קל לגחך על "מסבירים ישראל", הקמפיין של משרד ההסברה והתפוצות, שנועד לתת לישראלים "שנמאס להם לראות איך מציגים אותנו בעולם" את הכלים "לשנות את התמונה". הצגת הסטריאוטיפים של הגמל והמנגל, והפירוט הטרחני של הישגים טריוויאליים, נראים כשידור חוזר של מערכונים משנות ה-60, ולא כמסע יחסי ציבור מהמאה ה-21. אבל יותר משהקמפיין החדש מגוחך, הוא מטריד. "מסבירים ישראל" חושף את השקפת עולמה של ממשלת נתניהו: צדקנות ללא גבול, איבת נצח עם העולם הערבי והמוסלמי, תפישת הפלסטינים כפולשים ומסיתים, ומחויבות לפיתוח ההתנחלויות. אסור לראות בו רק גימיק, או ניסיון להצדקת קיומו המיותר של משרד ההסברה. כך הממשלה רוצה שאזרחיה יבינו את מדינתם ויציגו אותה בעולם.

אתר האינטרנט של "מסבירים ישראל" מתפייט על יופיים של יהודה ושומרון, ועל ההישגים הכבירים של מפעל ההתנחלות, ומפנה לאתרים של המועצות האזוריות בשטחים. משרד ההסברה מזהיר מפינוי ההתנחלויות ומנסיגה מרכסי ההרים, שתהפוך את ישראל למטווח טילים ותחשוף אותה לפלישה. היישובים הפלסטיניים אינם חלק מהנוף שלו. הרשות הפלסטינית מוצגת כמכונת הסתה, החותרת לחיסול ישראל, מזייפת את הנתונים הדמוגרפיים, ובראשה עומד מכחיש שואה. ולמרות זאת, משרד ההסברה ממליץ: "אמרו בבטחה שישראל לעולם לא תאבד את תקוותה לשלום".

אי אפשר ליישב את המסרים האלה עם קריאתו הנשכחת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, "שתי מדינות לשני עמים", או עם הצעותיו לחידוש המו"מ. האם נתניהו באמת רוצה לדבר עם מסיתים ומכחישי שואה? ועל מה ידבר? על נסיגה שלדעת ממשלתו תסכן את ישראל?

"מסבירים ישראל" חושף את דו-פרצופיותם של הממשלה וראשה במלוא חריפותה. אבל חמור מזה, אין בו תקווה לשינוי המציאות ולפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי, רק אמונה חסרת סיכוי ש"הסברה" תביא את הקהילה הבינלאומית לזנוח את הפלסטינים ולתמוך במתנחלים. הגישה הזאת צריכה לעורר דאגה עמוקה אצל כל ישראלי ש"נמאס לו לראות איך מציגים אותנו בעולם".