אם אתם פנויים לרגע, אם סתם אחז בכם השעמום או תפסתם חלילה דיכאון חולף. אם לרגע חשדתם שיש איזשהו ממש בביקורת המוטחת בישראל, או אם סתם בא לכם לצחוק, להתפקע מצחוק - מהרו להיכנס לאתר הרשמי של משרד ההסברה הישראלי.

"מסבירים ישראל", חידוש עולמי: תעמולה שנועדה לתעתע בתועמלנים, הסברה המהתלת במסבירנים, ולא ביעדי התעמולה שלהם. ניקולאי צ'אושסקו לא היה מנסח את זה טוב יותר, "קול הרע"מ מקהיר" לא נשמע מגוחך יותר. משרד ההסברה מציג: עלבון לאינטליגנציה, לעג לתבונה, לא רק זו של ה"אנשים מעבר לים", אלה שהתעמולה הזולה הזאת נועדה בעבורם, אלא גם זו שלנו, הישראלים, "השגרירים" מטעם עצמנו. אם זה המסר הרשמי שיוצא מישראל, כי אז באמת מצבנו בכי רע; אם אלה טיעונינו, כי אז באמת צודקים כל מבקרינו כולם.

משרדי הסברה ותעמולה יש בעולם - בעולם השלישי. ברוכה הבאה, ישראל. סקס, שקרים ווידיאו-טייפ? אין הרבה סקס באתר, כל השאר יש בשפע, יחד עם תפלויות, זוטות וקרתנות מביכה. במה נתחיל את מסע ה"הסברה" שלנו? אולי ברשימת ההישגים: 15 מיליון שקיות במבה מיוצרות בחודש, אלף שקיות בדקה; גם בקרמבו כוחנו עולה: 50 מיליון בעונה. הלב מתרחב, אין דבר כזה בעולם. ארץ זבת חלב, קרמבו ובמבה.

אז אולי תבואו אלינו בשל הקרמבו? אולי תאהבו אותנו סוף סוף בזכות הבמבה? איילת זורר מצליחה בהוליווד, ישראלי אחר הוא שיאן העולם בגידול כותנה, בישראל גם הומצא מכשיר חשמלי להסרת שיער ש"הופך נשים למאושרות בכל העולם". לא נגענו.

נניח ל"חמימות הישראלית הטיפוסית", ל"הישגינו הלאומיים האדירים" ולתנובת התמרים שלנו (182 ק"ג לעץ), הכל עניינים שנועדו "לפתוח את הראש" לשונאינו ולמבקרינו. בתעמולה כמו בתעמולה, גולדסטון - הס מלהזכיר, הכיבוש - הס מלזכור. הגולן הוא "ארץ פלגי מים", הפלסטינים הם "פליטים שפלשו ממדינות ערב", הגליל טוסקנה, וים המלח פלא תבל, כולו שלנו, בטח שלנו.

בתשדירי הטלוויזיה שנלווים למסע התעתועים הזה מספרים לנו שהעולם חושב שאנחנו רוכבים על גמלים (כי לא שמענו על מכוניות), אוכלים מנגל (כי אין לנו חשמל) ויורים זה בזה (כי כאלה אנחנו). ובכן, לא היה ולא נברא. כמה קל להזים את שקר הגמלים והבל המנגל, שהרי מי עוד חושב בעולם שישראל היא כזאת? תשאלו כל מגדל תה בסרי לנקה או חוואי בננות בקמרון ותשמעו: ישראל נתפשת כספקית נשק עולמית, מעצמה כלכלית ופוליטית, מדינה מדכאת וכובשת. הלוואי שהיו חושבים עלינו שאנחנו רוכבי גמלים ומנפנפי מנגל. מצבנו היה לאין שיעור טוב יותר.

אבל את השקרים המדומים הללו קל להזים, לכן נלך עליהם - "מסבירים ישראל" או לא - שמא נסתבך עם הטענות על פשעי מלחמה והפרות זכויות אדם. להזים אותן כבר יהיה קשה הרבה יותר, כמעט בלתי אפשרי. בעצם לא לגמרי. למשרד התעמולה הישראלי יש גם "טיפים" לצרות מאין אלו. הנה נשק יום הדין שלו: "שפת הגוף לא פחות חשובה מתכנים". שימרו על קשר עין, ידיים משוחררות, תנועות רחבות, חייכו רק כשאתם מתכוונים לכך, השתדלו להיות רכים במבט ובהבעות הפנים, וענני הזרחן הלבן מעל עזה יתפוגגו כלא היו.

ומלה ברצינות: למרות הבלי התעמולה הללו, ההסברה הישראלית היא סיפור הצלחה מצלצל. העולם מקבל את כל שיגיונותינו, רוסיה הגדולה נאלצה לסגת מגיאורגיה, אבל לא ישראל מהשטחים. גלעד שליט קנה לו שם עולמי כאילו אין עוד שבויי מלחמה בעולם, וגם ההיסטריה העולמית מפני איראן היא סיפור הצלחה כחול לבן. אז למה לנו את כל סיפורי הבמבה והגמלים הללו? הבה נמשיך בשלנו, נכה, נכבוש, נפציץ, נפגיז, נתנחל, נעשוק ונדכא. במקרה הכי גרוע נוכל תמיד לנופף באיילת זורר, בקרמבו ובמכשיר להסרת השיער מתוצרת ישראל, שהרי אתה בחרתנו מכל העמים.