המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

על "ציונות" והתנוונות

לפני כשבועיים התבשרנו כי שר החינוך, גדעון סער, מתכוון לבחון "ברצינות" את טענות עמותת "אם תרצו" על "הטיה אנטי-ציונית" בלימודי מדע המדינה. קריאה של דו"ח העמותה, המתיימר להעריך את מצבו של הידע המדעי בישראל, חושפת בורות עמוקה בכל הנוגע למגמות עולמיות מובילות במדעי החברה והרוח. מחבריו, והפוליטיקאים שמתכננים להתייחס אליו כמצע לפעולה, קוראים בעצם לניתוקו של המדע בישראל מחזית המחקר העולמי.

הטענה שלימודי מדע המדינה באוניברסיטאות כאן הם "אנטי ציוניים", מבוססת על השוואה בין שיעורם של טקסטים "ראויים" ו"לא ראויים" בסילבוסים של קורסים בחוגים למדע המדינה. לפי כותבי הדו"ח, האקדמיה הישראלית מעדיפה גישות מסוימות לחקר הלאומיות, ומתעלמת מגישות מתחרות, אף שלכאורה בעולם מתקיימת בעניין זה מחלוקת בלתי מוכרעת.

דרך אובייקטיבית לסתור טענה זו היא להריץ חיפוש ב"גוגל סקולר", שמאפשר לראות כמה חוקרים מצטטים טקסט מסוים. ככל שמחקר מצוטט יותר, אפשר להעריך שהוא יותר מרכזי לתחום המחקר. בחקר הלאומיות, מתברר, הטקסטים המצוטטים ביותר הם של חוקרים "לא ראויים", לפי "אם תרצו", כגון אנדרסון (18,631 הפניות), גלנר (6,696 הפניות) והובסבאום (3,812). לעומת זאת, אבירי האסכולה "הראויה ללימוד" מפגרים הרחק מאחור: סמית (805), הסטינגז (462) ואמסטרונג (10 הפניות).

נתונים אלה ממחישים שהטקסטים הנלמדים בחקר הלאומיות בישראל מייצגים נאמנה את הנטיות המקובלות במחקר העולמי. מה שמפיצי הדו"ח ותומכיו למעשה מבקשים, הוא להפנות עורף למגמה השלטת בחקר הלאומיות, רק משום שהיא לא נוחה להם מבחינה פוליטית. מקומם לא פחות הוא הדיון השטחי שנערך בדו"ח על המחשבה המדינית בת זמננו.

לטענת "אם תרצו", חוקרים ישראלים מקדמים במתכוון תיאוריות מוסר ותפישות צדק "אנטי ציוניות", התומכות ברעיון שישראל תהפוך למדינת כל אזרחיה. הראיה לכך היא שההוגים הליברלים ג'ון רולס (30,707 הפניות!) ויורגן הברמס נלמדים יותר מפי שניים מאשר הוגים קהילתניים כמקינטייר, סנדל וטיילר.

אך האם הסיבה לכך היא "אנטי-ציונית"? בסקר שנערך באחרונה בין פרופסורים למדע המדינה בארה"ב נבחר רולס כהוגה החשוב ביותר בעשרים השנים האחרונות. במקום השני נבחר, ניחשתם נכון - הברמס. מעבר לעובדה שאין שום דבר "אנטי-ציוני" בכתיבתם האקדמית, רולס והברמס נחשבים לפילוסופים הפוליטיים החשובים ביותר של סוף המאה ה 20, והם יזכו לייצוג נכבד בכל סילבוס של מחשבה מדינית, בלונדון, בניו יורק וגם בתל אביב.

הדו"ח של "אם תרצו", המקדם התבודדות מפני מגמות מובילות בעולם המדע, ממחיש באופן ישיר את הבעייתיות של התערבות פוליטית באקדמיה. יכולתה של האקדמיה לקדם את הידע והיצירתיות האנושיים, ולמלא את הפונקציה החברתית שלה, כולל זו הציונית, מחייבת אוטונומיה מחשבתית. באין חופש אקדמי דינה של המחשבה להתנוון. האם זה מה שרוצה "הציונות"?

גיא גרוסמן הוא דוקטורנט בחוג למדע המדינה באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק; רמי קפלן הוא דוקטורנט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים