לאור קבלת הפלסטינים את רעיון חילופי השטחים, המאבק על הקפאת הבנייה בהתנחלויות אינו מאבק על עצם קיומן, מאחר שרוב תושביהן יסופחו לישראל בכל הסכם. המאבק על הקפאת הבנייה הוא מאבק על התודעה שכל צד מבקש להנחיל לציבור הישראלי והבינלאומי - בין ארץ ישראל השלמה לשתי מדינות לשני עמים - ולכן הוא חשוב לקיומו של התהליך המדיני.

חסידי ארץ ישראל השלמה נוכחו לדעת כי הערכתו של יצחק שמיר, שדי ביישוב של חצי מיליון ישראלים בשטחים כדי לקבוע מציאות בלתי הפיכה, אינה מתממשת, וכי התודעה הבינלאומית לא רואה בגדה המערבית חלק מישראל. זאת ועוד, ישראל הראתה כי בתמורה לשלום עם מצרים היא יכולה לפנות יישובים. הם גם מבינים שעוד מאחז ועוד שכונה לא ישנו את המאזן הדמוגרפי בגדה. אולם הם משוכנעים שכל עוד תהליך הבנייה נמשך, המציאות בשטח מקטינה את הסיכוי לחלק את הארץ.

שר הביטחון סירב עד כה להפנים זאת. הוא נהג להצדיק את מתן אישורי הבנייה בשטחים בכך שאין זה משנה איפה וכמה בונים, כי ברגע שיוסכם קו הגבול - הדין יהיה ידוע לכל. אולם אם מנחם בגין הקפיא את הבנייה לפני הסכם השלום עם מצרים, הרי מן הראוי לעשות זאת לאחר שהמשא ומתן נמשך 17 שנים, ומספר הישראלים החיים מחוץ לגושי ההתנחלויות צמח מ-20 אלף ל-120 אלף.

הכרזה נוספת של נתניהו על הקפאה, אם תבוא, תהיה משמעותית יותר מהכרזת רבין ב-1992 על "ייבוש" ההתנחלויות. אז היה מדובר בשינוי בסדר העדיפויות הלאומי, בלי להזכיר "מדינה פלסטינית". אשתקד, כשהאמריקאים הציעו לבנות בגושי ההתנחלויות בלבד - נתניהו סירב. הוא החיל את ההקפאה על מצביעי יהדות התורה וש"ס הגרים בביתר ובמודיעין עילית, כדי להבטיח שגם מפלגות אלו ילחצו לחזור לבנות בגדה, לחץ שכנגד ללחץ האמריקאי.

אולם כיום, משמעותה של פשרת ה"גושים" היא שהוא ייאלץ להפוך את מפעל ההתנחלויות, שמטרתו יצירת מציאות ותודעה של מדינה אחת, לכזה המשרת דווקא את רעיון שתי המדינות - דרך קביעה דה פקטו של גבול לישראל בין הים לירדן.

האם נתניהו עיוור ל"אור" שהצליחו השרים אהוד ברק, דן מרידור, מיכאל איתן ואחרים לראות: לכך שמפעל ההתנחלויות, אשר לשורותיו היתוספו 200 אלף בני אדם מאז הסכמי אוסלו, מוביל לכך שיותר ישראלים מעדיפים להימנע ממשא ומתן מחשש ל"מלחמת אחים"? לכך שגדל מספרם של המעדיפים דמוקרטיה ליהודים בלבד, גם אם בעולם קוראים לזה "אפרטהייד"? לכך שגדל מספרם של המקדשים התיישבות בכל הארץ, גם אם התוצאה תהיה מדינה עם רוב ערבי? לכך שיותר פלסטינים סבורים, כי נכונותם להסתפק במדינה רק בחלק מפלסטין אינה רלוונטית, כי גם את החלק הזה מנסים לייהד? לכך שיותר פלסטינים משוכנעים שהדרך המדינית כשלה, ושרעיון ההתנגדות יאחד מחדש את השורה הפלסטינית? לכך שיותר אנשים בעולם סבורים שישראל היא גורם הפוגע ביציבות האזורית והעולמית, ומערערים על הלגיטימיות שלה?

עליו להפנים כי הצהרות ומעשים כרוכים אחד בשני, בחתירה כנה להסדר. אין טעם לחלום על שלום, בלי ליצור את התנאים להשגתו.