם, עד כי מיד בהגיעי למשרדי נחפזתי לבדוק באינטרנט מהו ניסיונו המשפטי או האחר המאפשר לו קביעות נחרצות אלה. לפי אתר הכנסת, מקצועו הוא יועץ תקשורת פוליטית. חידה היא בעיני אם יש לו ליו"ר הוועדה הידע המינימלי הדרוש לקביעותיו הנחרצות ולחקיקה הנחפזת שהוא מוביל ביד רמה. אם כך מחוקקים, אולי אין להתפלא על התוצאה.

פרופ' סנג'רו הוא ראש החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן