כשישראל פיתחה את הלביא - בזמנו מטוס הקרב המתקדם בעולם - לפני חצי יובל שנים, יצרניות המטוסים במערב שיחרו לפתחנו. הן השתוקקו להשתתף בפרויקט, או רצו למכור לחיל האוויר הישראלי מטוסי קרב מתחרים. ואילו כעת ישראל מתחננת כקבצנית, כי יורשה לה לקנות את מטוס האף-35 במחיר של 150 מיליון דולר למטוס.

לא רק במחיר אסטרונומי מדובר כאן. לישראל נאמר, שהיא מוכרחה לקחת את המטוס כמות שהוא, בלא שינויים או שיפורים שיתאימו לצרכיה המיוחדים ובלא כל מערכות ישראליות.

אפשר רק לתאר מה היה מעמדה של ישראל כיום, לולא בוטל פרויקט הלביא. חיל האוויר היה מפעיל את המטוס המתקדם ביותר בעולם, ששודרג במשך השנים. חלק גדול של התעשייה הישראלית היה מתקדם בצעדי ענק, התעשייה האווירית היתה נעשית למפתחת מובילה של מטוס קרב, ובעיקר - לחיל האוויר היו יכולות להיות כמה אופציות בבחירת מטוס הקרב הבא שלו.

מתנגדי הלביא טענו, כי הפרויקט היה גדול מדי על ישראל. ספקנים אלה לא האמינו, שישראל תוכל לשכנע את הקונגרס האמריקאי לממן את החלק הגדול של הפרויקט. הם טענו, שישראל אינה אמורה לפתח פלטפורמות צבאיות, אלא רק מערכות עזר להרכבה על פלטפורמות כאלה. כעת ישראל אינה רשאית להרכיב מערכות ישראליות על האף-35. אילו האמנו לשטות הזאת, שלא כדאי לנו לפתח פלטפורמות, לא היינו יכולים לשגר לוויינים ולא היו לנו מל"טים.

למרבה ההפתעה, 23 שנים אחרי אותה החלטה אומללה, אחדים מאלה שעמדו בראש המסע נגד הלביא מעורבים עדיין בקבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי. הם התנגדו גם לפיתוח לוויין תצפית ולפיתוח החץ ליירוט טילים בליסטיים. האם הם מודים שטעו? דן חלוץ, טייס קרבי מצטיין, לשעבר מפקד חיל האוויר ורמטכ"ל, תמך אז - כמו רבים מקציני חיל האוויר הבכירים - בביטול הפרויקט; אך בספר שכתב באחרונה מודה חלוץ, שהיתה זו טעות.

האם יש חלופות לתשלום של שלושה מיליארד דולר תמורת 20 מטוסי אף-35? (התוכנית המקורית היתה לקנות 75 מטוסים במחיר של יותר מ-11 מיליארד דולר, אך היה צורך לצמצם אותה בגלל המחיר העצום). קודם שנתחייב כדאי לבדוק אפשרויות אחרות.

האם לישראל יש עדיין יכולת טכנולוגית לתכנן מטוס קרב מהמדרגה הראשונה? ברור שחלק מהיכולות שהיו בתקופת הלביא אבדו במשך השנים, אך לישראל יש יכולת טכנולוגית ממדרגה עליונה. הצלחתה בתחום המזל"טים והמל"טים היא רק אחת הדוגמאות לכך.

אם יתברר שיש בישראל יכולת לבנות את מטוס הקרב העתידי של חיל האוויר, ברור שאין לפנות לקונגרס בבקשת מימון, לאחר שבזמנו השקיע כמיליארד דולר בפיתוח הלביא, ובסוף נאמר לו שישראל אינה צריכה את המטוס. יהיה צורך לחפש שותפים אחרים, שלהם יכולת טכנולוגית ואינם מעורבים בפרויקט האף-35. כזאת היא צרפת, על התעשייה האווירית האדירה שלה, שהעדיפה לא להשתתף בפרויקט הזה. גם הודו, על יכולותיה האוויריות המרשימות וכלכלתה הצומחת, עשויה להיות מועמדת, וכמוהן גם רוסיה.

ייתכן שאף לא אחת מהן לא תהיה מעוניינת. ייתכן גם, שכולן יתעניינו. כדאי לנסות.