רק אתמול דומה היה שציונים כמעט שנהפכו לזן נכחד בישראל. והנה באה ההצעה להעניק זכות הצבעה לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל והוכיחה שהם לא נעלמו, אלא פשוט חטפו תנומה קלה, וכעת התעוררו והם מלאי מרץ וששים אלי קרב.

דומה שאותם ציונים-של-פעם חיים עדיין בימיה הראשונים של מדינת ישראל. בימים הרחוקים והטובים ההם, האזרחים היחידים שנסעו מעבר לים היו שרי ממשלה, פקידים בכירים, או תושבים שהחליטו להפנות עורף למדינה היהודית ורכשו כרטיס בכיוון אחד. יצחק רבין כינה אותם "נפולת של נמושות". מי יכול להרהיב עוז ולהציע שמי שלא שירתו בצה"ל, שבניהם לא ישרתו בצה"ל, שלא שילמו מסים בישראל, יקבלו זכות להשתתף בבחירות ולקבוע את גורלנו - גורלם של אלה שהיה להם האומץ להישאר כאן ולהמשיך לשאת בנטל. האין זו בגידה ברעיון הציוני?

אותם ציונים שזועמים על הרעיון מוצאים את עצמם בחברה טובה, לצד הפוסט-ציונים, הלא-ציונים ואפילו האנטי-ציונים. כולם זועקים חמס לנוכח ההצעה שאזרחים ישראלים בחו"ל יהיו רשאים להצביע.

האם הם צודקים, ויש לאפשר רק לאלה ששירתו בצה"ל ושילמו את מסיהם למדינה להשתתף בבחירות? ומה עם כל הרבים שמסיבה זו או אחרת לא שירתו, או מצאו מיני פרצות בחוק כדי לחמוק מתשלום מסים? האם יש להפקיע מהם את זכות ההצבעה? האם זכות זו היא זכות בסיסית של כל אזרח, או פריווילגיה המוענקת לאזרחים ראויים?

על פי החוק הקיים, שירות בצה"ל ותשלום מסים אינם תנאי לקבלת זכות הצבעה. הדרישה היחידה היא שהאזרח יהיה בישראל, או בשטחים שבשליטתה, ביום הבחירות. זכותו להצביע מעוגנת בחוק גם אם הוא בא ממרחקים, על חשבון מישהו אחר, ואין לו כל כוונה לחיות כאן. אפילו הוא יושב בכלא לאחר שהורשע בביצוע פשע. זוהי זכות בסיסית של כל אזרח הנמצא כאן ביום הבחירות.

זאת ועוד. החוק הקיים קובע שגם אזרח המשמש בשירות הדיפלומטי, או עובד כימאי בצי הסוחר, יכול להצביע בחו"ל ביום הבחירות. ומה אשר לכל האחרים? לכל אותם צעירים שסיימו את שירותם הצבאי ונסעו לחו"ל לראות עולם; לטייסים ולדיילים השוהים בחו"ל ביום הבחירות; לסטודנטים, לדוקטורנטים ולפרופסורים שיצאו לחו"ל לשנת שבתון; לכל אותם אזרחים העובדים בחברות ישראליות בחו"ל, ואפילו לכתבים הישראלים המדווחים מבירות המדינות השונות, שחלקם מרימים קול צעקה נגד החוק המוצע, ובל נשכח את עשרות אלפי התיירים הישראלים המטיילים בעולם?

דומה שאותם ציונים-של-פעם לא הפנימו עדיין שאנחנו חיים בעידן הגלובליזציה, ושבכל רגע נתון יש בחו"ל לפחות 100 אלף ישראלים לכל-דבר-ועניין.

הדבר מעלה שתי שאלות. אילו צעדים על הממשלה לנקוט כדי שאותם ישראלים לכל-דבר-ועניין יוכלו לממש את זכות ההצבעה שלהם? וכיצד אפשר להבחין בין ישראלים אמיתיים הנמצאים במקרה בחו"ל ביום הבחירות, לבין אלה המחזיקים בדרכון ישראלי בתוקף, אבל נפרדו מזמן מישראל? ממשלות דמוקרטיות רבות בעולם כבר מצאו פתרון לשאלה הראשונה, ועשו את הצעדים הדרושים כדי שאזרחיהן יוכלו להצביע גם אם אינם במדינה ביום הבחירות; אשר לשאלה השנייה, חשיבה יצירתית יכולה לסייע למצוא דרך לסנן החוצה את מרבית הישראלים שעזבו את המדינה לצמיתות. זה אמור לרצות את הציונים. ואשר לאנטי ציונים, דבר לא ירצה אותם.